ביה"ד להגבלים עסקיים העניק היתר זמני להסכם סליקה צולבת בכרטיסי ויזה

שופטת בית הדין להגבלים עסקיים, מיכאלה שידלובסקי-אור, העניקה שלשום היתר זמני להסכם של סליקה צולבת בכרטיסי האשראי ויזה, הכולל את העמלה שגובים מנפיקי הכרטיסים מהסולקים אותם. את האישור להסכם, המהווה הסדר כובל, ביקשו בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון וכ.א.ל מצד אחד, ובנק לאומי ולאומי קארד מצד אחר. בד בבד דחתה שידלובסקי-אור את התנגדותן לבקשה של החברות סופר-פארם, אייס, תשלובת כיתן, קבוצת גולף ושופרסל.



על פי ההסכם בין המבקשות, יכולים הסולקים - כ.א.ל ולאומי קארד - לסלוק בעבור בתי העסק את כל כרטיסי האשראי מסוג ויזה ללא תלות בזהות הבנק המנפיק. המבקשות טענו כי קיומו של ההסדר עדיף מבחינה ציבורית על פני היעדרו, משום שהוא מאפשר קיום תחרות בין שתי הקבוצות; בהיעדר הסכם ייאלץ כל בית עסק להתקשר עם שתי החברות הסולקות. הדבר יוביל לחיסול התחרות, לפגיעה ביעילות ולעלייה בעמלות בית העסק - העמלה שמשלם בית העסק לסולק - שתפגע בעיקר בבתי העסק הקטנים ולבסוף תגולגל על הצרכנים.



סופר-פארם, אייס, כיתן וגולף טענו כי קביעת שיעור העמלות הצולבות משמעה כי לעמלות הנגבות מבתי העסק נקבעים מחירי מינימום. לדבריהן, בכך מתבטלת למעשה התחרות בין החברות הסולקות על תנאי ההתקשרות עם בתי העסק. עוד ציינו כי שיעורי העמלה הצולבת המוצעים מפלים אותן לרעה לעומת רשתות המזון הגדולות. שופרסל טענה כי במסגרת ההסכם הועלו שיעורי העמלות הצולבות בקטגוריה של רשתות שיווק המזון.



בהחלטתה קבעה השופטת כי אין חולק על כך שההסכם בין המבקשות בדבר עצם קיום הסליקה הצולבת מיטיב עם הציבור. עיקרון זה, הוסיפה, מקובל גם על דעת המתנגדות להסכם. לדבריה, חילוקי הדעות הם באשר לשיעור העמלה הראוי ולקטגוריות שנקבעו.



עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים היתה כי ההסדר בכללותו מיטיב עם הציבור ומשרת את התחרות. הוא ציין כי בהיעדר הסדר לסליקה צולבת, ייאלץ בית העסק להתקשר עם שתי החברות הסולקות, ולמעשה כל אחת מהן תהפוך למונופול מול בית העסק.



עוד ציין הממונה כי ההסדר המוצע מפחית את שיעור העמלה הצולבת שהיה נהוג בשוק. לטענתו, בעקבות הסכם הסליקה הצולבת בשוק הויזה, פחתו בשנים האחרונות עמלות בתי העסק ב-35%-20% (ה"ע 4630/01, בקשה 34/01).