הצלחת הגיוס של טופספין טמונה בכך שהטכנולוגיה שלה פונה לתחום ה"חם" ביותר בשוק המכשור הרפואי העולמי - סטנט מצופה תרופה לטיפול בבעיות לב. סיבה נוספת היא שחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, החברה המובילה בתחום, הינה בעלת מניות בה.
המשבר בשוק הטלקום העולמי יצר בסוף השנה שעברה ציפיות לגידול בהזרמת כספים לחברות סטארט אפ בתחום מדעי החיים בשנת 2002, על חשבון מימון פעילויות של חברות המפתחות יישומים ושירותים בתחום התקשורת. אבל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה גייסו חברות ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי סכום כולל של כ-103 מיליון דולר מתוך 900 מיליון דולר שגייסו כלל חברות ההיי-טק הישראליות. זאת, על פי נתוני ארנסט אנד יאנג ו-VentureOne.
הגיוס של 16.5 מיליון דולר שהשלימה היום חברת הסטארט אפ טופספין מדיקל עשוי לסייע לשיפור שיעור הגיוסים במגזר מדעי החיים מסך השקעות ההון סיכון ב-2002, אבל קשה להאמין שהוא מסמן שינוי צפוי בנוגע להשקעות בתחום בשנה הבאה.
התקפי לב נחשבים כיום לגורם התמותה מספר אחד בעולם המערבי. הסטנט הינו קפיץ רפואי המאפשר להשאיר עורקים כליליים (עורקי הלב) פתוחים בעת ניתוח מעקפים ובכך למנוע התקפי לב. בשוק הסטנטים בארה"ב שולטות כיום ארבע חברות: ג'ונסון אנד ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק, גאידנט ומדטרוניק. המגמה כיום בשוק העולמי היא לעבור לסטנטים מצופים בתרופה, המונעים היווצרות רקמה והישנות החסימה של העורק, ובכך מונעים את הצורך בניתוחים נוספים.
המכירות השנתיות של סטנטים מצופי תרופה צפויות להגיע ל-5 מיליארד דולר בשנת 2005, וג'ונסון אנד ג'ונסון ובוסטון סיינטיפיק צפויות להיות הראשונות שיקבלו את האישור של מינהל התרופות והמזון האמריקאי לשיווק מסחרי של הסטנט המצופה תרופה בארה"ב.
התקפי לב מקורם בנגעים המכונים Vulnerable Plaques. לדברי אבי מולכו, שותף מנהל בקרן גיזה, נגעים אלו נושאים בחובם את הסיכון למצב של חסימת כלי הדם, שעלול להוביל לאירוע לב אקוטי, שיכול להיות התקף לב. עד היום לא היה ניתן לגלות נגעים אלה, כיוון שמערכות הדמיה רפואית איפשרו לבצע סריקה של חלל עורק הלב ולא של דופן העורק, שבו נוצרים הנגעים.
הפיתוח הטכנולוגי של טופסין מהווה, לטענת מולכו, פריצת דרך בתחום, כיוון שבאמצעות רכיב זעיר, המשלב בתוכו מערכת הדמיה רפואית MRI, הממוקם בקצה צנתר, ניתן לבצע לראשונה גילוי ודאי של הנגעים בדופן העורק. נגע שיוצר 80% חסימה של חלל העורק מצריך הרחבה באמצעות בלון או סטנט.
משום כך יצרניות הסטנטים הגדולות מחזרות אחרי טופספין במטרה לחתום איתה על הסכמים לביצוע ניסויים קליניים משותפים במהלך 2003. מולכו צופה שהחברה תקבל אישור Mark CE במהלך שנה הבאה ואישור של ה-FDA בסוף 2003, דבר שיאפשר לחברה להתחיל בשיווק מסחרי של הטכנולוגיה בארה"ב בתחילת 2004.
החיזור של יצרניות הסטנטים הבינלאומיות הוביל כנראה למעגל הרחב של קרנות שהצטרף לגיוס הגדול הנוכחי של טופספין, בהם פיטנגו, גיזה, יזראל סיד פרטנרס, פלטינום, ניורון ונצ'רס, פרגרין ונצ'רס. אבל ההשתתפות שלהם אינה מהווה עדיין ערובה לאקזיט מוצלח. הרקורד בתחום ההדמיה הרפואית, שייך דווקא לקרן ישראלית אלמונית יחסית הנקראת IIRF, שהשתתפה בגיוס הנוכחי. IIRF, המנוהלת על ידי פיני דרור, היתה זו שרשמה מימוש מוצלח מהשקעתה בחברת ההדמיה הרפואית הישראלית CMT שהונפקה ב-1999 בבורסת הנובו-מרשה, בפריס.
אבל מי שמחפש את האקזיט בטופספין צריך לקחת בחשבון שתי בעיות עיקריות הניצבות בפני החברה. הראשונה היא, שבסוף היום טופספין לא צפויה כנראה ליהנות מהגדלת שוק הסטנטים, כיוון שייתכן שהשחקניות הגדולות בשוק הסטנטים יעדיפו לספק את הפתרון הדיאגנוסטי של טופספין במחיר הפסד רק כדי להחדיר את הסטנטים שלהם, בעלי שולי הרווח הגדולים, ללב החולה.
הבעייה השניה היא שגאידנט, אחת מחברות הציוד הרפואי הגדולות בעולם, כבר פיתחה מוצר טכנולוגי לא פחות טוב מזה של טופספין. המוצר, הנקרא OTC-optical coherence tomography, כבר נמצא בניסויים קליניים - דבר שעשוי לאפשר לגאידנט לצאת ראשונה לשוק ולהוביל את היווצרותו של שוק חדש לאבחון מוקדם של אותם נגעים בדופן עורק הלב, עוד לפני שהם גורמים סיכון משמעותי למטופל.
הדרך לליבו של המשקיע
בעז בבאי
22.12.2002 / 17:37