משרד התקשורת שוקל לחזור בו מהוזלת השיחות הנכנסות בסלולר

משרד התקשורת שוקל מחדש את החלטתו להוריד את דמי השלמת השיחה בין הרשתות ב-10%. מדובר בתשלום של 50 אגורות לדקה, שמשלם מנוי המתקשר למנוי ברשת סלולרית אחרת, או מרשת בזק לרשת סלולרית. מחיר זה מתווסף לתשלום זמן האוויר שנקבע בין המנוי לרשת אליה הוא משתייך, או למחיר הדקה שגובה בזק לשיחה יוצאת. הורדת דמי השלמת השיחה ב-10% אמורה לחסוך לצרכנים יותר מ-300 מיליון שקל.



חברות הסלולר לוחצות על משרד התקשורת לשנות את החלטתו בניסיון למנוע פגיעה בהכנסותיהן. החברות מבקשות כי המשרד יתחשב באינפלציה שהיתה מאז התקבלה ההחלטה על מחיר השלמת השיחה, ויוריד את המחיר ב-2 אגורות בלבד - ל-48 אגורות. אם משרד התקשורת יקבל את הדרישה יחסוך הדבר אובדן הכנסות של כ-180 מיליון שקל לחברות הסלולר. דוברת משרד התקשורת אישרה בתגובה כי המשרד בוחן מחדש את החלטתו.



ב-2001 קבע משרד התקשורת כי מחיר השלמת השיחה יהיה אחיד לכל הרשתות - 50 אגורות לדקה. המשרד קבע עוד כי מ-1 בינואר 2003 יירד המחיר ל-45 אגורות לדקה. המחיר נקבע במו"מ ממושך בין המשרד לחברות הסלולר, לאחר שכלכלני המשרד קבעו כי עלות השלמת השיחה היא 25 אגורות לדקה בלבד. מחיר זה, 25 אגורות לדקה, הוא המחיר שגובות חברות השיחות הבינלאומיות תמורת השלמת שיחה המגיעה מרשת זרה למנוי ישראלי.



המחיר הגבוה שקבע משרד התקשורת להשלמת שיחה היה מבחינת חברות הסלולר מכרה זהב, וגרם לעיוותים רבים בשוק התקשורת. חברות הסלולר איתרו עסקים ושירותים המושכים שיחות טלפון רבות, נתנו להם קווים, והתחלקו עמם בהכנסות מדמי השלמת השיחות.



ההסדר עורר גם ביקורת קשה מצד הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, שטען כי בקביעת המחיר האחיד יצר משרד התקשורת קרטל מחירים שאינו מאפשר לצרכנים לדרוש את הוזלת השירות.



הממונה על ההגבלים הציע כי במקום לקבוע מחיר אחיד יכתיב משרד התקשורת מחיר מרבי לשירות, ובכך יאפשר את הוזלתו.



החברות נתונות בתחרות עזה על מחירי השיחות היוצאות, דבר שמביא לשחיקתם.



הסיוע של משרד התקשורת במניעת תחרות על מחירי השלמת השיחות מביא לכך שהם גבוהים ב-100%-50% ממחירי השיחות היוצאות.