מאבק השליטה על BOS עשוי להתעורר בקרוב

"רצינו להיות קומברס השנייה", אומר ישראל (איזי) גל, מייסד ומנכ"ל של חברת בי.או.אס . משפט זה נשמע לעתים קרובות לפני שנתיים-שלוש. ואולם בניגוד לחברות רבות שהותירו את המשפט הזה בגדר הצהרה, ב-BOS עשו מעשה שעליו מצטערים כיום בחברה. הניסיון להיות "קומברס שנייה" הותיר את בוס במצב מוזר, עם מבנה שליטה מורכב ובעייתי כשהיא חשופה למאבקי שליטה.



מאבק השליטה עשוי להתעורר בקרוב בין גל וקרן קטליסט לדוברת-ורטהיים של אנשי העסקים אהרון דוברת ואבי ורטהיים. לגל יש כיום 17% ממניות BOS, וקטליסט מחזיקה זה כחודש בהיקף דומה של מניות. מצדו השני של המתרס יתייצבו כנראה ורטהיים ודוברת, שעד לפני שלושה חודשים הובילו את מועצת המנהלים של החברה ונמנו עם הנהלתה הפעילה. דוברת-ורטהיים מחזיקים ב-18.8% מהמניות.



התפטרות ורטהיים, דוברת ודירקטורים נוספים מטעמם מדירקטוריון BOS בספטמבר 2002 מעלה תסכולים וטענות מצדם ומצד גל. גל אמר באחרונה כי "השנתיים שבהן הובילו ורטהיים ודוברת את BOS היו השנתיים הגרועות בחיי החברה". אז מה בדיוק קרה בשנתיים "הרעות" שהיו אמורות להיות תקופת הפריחה? למה זה לא הצליח עם שתי דמויות דומיננטיות כוורטהיים ודוברת שצורפו ל-BOS ב-2000 לבקשת גל.



מנקודת הראות של גל, כישלונות בוס מיוחסים בעיקר לוורטהיים-דוברת. הכישלון העיקרי בעיניו היה חוסר היכולת להשלים את מכירת הסטארט-אפ Surf לגלילאו (בוס מחזיקה 18% בסרף). בעסקה זו היתה אמורה סרף להימכר תמורת 200 מיליון דולר.







"לפני כמה חודשים ישבתי עם אביגדור וילנץ, מייסד ומנכ'ל גלילאו לשעבר", מספר גל. "הוא אמר לי שעד שלא הבין כי BOS לא רצינית בכוונתה למכור את סרף, לא ניהל כל מגעים עם מרוול. מבחינת וילנץ זה היה או לגדול באמצעות רכישת חברה או להימכר לחברה גדולה", אומר גל. בסופו של דבר יצאה לפועל האפשרות השנייה. באוקטובר 2000 נמכרה גלילאו למרוול תמורת 2.7 מיליארד דולר במניות. "ב-97' באו אליי כמה חבר'ה צעירים והציעו רעיון שהשתלב היטב עם פעילותה של BOS", נזכר גל, "באותה תקופה הבנו שתחום הפעילות שלנו מתאים לשלהם.



"השקענו בסרף מיליון דולר, קיבלנו 51% ממניות החברה והיא עברה לשבת במשרדי BOS", הוא אומר. כשהתקבלה הצעתה של גלילאו ב-2001 החזיקה BOS ב-25% בלבד, לאחר שני סבבי גיוס שבהם השתתפו אינטל וטקסס אינסטורמנטס.



באותה עת כיהן גל כיו"ר הדירקטוריון של סרף. לדבריו, מתוך הערכה לניסיונו של דוברת בעסקות כאלו, הציע לו להחליפו בתפקיד היו"ר. דוברת הסכים, אך העביר את הסמכות למוטי וייס, כיום מנהל קרן ההלוואות פלנוס.



גל מספר שכשעזב את תפקיד היו"ר בסרף, היה לחברה מסמך חתום לרכישתה ע"י גלילאו. ואולם הוא אומר, ההסכם לא יצא לפועל עקב התעקשות וייס ודוברת להגיע לתנאים האופטימליים בהיבטי מיסוי על תקבולים על העסקה.



"לאחר שחתמנו על הצהרת הכוונות, התנהלו דיונים אינסופיים בעניין המס, ובגלילאו התייאשו והחלו לנהל מגעים עם מרוול", אומר גל. "לא הייתי חושב על סוגיות כמו מיסוי מועדף, משום שאיני מכיר מספיק את העניין, והייתי פשוט סוגר את העסקה". עם זאת, הוא מודה כי לאחר שקיבל הסברים על סוגיית המיסוי העדיף גם הוא להמתין ולגבש את המבנה האופטימלי.



לווייס יש גרסה מעט שונה להתרחשויות. "אנחנו חתמנו על כל המסמכים והיתה החלטה של הדירקטוריון למכור את סרף לגלילאו", הוא אומר. לדעתו, העסקה לא יצאה לפועל משום שגלילאו כבר קיבלה את הצעתה המפתה של מרוול והעדיפה אותה. "את הביטוי לכך שגלילאו הרגישה אשמה על ביטול העסקה ברגע האחרון ניתן לראות בקו האשראי שהעניקה לסרף מאוחר יותר כפיצוי", מציין וייס.



וייס מביע חוסר שביעות רצון מהעסקה שנחתמה לפני חודש בין קרן קטליסט לבין BOS. בעסקה זו תמיר קטליסט את מניותיה בסרף במניות BOS ותהפוך לבעלת המניות הגדולה בה. המהלך יגרור דילול ניכר של המשקיעים הקיימים ב-BOS, ובראשם דוברת. במקביל מגדילה BOS את אחזקתה בסרף מ-14% ל-18%, אך עדיין לא מקבלת שליטה בחברה.



"אנחנו מתנגדים לעסקה עם קטליסט, משום שהיא לא הגיונית מספרית ואסטרטגית", אומר וייס, "אם BOS היתה רוצה להגדיל את הנתח שלה בסרף, היא יכלה לעשות זאת בסבב הגיוס האחרון", הוא מוסיף. BOS השתתפה בסבב האחרון שבו גייסה סרף 24 מיליון דולר לפי שווי של 48 מיליון דולר, אך הסתפקה בהשקעה של 2 מיליון דולר בלבד, על אף שבקופתה 9 מיליון דולר.



עסקת סרף לא היתה היחידה שהובילה למחלוקות בין גל לדוברת. כיום, למשל, הם חלוקים סביב חטיבה פחות זוהרת של BOS, פסאינפו. פסאינפו נרכשה על ידי BOS ב-98' תמורת 12 מיליון דולר במטרה להרחיב את ערוצי השיווק של החברה הישראלית בארה"ב. שתי החברות פעלו בשוק מחשבי המיינפריים, אך לפסאינפו היו הכנסות גדולות מאלו של BOS.



למעשה, רכשה BOS חברה שהגיעה למחזור מכירות שנתי של 76 מיליון דולר ב-2000, בעוד שפעילותה המסורתית של BOS עצמה הניבה הכנסות של 8-7 מיליון דולר. גם במקרה זה רואה גל את הסיבה להידרדרות בפעולות לא נכונות שביצע וייס.



כשהצטרף דוברת לדירקטוריון BOS ביקש גל התערבות פעילה של היועצים החדשים. לשם כך נשלח וייס לשמש כיועץ לגל. תחילה נהג להגיע וייס פעם בשבוע למשרדי החברה, אך במהרה העביר אליו גל סמכויות ניהול רבות.



העברת הסמכויות הראשונה היתה קשורה בפעילות פסאינפו, כשגל ביקש מווייס להתרכז בעניין.



בהמשך חלה הידרדרות חמורה בביצועי פסאינפו, הכנסותיה צנחו והיא צברה הפסדי ענק. לפחות חלק מהנטל נפל על BOS. בעקבות זאת הוחלט למכור את החברה. ואולם לפני כן ניסה וייס לקנות חברה נוספת שתמוזג עם פסאינפו כדי להקל על מכירתה.



"יום אחד נקראנו לישיבת דירקטוריון דחופה שבה הוצע לנו לאשר רכישה של חברה בעלת מחזור של 100 מיליון דולר עם רווח של 1.5 מיליון דולר. החברה נכנסה להליך של הגנה מפני נושים ולכן היתה זולה, אך רכישתה דרשה שיעבוד של כל נכסי BOS", אומר גל. הוא עצמו התנגד לעסקה.



עקב התנגדות גל ודירקטורים נוספים הוחלט לחזור לתוכנית המקו