תקן חדש יחייב חברות ציבוריות להתאים שווי האחזקות שלהן לשווי השוק או לתזרים המהוון החל מהרבעון ה-1 של 2003

חברות בורסאיות יידרשו לבצע ברבעון הראשון של 2003 התאמה של שווי האחזקות הציבוריות שלהן לשווי השוק או לשווי השימוש של אותן אחזקות, הנגזר מתזרים המזומנים המהוון הצפוי להן. כך עולה מתקן 15 שפירסם לאחרונה המוסד לתקינה חשבונאית ושהתקבל ברוב קולות על ידי הוועדה בראשות פרופ' אלי אמיר. חברות ציבוריות, המחזיקות בשליטה בחברות פרטיות, יתבקשו להתאים בין השווי לפיו רשומה ההשקעה לבין הערך הנוכחי שצפוי מתזרים המזומנים של החברה.



מהתקן עולה כי כבר ברבעון הקרובה יתבקשו החברות לצרף לביאורים בדו"חות הכספיים, הסברים לפערים בין שווי ההשקעות בספרים לשווי הבורסה שלהן, כדי להצדיק אותם. ברבעון הבא כבר יצטרכו החברות לבצע את ההפחתות בפועל.



תקן 15 מבוסס על תקן 36 הבינלאומי, הדן בירידת ערך של נכסים, ומתייחס לאחזקות שמקנות השפעה מהותית על החברה המוחזקת (כלומר אחזקה של 20% ומעלה ברוב המקרים) ואינו מתייחס להשקעות פיננסיות שאינן מקנות שליטה. הבסיס לתקן הוא הרצון שהנכסים יוצגו במאזני החברות בערך השווה למחיר בו ניתן למכור אותן או לתזרים המזומנים הצפוי מהן.



כניסת התקן לתוקף, אגב, לא תחייב את החברות לבצע את ההפחתות, אלא תדרוש מהן להצדיק את הפער. חברה שתביא לרואי החשבון שלה הערכת שווי חיצונית מנומקת, שמסבירה את הפער, תוכל (בהסכמת רואה החשבון) להימנע מההפחתות. עם זאת, הערכת השווי קובעת כללים שמרניים, שייאלצו את החברות לבצע את הערכת השווי בסמוך למועד הדו"חות וכן לספק הנחות ופרמטרים עיקריים, כמו שיעורי היוון ותחזיות צמיחה, בהם השתמש מעריך השווי.



המטרה היא לתת את מירב האינפורמציה למשקיעים כדי שיוכלו לבצע הערכות מדויקות לגבי שווי החברות. אם שווי החברות יעלה בעתיד, יוכלו החברות, בתנאים מסוימים, לעדכן כלפי מעלה את השווי בספרים ולרשום רווחי הון.



מי שייהנו מהתקן החדש הם רואי החשבון, שכן עד היום החברות יכלו להתחמק מההפחתות בטענה שאין תקן ישראלי מחייב ושהן יכולות להסתמך על תקנים אחרים. היום, לרואה החשבון יש בסיס להתעקשות על ההפחתה השמרנית. סביר להניח שרואי החשבון ייהנו גם מהגידול בביקושים להערכות שווי, שמן הסתם חלק ניכר מהן יבוצע על ידי חברות רואי החשבון.



אלה שיושפעו מהתקן בצורה משמעותית הן חברות האחזקה כמו דסק"ש , כור וכלל תעשיות , שיידרשו לבצע הפחתות משמעותיות בגין האחזקות הסחירות שלהן (דוגמת אי.סי.איי וסאיטקס); תעשיות מלח , שמחזיקה בפחות מ-20% ממניות הפועלים, אך שותפה בגרעין השליטה בבנק עם משפחת אריסון, שעשויה להיפגע מפער של כ-700 מיליון שקל בין שווי האחזקה בבנק הפועלים בספרים לשווי השוק שלה. ההון העצמי של החברה עומד על כ-339 מיליון שקל, כך שהיא צפויה להיכנס למצב של גירעון עמוק של כ-360 מיליון שקל בהון העצמי שלה. בנק דיסקונט, שסבל בשנים האחרונות מתוצאות חלשות עקב הפרשות כבדות לחובות מסופקים, יידרש להתמודד עם הצורך לבצע הפחתות בגין האחזקה בבנק הבינלאומי (26.4%), שרשומה בספריו בשווי הגבוה בכ-485 מיליון שקל משווי האחזקה בבורסה.



מנגד, לא יחול התקן על אחזקות שאינן מעניקות השפעה מהותית כמו האחזקה של מגדל בבנק לאומי (שם יש פער של כ-245 מיליון שקל בין שווי השוק לשווי הספרים) או על אחזקות דוגמת זו של אליעזר פישמן באי.די.בי אחזקות ובבנק הפועלים, שלא מקנות שליטה.