קליין: "אין שום חשש ליציבות בנק דיסקונט ומערכת הבנקאות"

מאת גיא רולניק ומירב ארלוזורוב



עוד לא נדמו הדי הסערה הפיננסית שפקדה ביוני את שוק המט"ח והכספים הישראלי, ונגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, כבר מוצא את עצמו מול חזית חדשה שעמה לא נאלץ הבנק המרכזי להתמודד כבר 15 שנה: יציבות מערכת הבנקאות הישראלית.



כאשר קרס הבנק למסחר לפני חצי שנה, הסבירו בבנק ישראל שמדובר באירוע נקודתי - מעילה גדולה, כאשר מניות הבנקים הגדולים בבורסה הידרדרו למחירים הנמוכים ב-50%-30% מההון העצמי שלהם בספרים - ניתן היה לפטור זאת בחולשה הכללית בשוק ההון.



אבל בריחת הפיקדונות בבנק לפיתוח תעשיה, וקו האשראי של 2 מיליארד שקל שבנק ישראל נאלץ להעמיד לו כדי למנוע את התמוטטותו, כבר הדליקו נורות אדומות בשוק ההון, ויציבות מערכת הבנקאות הישראלית החלה להטריד רבים מהמשקיעים והמפקידים.



וכך אנו מגיעים השבוע ללשכה של קליין, ומוצאים את עצמנו מנהלים שיחה של שעתיים תמימות, מבלי להזכיר את גובה הריבית במשק ואת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. נכון לרגע זה מערכת הבנקאות היא הנושא שעל השולחן.



בכניסה ללשכתך פגשנו את פרופ' צבי זוסמן, המייעץ לבנק ישראל. זוסמן מדבר על תופעה חדשה שכמותה לא היתה במשק זה שנים: הצורך של בנק ישראל לתמרן את מדיניותו בין שני איומים - משבר מט"ח מחד גיסא ומשבר ביציבות הבנקים מאידך גיסא. איום בשוק המט"ח מחייב ריבית גבוהה, ואילו איום על יציבות הבנקים מחייב דווקא ריבית נמוכה. אתה מסכים שאנו עומדים בפני איום כפול כזה?







"שוק המט"ח עבר טלטלה גדולה השנה לאחר כמה שנים של רגיעה. אי אפשר לקבוע ששוק המט"ח התייצב. קשה לומר שהגענו לשלווה. המט"ח הוא ברומטר למצב המשק, והתנודתיות בו היום מעידה על משק לא יציב. זה הישג גדול שיש לנו ברומטר כזה, כי הוא קורא לפעולה הרבה יותר מהר מבעבר.



"המערכת הפיננסית שלנו, שבישראל היא למעשה בעיקר המערכת הבנקאית, וזה כמובן חיסרון מבני מרכזי שאין לנו כמעט מערכת חוץ בנקאית, לא יכולה להיות מנותקת ממצב המשק. אם יש האטה וענף התקשורת נפגע בגלל המצב בעולם, ענף התיירות במשבר והנדל"ן בקשיים, אז לא יכול להיות שזה לא יחלחל לבנקים שהעמידו אשראי לכל הענפים הללו.



"לא כל הבנקים מיהרו להסיק את המסקנות משינוי הנסיבות המשקיות. כולנו זוכרים שנאלצנו להכריח אותם לבצע בשנה שעברה הגדלה של ההפרשה לחובות מסופקים. אנחנו זוכרים גם את תגובת הבנקים להוראת המפקח, ואיך שהם הלכו לשר האוצר להתלונן והוא הזמין עיתונאים ללשכתו כדי שיראו את התנגדות הבנקים. אנחנו גם זוכרים איך הבנקאים הלכו לחברי כנסת שיפעלו למענם, כדי לבטל את הוראת המפקח.



"אבל, לשאלה עצמה, אני לא רואה איום על יציבות הבנקים. יש ירידה ברווחיות, יש בנקים שדיווחו על הפסדים, אבל הלימות ההון של הבנקים עדיין נשארה בעינה. הבנקים יכולים לספוג עוד הפסדים, ובקיצור: So far so good".



ובכל זאת, אתה בוודאי ער לדיון בקרב משקיעים, מפקידים ואנשי עסקים, לגבי יציבות מערכת הבנקאות. זה נושא שפתאום נמצא על השולחן. אתה בוודאי מקבל גם פניות בעניין. עם כל הכבוד להלימות ההון, כבר ראינו שברגע שהציבור מאבד אמון ויש משיכות של פיקדונות, שום בנק לא יכול לעמוד בזה.







"במצב מערכת הבנקאות אין חשש בקרב הלקוחות לגורל כספם. גם אני קיבלתי שאלות מחברים אם הבנק שלהם בטוח, אבל זה לא אומר שיש סיבה לחשוש ליציבות המערכת. לבנקים יש די הון לספוג הפסדים. הבעיה של הציבור היא שהוא רואה את ההפסדים בבנקים והוא שואל את עצמו 'מה יהיה?'".



מה יהיה?



"תלוי במצב המשק. היום אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלמצב המשק תהיה השפעה גם על יציבות המערכת הפיננסית. אם לא ייעשה מאמץ לצאת מתהליך ההתכווצות של המשק, אז זה יחלחל לערעור המצב של המערכת הפיננסית. אנחנו הרי כבר הרבה זמן בדעה שצריך לנקוט צעדים מרחיקי לכת יותר, כדי להחזיר את המשק לצמיחה. לא רק בגלל האבטלה, אלא גם בגלל היציבות הפיננסית. ולכן אני לא רואה בעיה עם יציבות המערכת הפיננסית עצמה. ברגע שהמשק ייחדל להתכווץ, יהיה בכך כדי לשמר את יציבות המערכת".



לפני עשרים שנה קרס בנק צפון אמריקה, מבלי שהדבר זיעזע את מערכת הבנקים. היום בנק למסחר קורס והציבור בלחץ. קרה משהו לסף הרגישות?



"יש רגישות יותר גבוהה. אנשים רגישים למצב המערכת כי הם לא יודעים להבדיל בין בנק לבנק".



או מכיוון שלאנשים יש היום חלופה של בנקים אחרים, בנקים זרים. אולי גם זאת עדות למשבר האמון בבנקים?



"מרבית הציבור לא חשוף לאלטרנטיווה של משיכת כספים לחו"ל, ולכן אנחנו לא רואים את התופעה שעליה אתם מדברים בהיקפים גדולים. רק עבור פלח מאוד מסוים קיימת החלופה ללכת לבנקים זרים. החשיפה הגדולה לחו"ל מורגשת בעיקר בהשקעות של זרים בישראל".



אתה מדבר על משיכת פיקדונות תושבי חוץ, פת"חים, במערכת הבנקאות הישראלית?



"לא רק משיכת פת"חים. יש מימוש של השקעות בישראל כבר שנה וחצי".



נדמה לנו שהפעם הראשונה אי פעם שבה ראינו יתרה שלילית של פת"חים היתה באפריל השנה.



"משיכת הכספים החלה בעקבות הנאסד"ק והאינתיפאדה. המשיכות החלו כבר ברבעון האחרון של 2000. זה היה תהליך הדרגתי. בהתחלה הפסיקו להשקיע כסף חדש, אחר כך הפסיקו להשקיע את הריבית, ועכשיו מושכים גם את הקרן. אבל זאת התנהלות על מי מנוחות, והיא חלק מפיזור תיק ההשקעות".



במשך כל 50 שנות מדינת ישראל יהודי העולם לא חשבו לפזר את השקעתם, ועכשיו פתאום הם מתחילים לפזר השקעות ומושכים מכאן כסף?







"יכול להיות, אבל מכיוון שזה התחיל כבר בסוף 2000, אי אפשר לקשור זאת ליציבות מערכת הבנקים. יש גם אירועים שאינם קשורים לישראל - אנחנו רואים מה קורה בשוקי ההון האמריקאים בשנה האחרונה".



בכל זאת, בישראל מדברים היום בטבעיות על קריסת בנקים. זה דבר שלא קרה בעבר.



"מדברים על זה, כי סף הרגישות עלה. ראינו מה קרה ביוני במט"ח ובאג"ח. מדברים על רקע של תקציב שלא ברור עד כמה המדינה שולטת בו. לחלק מהאנשים יש אולי זיכרון של מה שהיה בתחילת שנות ה-80, כאשר המ