רוני הלמן: המלחמה בעיראק טובה למשקיעים

לרוני הלמן אין ספק מי אשם במצבו העגום של המשק הישראלי. "נכון שהתנאים החיצוניים לא טובים, ויש נטייה להאשים את המשבר בוול סטריט ואת פיגועי הטרור", הוא אומר, "אך גם בתנאים האלה, עיקר הנזק למשק נובע ממה שהממשלה עשתה, ובמידה רבה גם בגלל הדברים שלא עשתה".



הלמן, המשמש כיו"ר קבוצת הלמן אלדובי קופות גמל, סבור שהתחלואים שבהם לקה המשק הישראלי ב-2002 נובעים כמעט כולם ממדיניות הממשלה, עם תרומה לא מעטה של בנק ישראל. "זה התחיל עם הפארסה של תקציב 2002, שהיה מבוסס על הנחות צמיחה לא ריאליות. הבעיה היא שכאשר ניסו לתקן את התקציב בהמשך השנה, זה כבר היה מאוחר מדי".



"בגלל הטעויות האלו", אומר הלמן, "אחנו מסיימים את 2002 עם ריביות גבוהות בהרבה, גם באפיקים הארוכים וגם באפיקים הקצרים. הריביות הגבוהות משקפות את ההערכה שגם תקציב 2003 אינו ריאלי, ושהוא אינו מביא בחשבון את הירידה הצפויה בהכנסות ממסים. המצב הזה יגרום לכך שצורכי גיוס ההון של הממשלה ייצרו עודף היצע בשוק האג'ח".



הלמן, המתגאה בכך ששליש מקופות הגמל שבניהולו השיג בשנה החולפת תשואה ריאלית חיובית, סבור שהירידה בהכנסות ממסים תתרחש דווקא בגלל הניסיון להעלות את נטל המס. "התקציב הממשלתי מניח כיום עלייה של 3% בגביית מסים ב-1% .2003 מעלייה בצמיחה ו-2% ממסים חדשים. זו תחזית לא ריאלית", קובע הלמן.



"ב-2002 היתה נפילה של 5% בהיקף גביית המסים. ואולם השיעור הזה מטעה, משום שאינו מראה מה קרה לכל אחד מרכיבי המס. הנתון החשוב ביותר הוא הקריסה בשיעור של 12% שהיתה במס הכנסה - כלומר מסים על עבודת שכירים ומס חברות. זאת, לעומת הגבייה ממע"מ וממכס שבהם לא היה שינוי. הנפילה החדה ביותר, 25%, היתה בגביית מס הכנסה מהמגזר העסקי".



לשכירים נמאס לשלם מס



65% "ב-2003 המצב עלול להחמיר", אומר הלמן, "החשש הגדול הוא שבשנה הקרובה תהיה קריסה בגביית מס משכירים. מה ששבר את גב הגמל היה הביטול של תקרות הביטוח הלאומי. זה גורם למצב שנטל המס השולי מגיע ל-65%. לאנשים בעשירון העליון, שתשלומי המס שלהם מהווים 65% מכלל מס ההכנסה שנגבה, נמאס. במקום למשוך שכר הם מקימים חברות וגובים דמי ניהול".



"במצב הזה המדינה מפסידה פעמיים. פעם אחת מכיוון שהשכיר חייב במקום 65% מס רק 52%, שזה חיבור של מס חברות של 36% והמס על הדיווידנד שהוא מושך מהחברה; ובפעם השנייה המדינה מפסידה מזה שלאיש כזה אין צורך למשוך את כל השכר כדיווידנד. הוא מושך רק חלק מהשכר להוצאות השוטפות ואת השאר משאיר בחברה, ומשתמש בו לדברים אחרים, למשל לצורך השקעות שונות. האנשים העשירים פשוט ישלמו מעכשיו פחות מס ממה ששילמו קודם לכן".



אם הצידוק הכלכלי כל כך ברור, למה אנשים לא הקימו חברות קודם לכן? "יש לזה רק סיבות פסיכולוגיות", אומר הלמן. "קודם אולי לא רצו להתעסק עם זה יותר מדי. ואולם עכשיו, כהשעלו את נטל המס, הם נשברו. הם חשים כאילו מישהו יורק להם בפרצוף. בהתחלה אומרים שיש רפורמה, שזה בדרך כלל אומר פחות מס, אבל בפועל, רק העלו את נטל המס. ומה שהכי עצוב הוא שאין כאן כוח עליון. זה משהו שהממשלה בעצמה יצרה.



"לדעתי, באוצר כבר מבינים את גודל הצרה, וזה רק עניין של זמן עד שיחזירו את התקרות של ביטוח לאומי. ואולם אז כבר יהיה מאוחר מדי. אנשים שכבר הקימו חברות כדי להקטין את נטל המס לא יפרקו אותן בגלל זה, וימשיכו ליהנות מנטל מס מופחת".



הממשלה יוצרת עודף היצע בשוק האג"ח



ואולם הבעיות, אומר הלמן, הן לא רק במה שהממשלה עשתה, אלא גם במה שלא עשתה. "למרבה הצער, הממשלה לא ניצלה את 2002 כדי לעשות צעדים כואבים שנוח יותר לעשות אותם בשנים של משבר, מבלי לשלם על כך מחיר פוליטי כבד. היא לא עשתה דבר כדי לצמצם את המגזר הציבורי, שמשקלו על המשק באחוזים הוא הגדול ביותר מבין המדינות המפותחות. היא לא ביצעה שינוי מבני מתבקש כדי להקצות את המשאבים התקציביים באופן יעיל יותר. כך למשל, נשארנו עם תקציב חינוך שנחשב לאחד הגבוהים במדינות המערב, אבל רמת החינוך עצמה נמוכה. הממשלה גם לא דאגה מספיק, באמצעות תמריצים מתאימים, לעודד אנשים שאינם עובדים להצטרף למעגל העבודה".



כל המחדלים של הממשלה, אומר הלמן, ישתקפו בשנה הקרובה בשוק ההון, ובמיוחד בשוק האג"ח. "מה שיקרה בשנה הקרובה זה שהממשלה תצטרך לגייס הון כדי לממן את התקציב ואת הירידה בגביית מסים. חלק מהגיוס בישראל יהיה של חוב שמקורו בחו'ל, ושאי אפשר למחזר אותו משום שאז יתברר שדירוג האשראי של ישראל בפועל ירד. חוץ מהממשלה גם חברת חשמל מתכננת לגייס בישראל 7 מיליארד שקל, לאחר שבשנים האחרונות היא גייסה כסף בחו"ל.



"מול העלייה בצד ההיצע של האג"ח, קיימת ירידה בצד הביקוש. אצל גופי ההשקעה המוסדיים אין כיום יותר צבירה נטו של כספים, ולעתים אפילו יש משיכה של כספים. חלק מהמשיכה נובע מביטול הטבות המס בתוכניות חיסכון או בקופות הגמל. המגמה הזו תמשיך את המעבר של כספים מחיסכון לטווח ארוך לחיסכון לטווח הקצר, במיוחד כשהריבית לטווח הקצר היא 10%-9%, וברמת האינפלציה הנוכחית הריבית הנומינלית היא גם הריבית הריאלית".



המגמה הזו, אומר הלמן, תגרום לכך שמחירי האג"ח הארוכות יירדו והתשואות עליהן, שנעות בכיוון הופכי למחיר, ימשיכו לעלות. עלייה בתשואות האג"ח תחניק גם את הרצון להשקיע בבורסה, והנה המתכון המושלם לשנה שונה נוספת בבורסה הישראלית.



על המלחמה בעיראק



באופן מעט מפתיע, המקור היחיד של הלמן לאופטימיות נמצא במערכה הצבאית המתוכננת בעיראק. "המשקיעים צריכים לחכות למלחמה הזו", אומר הלמן, "צריך כמובן להפריד בין נקודת מבט האישית של אותם אנשים בודדים שאולי ייפגעו במלחמה, לבין נקודת המבט הלאומית, שמבחינתה המלחמה הזו נחוצה".



הלמן אומר שהוא מבסס את דעתו על הנחות שהוא שומע במערכת הצבאית, ומשליך מהן על ההתפתחויות הכלכליות. מערכה צבאית בעיראק, בהנחה שלא תסתבך יותר מדי, מהווה לדעתו מקור להזדמנות בעבור ממשלת ישראל שתיבחר בעוד חודש. השאלה היא אם ישראל תדע לנצל את ההזדמנות הזו.



ההנחה