ביקורת בבנק ישראל על דברי קליין בנוגע להתמוטטות בנק גדול

מאת אלי דניאל ומוטי בסוק



הדולר היציג נקבע ביום שישי על 4.791 שקלים - עלייה של כ-0.6% לעומת השער היציג שנקבע ביום חמישי. בשונה מהמסחר בדולר בימי שישי האחרונים, נרשמו שלשום מחזורי מסחר גדולים בשוק המט"ח, עקב דבריו של נגיד בנק ישראל דוד קליין, בראיון ל"מעריב", ולפיהם התמוטטות של בנק גדול אינה עוד בגדר תסריט דמיוני. ההתבטאות הציתה את המסחר בשוק המט"ח והיתה הגורם העיקרי לעלייה החדה בשערו של הדולר.



בלשכות ראש הממשלה ושר האוצר, ואף בבנק ישראל (כולל בפיקוח על הבנקים), נמתחה ביקורת על דברי הנגיד. פעילים בשוק ההון הגדירו את ההתבטאות כאמירה בלתי אחראית.



בראיון שהעניק ל"מעריב" נשאל קליין לגבי אפשרות התמוטטותו של בנק גדול בישראל. הנגיד השיב: "זה לא תסריט דמיוני. אני לא רואה אותו מתקיים בתקופה הנראית לעין. הבנקים הישראליים מבוססים ויכולים לעמוד בפני המתח הכלכלי שקיים כיום, אבל אני חושב שצריך לחשוב על האפשרות הזו".



בכיר במשרד האוצר אמר אתמול: "אלמלא היינו כעת בתקופת בחירות, אין ספק שראש הממשלה ושר האוצר היו קוראים לסדר את קליין, ואולי אף מעבר לזה".



באוצר אמרו אתמול כי שר האוצר, סילבן שלום, ובכירי משרדו לא יגיבו על הדברים באופן רשמי, בהתאם למדיניות האוצר בחודשים האחרונים, שלפיה "לא רבים" עם בנק ישראל והעומד בראשו. עם זאת בכירים באוצר אמרו, שלא לציטוט ולא לייחוס, כי הנגיד חוצה מדי כמה שבועות את כל הקווים האדומים, וגורם נזקים כבדים למשק.



באוצר אמרו כי איש במשרד אינו סבור שמצב המשק אידיאלי, והדברים באים לידי ביטוי גם בדבריהם של שלום ובכירים במשרד באמצעי התקשורת. ואולם, הוסיפו באוצר, מכאן ועד הדברים שהנגיד אומר מחוץ לדיונים מקצועיים-פנימיים, המרחק גדול.



בבנק ישראל אמרו כי לאחר התמוטטותם של הבנק למסחר ובנק לפיתוח תעשיה, היו בבנק מי שהביעו חשש מהתמוטטות בנקים נוספים - אך הוחלט "להנמיך פרופיל ולתת לסערה לשכוך". כעת, הוסיפו בבנק ישראל, בא הנגיד ופועל בדיוק בכיוון ההפוך.



בהופעתו ביום שישי במועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב, ניסה קליין לרכך מעט את הדברים שיוחסו לו, ואמר: "הבנקים מחזיקים מעמד יפה מאוד במצב שבו לווים מתקשים להחזיר הלוואות שלקחו. לבנקים יש מספיק הון והם מתנהלים בצורה מקצועית - ולכן אין שום סכנה למערכת הבנקאות או לבנק ספציפי".



עם זאת, בהתייחסו לאפשרות שהמצב הקשה במשק יימשך, הוסיף קליין: "ייתכן שבעתיד, ואף אחד לא יודע מתי זה יכול להיות - בעוד שנתיים או חמש שנים - הבנקים יתקשו לספוג הפסדים. לכן צריך לדאוג למדיניות מעודדת צמיחה".



קליין דחה את הטענות שהועלו, ולפיהן המשק נפגע מהתבטאויותיו הפומביות. "אני צריך להציע הערכת מצב מאוזנת", אמר.



קליין הזהיר מפני משק מתכווץ ואבטלה גדלה. "כפי שהדברים נראים עתה, גם השנה הבאה עלולה לסבול מאותן מגמות", אמר. לדבריו, קיימת סכנה הולכת וגוברת כי תהליך ההתכווצות ייהפך ל"מסלול לא מסודר, לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה חברתית - ולכן קשה לשליטה. אירוע כזה יכול להתחיל עם קבוצה עסקית בעלת משקל במשק, אשר האופק הכלכלי יסגור עליה; עם ענף כלכלי שמיצה את אלתורי ההישרדות; או על ידי זעזוע שמקורו חיצוני. כל זה עדיין לא קרה, אבל טווחי הביטחון מפני אירועים כאלה הולכים ומתקצרים, ואין אפשרות להאריך מתי הפתיל יאוכל".



קליין הוסיף: "הבעיה העיקרית של המשק כיום אינה מחסור במט"ח ואינה אינפלציה - אלא חזרה לצמיחה. למטרה זו צריך לגייס את כל אמצעי המדיניות, קונוונציונליים ובלתי-קונוונציונליים".



לדעת קליין, טוב תעשה הממשלה שתקום לאחר הבחירות אם תקים קבינט ביטחוני-מדיני, בראשות ראש הממשלה, וקבינט כלכלי-חברתי, בראשות שר האוצר. לפי הצעתו, ייקבע כי כל קבינט יהיה האחראי הבלעדי על התחומים "שלו", וכי שר לא יכול להיות חבר בשני הקבינטים. הקבינט הכלכלי-חברתי, לפי ההצעה, יפעל בסמכות מלאה של הממשלה, ויתכנס לפחות אחת לשבוע. כמו כן, כמה עניינים, ובהם תקציב המדינה, יהיו טעונים את אישורה של מליאת הממשלה. קליין מציע גם כי לצד הקבינט הכלכלי-חברתי יפעל מטה, שיורכב מאנשי מקצוע מהמגזר הפרטי, העסקי והאקדמי, וידאג להכנתו של סדר היום של הקבינט.