פרשת כשלון הצעת הרכש שפירסמו בעלי השליטה בחברת פייטון תעשיות , מגיעה כעת לפתחו של בית משפט השלום בת"א, לאחר שהחברה ושני בעלי השליטה בה - דוד יטיב (המכהן כמנכ"ל וכיו"ר הדירקטוריון) ומיכאל פרץ (המכהן כדירקטור בחברה), הגישו לבית המשפט, באמצעות עוה"ד דוד סיטן וליאורה פולצ'ק ממשרד סיטן פולצ'ק, תביעה ע"ס 1.5 מיליון שקל כנגד אברהם סברן.
לטענת התובעים, סברן, העוסק בייעוץ עסקי וכלכלי, משמש מאז שנת 1992 כיועץ עסקי וכלכלי בשכר לפייטון, והוא אף נמנה על ציבור מחזיקי המניות של החברה. התובעים טוענים, כי מתוקף תפקידו וקשריו עם החברה, הכיר סברן את ענייניה העסקיים כמעט משלבי הקמתה ועד לעצם ימים אלה, לרבות מצבה העסקי, הכספי, תוכניותיה, קשריה וההתפתחויות והשינויים שחלו בה לאורך השנים.
לדברי התובעים, במהלך השנה וחצי האחרונות - לאור מצב השוק והמיתון ההולך ומתעצם בשוק העולמי בכלל, ובמשק הישראלי בפרט, וחוסר האפשרות הממשית לגייס כספים בהנפקות נוספות לציבור או משותפים וממשקיעים אסטרטגיים - ביצעה החברה צעדי התייעלות נרחבים. לטענתם, על רקע הרצון לחסוך בהוצאות הכרוכות בניהול ובאחזקה של חברה ציבורית, וכחלק מצעדי ההתייעלות, הגישו בעלי השליטה, במהלך חודש נובמבר האחרון, הצעת רכש מלאה לרכישת מניות פייטון המוחזקות בידי הציבור.
התובעים טוענים כי מיד לאחר פרסום הצעת הרכש, החל סברן במסע השמצות, הכפשות והוצאת לשון הרע עליהם - הן באמצעות התכתבויות עם גורמים ברשות ניירות ערך ובבורסה, והן באמצעות פנייה לעיתונות, ובסופו של דבר גרמו מעשיו להכשלתה של הצעת הרכש.
לטענת התובעים, ב-3 בדצמבר 2002 שלח סברן למספר מכותבים, ביניהם התובעים עצמם וגורמים ברשות ניירות ערך ובבורסה, מכתב בו הוציא את דיבתם של התובעים לרעה, תוך שהוא מייחס להם מעשים ומחדלים בלתי חוקיים במטרה להונות את הציבור.
התובעים טוענים כי עצם משלוח המכתב לשאר המכותבים, בו זמנית עם שיגורו לתובעים, מבלי לתת להם שהות לענות ל"שאלות" כביכול שנכללו בו, מלמד שסברן לא היה מעוניין לקבל תשובות ופרטים מהתובעים, וכל מטרתו היתה לייחס להם, בדרך מתוחכמת, מעשים ומחדלים בלתי חוקיים בעליל -המהווים הוצאת לשון הרע על התובעים.
עוד טוענים התובעים כי סברן לא הסתפק בכך, והוא אף הזדרז ופנה לעיתונות תוך שהוא גורם לפרסום מספר כתבות בעיתונים "גלובס", "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" - בהן הוצגו התובעים כמי שהסתירו את האמת מהציבור, כעושי מניפולציות וכמי שמרמים וגורמים להונאת הציבור.
התובעים מוסיפים וטוענים, כי סברן הפר את חובת האמונים שחלה עליו כלפי פייטון והתובעים, עקב היותו יועץ החברה ואיש פנים הנהנה מאמון בלתי מסויג מצד התובעים.
לטענתם, הדברים שיוחסו להם בפרסומים אינם אמת, וסברן, שהיה מודע לכך, לא נקט באמצעים סבירים כדי להיווכח אם אמת הם לפני שפירסם ו/או גרם לפרסומם, והם מהווים הוצאת לשון הרע על התובעים. לאור האמור, התובעים טוענים כי על סברן לפצותם בסך של 1.5 מיליון שקל.
פייטון ובעלי השליטה בה מצאו את האשם בכשלון הצעת הרכש: תובעים מאברהם סברן 1.5 מיליון שקל
אלי דניאל
29.12.2002 / 13:35