"ללא מעט מהתמונה הקשה בשנת 2002 אחראים אנשים בשר ודם" - כך כותבים כלכלני מיטב בסקירת סיכום שנת 2002. "ברמת המיקרו אחראים ראשי הבנקים, שניהלו מדיניות מופקרת של מתן הלוואות לכרישים מפוקפקים, וברמת המאקרו אחראים קברניטי המדיניות הכלכלית, ובראשם שר האוצר, שעשה טעויות גסות מאוד בניהול המדיניות הכלכלית - שעיקרן ניהול תקציבי חובבני ומופקר".
"זו לא היתה השנה הראשונה שבה שוק המניות ירד באורח חד, אבל בניגוד לשנים קשות קודמות השנה היתה קשה מאוד למשקיעים באיגרות חוב שקליות ובאיגרות חוב צמודות למדד, הן ממשלתיות והן של פירמות" - כותבים במיטב. "רמה כל כך גבוהה של אי ודאות, כמו זו שליוותה את שוק ההון הישראלי בשנה החולפת, קשה למצוא בהשוואה כלל עולמית" - מוסיפים הכלכלנים. "אי ודאות זו גרמה לתנודתיות מוטרפת באפיקי השקעה, הנחשבים בימים כתיקונם כסולידיים, ובראש ובראשונה באיגרות החוב השקליות וצמודות המדד", בהן נרשמה תנודתיות גבוהה אף משוק המניות.
בסיכום שנתי ירד מדד איגרות החוב מסוג שחר ב-4.6%, כאשר איגרות החוב הארוכות לטווח פדיון של יותר מ-5 שנים ירדו ב-11.8%. "מי שהחזיק מעמד בצורה טובה יותר אל מול תעתועי הריבית היו, כמתבקש, הגילונים שעלו בממוצע ב-0.6%, אבל גם הם סבלו - כפי שניתן להבין מן השיעור המזערי הזה, מהטלטלות ובעיקר מפדיונות הענק שנרשמו בקרנות השקליות - פדיונות שיצרו לחץ על כל סוגי איגרות החוב השקליות", כותבים במיטב.
להערכת כלכלני מיטב, שנת 2002 היתה אחת השנים הקשות ביותר שחווה השקל בעשור האחרון. אומנם גם שנת 2001 היתה שנה של פיחות ריאלי, אבל זה היה פיחות "מסודר" שהיה מלווה בתהליך מבוקר של ירידת ריבית וללא זעזועים בשוקי ההון. "העובדה שמשרד האוצר לא עמד במחויבותו בנושא קיצוץ התקציב טרפה את קלפי המשק, והכניסה אותו לסחרור מסוכן ביותר. וכך, בסיכום שנת 2002, מתברר כי השקל היה המטבע החלש בעולם" - כותבים במיטב. השקל פוחת כלפי כל אחד ואחד מן המטבעות ששעריהם מתפרסמים ע"י בנק ישראל, ואפילו כלפי שכנינו, הלא בדיוק יציבים: מצרים, ירדן ולבנון.
אחרי שבשנת 2001 פוחת השקל באורח חד כלפי הדולר בשיעור של 9.3%, נמשך גם השנה פיחות של ממש בשער השקל. התפתחות הפיחות במהלך השנה לא הייתה ליניארית, ועיקרה היה ברבע הראשון של השנה. הדולר פתח את השנה בשער 4.416 שקלים, ועד לאפריל 2002 כבר חצה את קו ה-4.80 שקלים. אחרי רגיעה מסוימת בא חודש יוני, שהיה החודש הקשה ביותר השנה, והדולר איים לחצות את קו ה-5 שקלים. ביום 11.6 הגיע הדולר לשער השיא שלו השנה: 4.994 שקלים.
לקראת סוף השנה שב הדולר והתחזק על רקע התחממות הנושא העיראקי, וכך בסיכום שנת 2002, פוחת השקל כלפי הדולר בשיעור של 7.8%. כתוצאה מכך, עלו איגרות החוב הצמודות לדולר בשיעור של 8.2%.
שנה קשה גם למשקיעים במניות
שנת 2002 לא האירה פנים, בלשון המעטה, למשקיעים במניות. מדד המניות הכללי ירד בשיעור של 18.9%. ירידה גדולה יותר בשיעור של 23.6% נרשמה במדד ת"א 100, וירידה דומה של 24.6% במדד המוביל של תל אביב - 25. ירידה חדה אף יותר נרשמה במדד תל אביב 75 - 25.9%. מניות היתר ירדו בשיעור של 21.5% מפאת חוסר סחירות. מניות יתר 150, היותר סחירות, ירדו ב-24.7%. מניות התל-טק ירדו בשיעור תלול של 37.0%.
ברמה הענפית בלטו לחיוב, באופן יחסי, כמובן, מניות ענף התעשייה שעלו ב-0.1% תודות לעלייה נאה במניות תת-ענף הכימיה ב-21.3%. הדבר נגרם כתוצאה מן העלייה החדה שנרשמה במניית טבע מתחילת השנה. מניות הנפט, התל-טק וההשקעה ירדו בשיעור החד ביותר: 38.1%, 37.0% ו-33.0% בהתאמה.
אבל הסיפור של השנה בשוק המניות קשור דווקא לענף אחר ? ענף הבנקים המסחריים, שירד ב-32%. "ירידה בשיעור כזה לגבי ענף כל כך מרכזי במשק אינה דבר של מה בכך", כותבים במיטב. "הירידה איננה מקרית, ונתמכה בירידה חדה ברווחיות המערכת הבנקאית. זו היתה תוצאה של מתן הלוואות מופקרות לאנשים מופקרים. בפעם הראשונה מזה שנים החלו לעלות ספקות לגבי מידת היציבות של המערכת הבנקאית, וזהו דבר חמור מאוד. היה זה נגיד בנק ישראל, ד"ר קליין, שאך ביום שישי האחרון התבטא על אפשרות כזו - גם אם אינה מיידית".