הרפורמה החדשה במס ראתה בתעשיית ההיי-טק את אחד המגזרים העיקריים הדורשים את התייחסותה. ברפורמה נכללו כמה החלטות המקלות משמעותיות את המיסוי בארבע רמות - המשקיע, היזם, החברה והעובד.
הרפורמות שגיבשה ועדת רבינוביץ בתחום מיסוי ענף ההיי-טק ניסו לגשר על הפערים בין המיסוי הנהוג בישראל לבין זה הנהוג במדינות המתחרות בישראל - ובראשן אירלנד, סינגפור וארה"ב.
ההחלטה המרכזית של הרפורמה הנוגעת ליזמי היי-טק ומשקיעים בענף היא להוריד את שיעור המס על רווחי הון המוטל על יחידים ותאגידים ממכירת מניות או נכסים של חברות פרטיות. שיעור מס זה יירד ל-25% מהרווח הריאלי, לעומת 50% עד היום. גם ועדת בן-בסט המליצה על ביצוע צעד זה. תקנה חדשה זאת תשווה את שיעור המיסוי בענף לשיעור המקובל במרבית המדינות.
פערי המיסוי של רווחי ההון נמנו עם הסיבות העיקריות לבריחתן בשלוש השנים האחרונות של קרוב ל-80% מחברות הסטארט-אפ, שיזמיהן ישראלים, למקלטי מס ולמדינות כמו דלאוור בארה"ב. יזמי ההיי-טק והמשקיעים חששו כי אם יצליחו למכור את החברה שהקימו, ייאלצו לשלם למדינה מס בשיעור של פי-שניים מהנהוג במדינות אחרות, והעדיפו לרשום את החברות בחו"ל.
הרפורמה קבעה תיקונים נוספים כדי לבלום את בריחת החברות מישראל ולעודד השקעות זרות בחברות המאוגדות ופועלות בישראל. כך כלולה ברפורמה החלטה הפוטרת ממס הכנסה ומס רווח הון (בגובה 25%) את תהליך הגיור של חברות הרשומות בחו"ל, שהקימו יזמים ישראלים. פטור זה מיועד לעודד את העברת הפעילות והנכסים של החברה המאוגדת בחו"ל לישראל, תוך פירוק הפעילות הזרה. כבר כיום נרשמות יותר חברות סטארט-אפ בישראל, אך הדבר נובע יותר מהמשבר העולמי בתחום, המגדיל את תלותן של החברות בגיוס מענקים מהמדען הראשי, ופחות מהתקנה החדשה ברפורמה.
ברפורמה ישנם גם סעיפים שמטרתם לעודד משקיעים זרים לשוב ולהשקיע בחברות סטארט-אפ בישראל. משקיעים זרים יקבלו פטור ממס על רווחי ההון ביום מימוש ההשקעה בחברות מו"פ - כנהוג במרבית המדינות. עד היום, במסגרת הסכמי המס של קרנות ההון סיכון עם מס הכנסה, שילמו משקיעים זרים מס בגובה 20% - דבר שחשף אותם לאפשרות של כפל מס.
שלושה מסלולים למיסוי אופציות העובדים
מבחינת העובדים והחברות עצמן יש ברפורמה שינוי מהותי בתחום האופציות. הרפורמה קובעת שלושה מסלולים למיסוי אופציות העובדים - שני מסלולים שבהן יופקדו האופציות בידי נאמן למשך שנתיים עד שלוש, ועוד מסלול שלישי ללא נאמן. שלושת המסלולים הם: מסלול הוני, מסלול פירותי ומסלול ללא נאמן.
במסלול ההוני והפירותי, אופציות או מניות שיינתנו לעובד יופקדו בידי נאמן לתקופה של שנתיים, ולא יחויבו במס במועד ההענקה. החיוב במס יבוצע בעת מכירת ניירות הערך והוצאתם מידי הנאמן.
החברות יוכלו לבחור בין המסלול ההוני והפירותי, בהתאם למצבן. המסלול ההוני מתאים יותר לחברות סטארט-אפ ללא הכנסות או בעלות שיעור מס אפקטיווי נמוך בגלל החוק לעידוד השקעות הון. מועד תשלום המס יהיה בעת מכירת המניה או הוצאתה מידי הנאמן, והוא יחושב כמס רווח הון בשיעור של 25%. החברה לא תוכל לרשום הוצאה בגין אירוע המס.
במסלול הפירותי מועד החיוב במס יהיה גם כן בעת מכירת המניה או הוצאתה מידי הנאמן. ואולם במסלול זה רווחי מימוש האופציות והמניות ייחשבו כהכנסת עבודה, החייבת במס לפי שיעור המס השולי של העובד. החברה תוכל לרשום הוצאה בגובה הרווח שרשם העובד.
במסלול השלישי לא יופקדו האופציות בידי נאמן. בחברות לא סחירות, מועד החיוב במס יהיה בעת מכירת המניה. שיעור המס יהיה שיעור המס השולי של העובד. בחברות נסחרות יבוצע חיוב מס ראשון במועד ההקצאה, אז ישלם העובד לפי שיעור המס השולי שלו, וחיוב מס שני בעת מכירת המניה. שיעור המס בעת המימוש יהיה 35%-15%.
מנהל מחלקת המיסוי במשרד קוסט-פורר-גבאי (ארנסט אנד יאנג), רו"ח דורון כוכבי, אומר כי לכמה מהחברות כדאי לשקול ביטול תוכניות האופציות לעובדים, הנהוגות בהן כיום ומתייחסות לתקופה שלאחר 2003, והקנייתן מחדש עם החלת הרפורמה. עם זאת, הוא מוסיף, מומלץ לבדוק את ההשלכות החשבונאיות הנובעות מביטול התוכנית.
בהכנת הכתבה סייע רו"ח דורון כוכבי מנהל מחלקת המיסוי במשרד קוסט-פורר-גבאי (ארנסט אנד יאנג)
באיחור של 3 שנים
עודד חרמוני
29.12.2002 / 9:14