פופוליזם וחולשה באירופה? פורטוגל שוברת את הרצף

בין הדיווחים על מיתון מתקרב בגרמניה להשפעות השליליות של הברקזיט ומלחמת הסחר על הכלכלה האירופית, מדינה אחת בגוש האירו מציגה בשנים האחרונות דופק כלכלי חיוני יותר מהשאר - פורטוגל. כשהיא נהנית מבום תיירותי הולך ומתגבר, מירידה חדה בשיעור האבטלה ומצמיחה שנתית חזויה של 1.7% - המדינה הדרום-אירופית, שהייתה זקוקה לחילוץ לפני פחות מעשור, משגשגת היום יותר מבכל רגע שעבר מאז.

"העתיד הוורוד של פורטוגל מעניק קצת תקווה לאירופה", קבע בחודש שעבר ה"פייננשל טיימס", קצת אחרי שסוכנות דירוג האשראי מודי'ס הקפיצה את דירוג המדינה מ"יציב" ל"חיובי".

ההצלחה של פורטוגל, על אף שהיא עדיין צנועה ובולטת בעיקר על רקע היחלשות מדינות אחרות ביבשת, היא גם נקודת אור נדירה לסוציאל-דמוקרטים באירופה.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, הצטרפה ב-2011 פורטוגל למדינות אירופיות אחרות ונזקקה להלוואות עתק מגוף המורכב מהבנק המרכזי האירופי, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית כדי לשרוד. גוף זה השית עליה צעדי צנע חמורים, שכללו קיצוץ במשכורות המגזר הציבורי וקיצוץ בפנסיות ובתשלומי רווחה. מי שנבחרה לבצע את המשימה הקשה של קיצוץ ופיטורים הייתה המפלגה השמרנית (PSD). בסך הכול, קיבלה פורטוגל 78 מיליארד אירו בהלוואות בחמש השנים שאחרי 2011.

כמו ביוון, בספרד ובמדינות אחרות, משטר הצנע הכלכלי גרר תגובת נגד פוליטית - והבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2015 הובילו למעשה למבוי סתום פוליטי. השמרנים אולי זכו במספר המושבים הגדול ביותר, אולם נכשלו בהקמת קואליציה. הצנע שחק את התמיכה בהם ובשותפיהם לקואליציה, וממשלת מיעוט שהקימו לא שרדה הצבעת אי-אמון כמה חודשים אחרי הבחירות.

בשלב זה עלה לבמה אנטוניו קוסטה. הפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרטי כיהן במהלך שנות המשבר הכלכלי כראש העיר ליסבון, ובבחירות של 2015 הוביל את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PS). קוסטה, 58, פוליטיקאי ותיק ומנוסה, הצליח להקים אחרי כישלון השמרנים את מה שכינה "קואליציה נגד הצנע" - בעזרת שיתוף פעולה עם מפלגת השמאל הפורטוגלית (Left Bloc) והמפלגה הקומוניסטית. שיתוף פעולה הוא דבר נדיר בשמאל, גם בפורטוגל, ורבים חזו לממשלת המיעוט שהקים קץ מהיר.

זה לא קרה, וכך, בעוד מפלגות סוציאל-דמוקרטיות ברחבי היבשת נחלשות-על-סף-קורסות, ושמות קץ למסורת פוליטית של יותר ממאה שנים, דווקא בפורטוגל הובילה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית את המדינה בבטחה להתאוששות כלכלית. קוסטה עשה זאת על ידי שורת צעדים שבעצם ביטלו חלק מצעדי הצנע: הוא ביטל את הקיצוץ החד בפנסיות והעלה אותן חזרה ב-30%, הוא העלה את שכר המינימום, והשיב את השכר הממוצע לרמתו מלפני תקופת הצנע.

הוא עשה זאת בתחילה, למורת רוחה של בריסל והמלווים, על ידי העמקת הגירעון. למעשה, פורטוגל היא מעין תקדים עדכני למה שהממשלה הפופוליסטית באיטליה ניסתה לעשות בשנה שעברה מאז שעלתה לשלטון (ועד שהתפרקה) - להמריץ את הכלכלה באמצעות קיצוץ מסים, העלאת שכר ובעיקרון - הזרמת כסף לצד הביקוש בשוק והגדלת הצריכה.

בפורטוגל המדיניות הוכיחה את עצמה: האבטלה ירדה ל-6.7%, התמ"ג חזר לרמתו לפני המשבר של 2011, וההשקעות במדינה זינקו. בשנה שעברה עמדה הצמיחה בתמ"ג על 2.7%, יותר מהממוצע בגוש האירו.

חלק מהמומחים הכלכליים סבורים כי נסיבות אחרות שיחקו תפקיד מרכזי בהצלחה. חלק ממבקריו של קוסטה אומרים כי הוא פשוט "קוצר" את פירות הרפורמות וצעדי הצנע שיזמה הממשלה הקודמת, וכי ההצלחה של פורטוגל נובעת בין השאר מחולשתן של כלכלות אחרות. קוסטה עצמו אינו חושב ככה, ומסייע להפוך את עצמו למעין "מודל סוציאל דמוקרטי" לאירופה.

"אנשים היו מאוד סקפטיים לגבי המדיניות הכלכלית שלנו", אמר בראיון בחודש שעבר ל"פייננשל טיימס", "אבל הראינו שאפשר גם להעלות שכר, גם להגביר השקעות פרטיות ולצמצם אבטלה - ובאותו הזמן לנהל תקציב ציבורי איתן".

אכן, אחרי החריגה מהגירעון המותר לפי כללי גוש האירו, בשנים האחרונות הממשלה שינתה את המגמה וצמצמה אותו בהדרגה. בשנה שעברה עמד הגירעון על 0.2% מהתמ"ג בלבד - השיעור הנמוך ביותר מאז שפורטוגל הפכה לדמוקרטיה לפני 45 שנים. השנה - לפי הערכות - תצליח פורטוגל לשמור על תקציב מאוזן לחלוטין, בסגנון ה"אפס השחור" של גרמניה. זה מה שהוביל את מודי'ס להעלות את דירוג המדינה ל-Baa3, מה שמשיב את המדינה לקטגוריה "חיובית" מבחינת השקעות. הסוכנות ציינה לחיוב את הקטנת שיעור החוב הממשלתי, שלווה בצמיחה וברפורמה במערכת הבנקאית.

עדיין, ישנם סיכונים לכלכלה. המדיניות של קוסטה - וההיסטוריה הכלכלית של המדינה בעשור האחרון - הובילו לכך שיחס החוב-תוצר של פורטוגל הוא השלישי בגובהו בגוש האירו (אחרי יוון ואיטליה). בנוסף, ממשלתו של קוסטה לא חפה משערוריות. האשמות על נפוטיזם ועל הקשרים המשפחתיים הענפים בתוך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כמעט הביאו לנפילת הממשלה בהצבעת אי אמון. בקבינט, למשל, מכהן זוג נשוי - שר הפנים והשרה לענייני ים, וכן אב ובתו בשני תפקידים שונים. שחיתות אינה כה חריגה, והמדינה נמצאת רק במקום ה-34 במדד התחרותיות העסקית של הפורום הכלכלי העולמי (ישראל ניצבת במקום ה-20).

באחרונה גם פתחה ממשלת פורטוגל בקמפיין לעודד תושבים שעזבו בגלל המצב הכלכלי בשנות המשבר, לחזור אליה, ומציע לתושבים חוזרים מענקים כדי להיקלט מחדש במדינה ותשלומי מס מופחתים לחמש שנים. סקר שהתקיים באחרונה בקרב מנכ"לים של חברות העלה כי אחת הבעיות העיקריות שלהם היא גיוס כוח אדם. כמו במדינות אחרות באירופה, שיעור הילודה בפורטוגל נמוך ומביא לגידול שלילי, אם לא מביאים בחשבון הגירה למדינה (ראו מסגרת).

גם המבקרים וגם התומכים אומרים כי גם למזל יש יד בהצלחה הפורטוגלית. התיירות, במיוחד, בעידן של עלייה מתמדת במספר התיירים, ועל רקע צניחה במספר המבקרים ביעדים כמו טורקיה, היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של הכלכלה הפורטוגלית. בחצי השנה הראשונה של השנה עלה מספר התיירים, לפי הערכות, ב-10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בחודש הבא יתקיימו בחירות בפורטוגל. על רקע הישגים אלה, הסקרים חוזים ניצחון לקוסטה ולסוציאל-דמוקרטים. ה"תופעה האיברית" - הצלחת הסוציאל-דמוקרטים בפורטוגל ובספרד (שגם בה מכהן ראש ממשלה סוציאל-דמוקרטי בממשלת מיעוט) - אמורה להמשיך להתקיים. קוסטה שיבח את הדרך הסוציאל-דמוקרטית כשיטה להילחם בפופוליזם הגואה באירופה. "בניגוד לפופוליסטים", אמר בנאום בפרלמנט האירופי, "אנחנו לא מנצלים את הפחדים של אנשים, אלא מעניקים להם במקום זאת תקווה לעתיד".

בנוגע לדרך השלטון האפשרית, אמר קוסטה כי יעדיף תסריט של ממשלת מיעוט ללא קשר לתוצאות הבחירות (אלא אם כן יעניק לו הציבור רוב מוחלט). אחד מסודות ההצלחה שמנעו בחירות מוקדמות בארבע השנים האחרונות, אמר, היה העובדה ש"כל מפלגה הייתה נאמנה לקווים שלה. קואליציה הייתה פתרון הרבה פחות יציב". במילים אחרות, הבהיר, "עדיף לא להרוס חברות טובה באמצעות נישואים רעים".

ברזילאים שקצו באלימות המשתוללת בארצם ובשחיתות; טורקים חילוניים שמאסו בסגנון השלטון הדיקטטורי של ארדואן ותושבי הונג-קונג עשירים שאינם רואים את עתידם באיחוד עם סין - פורטוגל הפכה בשנים האחרונות למעין מקום מפלט לתושבי המעמד הבינוני-גבוה מרחבי העולם. היא עשתה זאת באמצעות הצעת "ויזת זהב" - אפשרות לקבל ויזה שמאפשרת תנועה חופשית במדינות שנגן, שאין ביניהן גבולות, וקבלת אזרחות אחרי שש שנים - למי שיקנה נדל"ן, ישקיע בחברה או יעסיק עובדים מקומיים.

בתחום הנדל"ן, למשל, כל מי שקונה נכס בעלות של חצי מיליון אירו זכאי לוויזה זו, או אפילו רק 350 אלף אירו, אם הם מושקעים בבניין שהממשלה הגדירה כזקוק לשיפוץ (עלות השיפוץ היא על הקונה). המחירים הנמוכים-יחסית של הנדל"ן בפורטוגל, שעלו בשנים האחרונות, מאפשרים לא רק למיליונרים לבצע את המהלך, אלא גם למי שמעוניינים להעתיק את חייהם למדינה.

לפי נתוני הממשלה, אף על פי שהתוכנית החלה ב-2012, היא צברה תאוצה רק בשלוש השנים האחרונות, עם התאוששות הכלכלה בפורטוגל. כ-7,500 בני אדם כבר קיבלו "ויזת זהב" כשהם מכניסים 5 מיליארד אירו לכלכלה הפורטוגלית. גם מדינות אחרות שנמצאו במשבר, כמו יוון, מציעות תנאים דומים, אבל היציבות שהפגינה פורטוגל מאז 2015 ככל הנראה שכנעה רבים באשר לעתיד האופטימי של המדינה.

המהגרים באמצעות ויזה זו הם חלק מגל הגירה רחב יותר. בשנה שעברה עלה מספר התושבים הזרים שעברו לפורטוגל ב-93 אלף בני אדם לעומת השנה הקודמת. כיום עומד שיעור התושבים שנולדו מחוץ לפורטוגל על כ-5% מהאוכלוסייה (חצי מיליון בני אדם). רבים מעריכים לא רק את ההזדמנות הכלכלית, אלא מה שנראה כקבלת פנים חיובית מצד האוכלוסייה המקומית - נכון לעכשיו. פורטוגל זקוקה בהחלט לידיים עובדות ולהגירה חיובית אם ברצונה לצמוח. כמו ביתר מדינות אירופה, שיעור הילודה בה קטן והגידול באוכלוסייה שלילי.

בין המהגרים החדשים ישנם גם כמה מאות ישראלים, לפי הערכות. ממשלת פורטוגל הפכה את האפשרות לישראלים להוציא דרכון פורטוגלי לקלה יותר, בנימוק רשמי של רצון לכפר על גירוש היהודים מחצי האי האיברי במאה ה-15. עסקי הוצאת הדרכונים הפורטוגליים לישראלים (בעלות של אלפי שקלים) וגם עסקי השקעות הנדל"ן לישראלים בפורטוגל משגשגים גם הם.