איך תשפיע הרפורמה בהוצאה לפועל על החייבים?

החל מאמצע החודש ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר בחוק שמשקף ניסיון של המדינה לעבור מגישה של ענישת החייבים לניסיון לשקמם תוך התחשבות בנושים הקטנים בחלוקת החובות. הרפורמה היא בשורה לחייבים שכן מעתה אחרי הליך משפטי מקוצר של 12 חודשים הם יימצאו בפתחו של שיקום כלכלי. המשמעות היא הפטר מחובות בתוך פחות משנה וחצי.

במסגרת החוק, יעשה שינוי במסגרות המשפטיות שתטפלנה בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. רשם ייעודי להליכי חדלות פירעון בלשכות ההוצאה לפועל יטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ-150 אלף שקל (המהווים את רוב החייבים בארץ) והכנ"ר יטפל בהליכים של בעל חוב מעל סכום זה, במסגרת בתי משפט השלום במקום מושבו של היחיד.

עד היום, הליכי פשיטת רגל היו נמשכים שנים רבות במסגרתן היה החייב מצוי בתוך סחרור של חובות שהתקשה להשתחרר מהם. מטרת החוק היא לשקם את היחיד בדרך המיטבית ביותר תוך קיצור המועדים והקלה משמעותית בכל הנוגע לבקשות ביניים והחלטות ביניים במהלך ההליך, אשר מעתה ידונו אצל הממונה ולא בפני בית המשפט.

אם עד היום ההליך נפתח בבתי המשפט המחוזיים הרי שכעת הצו לפתיחת הליכים שמוגש מטעם החייב יוגש ישירות למשרדי הכונס הרשמי במשרד המשפטים. זה חוסך בזמן ומקל על ההליכים הבירוקרטיים. עד עתה בהליכי פשיטת רגל היה ביהמ"ש ממנה מנהל מיוחד. כעת הממונה מטעם הכנ"ר ימנה נאמן. מבחינה אופרטיבית כל בקשות הביניים יתנהלו מול הממונה ולא מול שופט.

כך למשל אם פלוני רוצה להפחית את הסכום החודשי הוא מגיש בקשה לממונה; אזרח המבקש לצאת מן הארץ יוכל להגיש בקשה ישירות לממונה ולקבל על כך אישור מבלי להיזקק להחלטת שופט; צו לפתיחת הליך יתקבל בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה והאזרח כבר זוכה לטיפול מהיר ויעיל בבקשתו.

התשלומים החודשיים שישלם החייב במסגרת ההליך יהיו לפי יכולת ההשתכרות שלו, בהתאם להשכלתו והכשרתו, ולא בהתאם להכנסותיו והוצאותיו בפועל. עצם קיצור התקופה של ההליך משנה וחצי לשנה היא הטבה של המדינה. כך שאם בנאדם מראה נכונות ומתאמץ למצות את כושר השתכרותו כדי להעשיר את קופת הנשייה הרי שתוך שנה הוא יוצא לחיים חדשים במובן הזה שחובותיו נמחקים.

בתיקים בהם אין תועלת כלכלית של ממש לנושים הרי שבית משפט מחויב לתת הפטר בתום שנה מפתיחת ההליך. בתום שנה, אם האזרח אינו בעל יכולת השתכרות וההליך אינו מקנה תועלת לנושים, בית משפט השלום יהיה מחויב לתת הפטר מהחובות, זאת בניגוד למצב הנהוג עד כה פיו הפטר שכזה היה בשיקול דעת של בית המשפט המחוזי והנאמן. מעתה הדבר הוסדר בחוק.

חשוב לדעת כי עד לחוק זה, חייב שלא היה יכול לשלם את חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל היה מגיש בקשה לתיק איחוד, רשם ההוצל"פ היה מכריז עליו 'חייב מוגבל באמצעים' והיה פוסק לו תשלום חודשי לפי הכנסות והוצאות בפועל. כעת, אי אפשר להכריז עליך "חייב מוגבל באמצעים" ותיק איחוד יכול להתקיים רק עם תשלום חודשי בסך של 3% מהחובות.

על פי המצב הישן, בעל חוב היה יכול להישאר בדירתו כדייר מוגן אם דירתו מומשה במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כעת, עם החוק החדש, עומדת לחייבים הגנת בית המגורים בדיור חלופי. כלומר, במקרה שתמומש הדירה, החייב זכאי להתגורר בדירה חלופית לתקופה של לפחות 4 שנים בלי לשלם שכ"ד.

נסייג ונאמר שהדברים לא עמדו לבחינת המציאות עדיין וסביר כי המערכת תצטרך להתמודד עם הסיטואציות השונות שיעמדו לפתחה בהקשר זה.

עו"ד מלי טייב העוסקת בהליכי חדלות פירעון