ראש ממשלת קנדה לשעבר בא לחפש השקעות בישראל

"יש לנו סינון די פשוט. כל מי שעובד איתי, עבד איתי שנים ארוכות בממשלה בצורה כזו או אחרת. אני חושב שהייתי ידוע גם בקרב תומכיי וגם בקרב מתנגדיי, בתור מי שהייתה לו אג'נדה ברורה וסט מוגדר של ערכים פוליטיים, לטוב ולרע. המבחן הפשוט שבו אנו משתמשים בכל מה שאנו עושים הוא האם זהו סוג העסקים שאני בתור ראש ממשלה הייתי רוצה להיות קשור אליהם ושהייתי מוכן להתייצב ולצאת בהצהרה רשמית לגביו, שהייתי רוצה להיות מקושר אליו ושהייתי רוצה לראות שהוא קורה. אם הוא לא כזה - בלי קשר אם הוא רע או לא חוקי או וואטאבר - אז זה לא סוג העסקים שנחפש".

כך הגדיר ראש ממשלת קנדה לשעבר סטיבן הרפר (60) את גבולות הגזרה המוסריים שלו בעשיית עסקים, בין היתר עם גופים סיניים, בראיון ל"גלובס" שנערך באחרונה. הראיון נערך בעת ביקורו האחרון בישראל, זמן קצר לאחר מינויו לנשיא הוועדה המייעצת של קרן ההון סיכון AWZ (ראו תיבה). הקרן, שנוסדה בקנדה על ידי המנכ"ל ירון אשכנזי, מתמחה בהשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי האבטחה, המודיעין והסייבר ומנהלת למעלה מ-100 מיליון דולר. עד היום השקיעה הקרן ב-12 חברות בתחום.

הרפר כיהן שלוש קדנציות רצופות כראש ממשלה ימני שמרני, מ-2006 ועד שהודח בבחירות 2015 על ידי ראש הממשלה הנוכחי ג'סטין טרודו. הוא נוצרי אוונגליסט הנחשב תומך נלהב של ישראל, ביקר בה כמה וכמה פעמים, התארח אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, ואף נשא נאום במליאת הכנסת שבו אמר בין השאר את המילים הנחרצות: "זו מסורת קנדית לעמוד לצד מה שעקרוני וצודק ללא קשר למה נוח או פופולרי. עמידה לצד ישראל היא למעלה מצו המוסר, היא גם בעלת חשיבות אסטרטגית וגם עניין של האינטרסים ארוכי-הטווח שלנו. עבור אומות רבות עדיין קל יותר לראות בישראל שעיר לעזאזל מאשר לחקות את הצלחתה". הוא איבד את השלטון לפני ארבע שנים לאחר תבוסה למפלגה הליברלית היריבה בראשות טרודו.

הרפר, שלא נושא תפקיד רשמי בפוליטיקה הקנדית, עושה לביתו, והוא הקים את הרפר ושות', חברת ייעוץ, שמעמידה לרשות לקוחותיה את רשת הקשרים של המנהיג לשעבר. החברה מסייעת לתאגידים שפועלים בסביבה בעלת סיכון פוליטי או גיאו־פוליטי, בנגישות לשווקים ופיתוח קשרי ממשל. עם זאת, כמו ראשי ממשלה ונשיאים אחרים המוכרים לנו - הוא מוסיף להיות מעורב. הוא עומד בראש ארגון "האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי" - ארגון גג של מפלגות מרכז-ימין, המקביל לאינטרנציונל הסוציאליסטי, מהצד הימני-שמרני, ומסייע למפלגות שמרניות אחיות להיבחר בארצותיהן. מזה כשנה כולל הארגון גם את מפלגת הליכוד. עם זאת, בראיון הזה הוא לא היה מוכן לדבר על פוליטיקה.

על אף שהרפר פנה לעסקים פרטיים, במסגרתם התקיים הראיון עימו ברמת החייל בתל-אביב, רוחו של המבוגר האחראי לא מפסיקה לרחף מעל הפוליטיקה הקנדית. לפני קצת פחות משנה, כשנפוצו שמועות על שובו, צוטט הרפר כאומר "אינני יכול עוד לעמוד מנגד בעוד הילד הזה מרסק את המדינה" בהתייחסו לראש הממשלה המכהן טרודו, שאמנם בעת כניסתו לתפקיד היה כבר בן 44, אך בעל מראה צעיר בהרבה.

המרמור הקל הזה, שאינו בלתי מוצדק, חזר גם בראיון, כאשר דיבר על הצורך של יזמים צעירים ביד מכוונת. "זה לא הדבר היחיד שאנו בהרפר ושות' עושים אבל רבים מלקוחותינו הן קרנות השקעה, חלקן בתחום הטכנולוגיה, והסיפור פה בישראל שונה. מבלי להעליב, רוב הזמן אתה פוגש בני 20-30 חכמים וכו', אבל אתה יודע - יש להם עוד הרבה מה ללמוד בחיים. זו חלק מהסיבה שהם מעסיקים אותנו. הם זקוקים לפרספקטיבה הרחבה. אך לעומת זאת, במקרה שלנו, כשאנו מתעסקים עם ישראלים מנוסים יוצאי מערכת הביטחון - הם בשלים ומקצועיים, ואנחנו עובדים איתם כדי להפיק הזדמנויות עסקיות, אז זה בהחלט תחום מרתק".

העניין שמוסיף הרפר לגלות בפוליטיקה העולמית לאחר פרישתו קיבל ביטוי משמעותי גם עם פרסומו של הספר שכתב בשם "כאן ועכשיו: פוליטיקה ומנהיגות בעידן השיבוש" - משחק מילים באנגלית אותו ניתן לקרוא גם כ"ימין כאן וימין עכשיו". הספר מנתח את הסיבות לעליית הפופוליזם ובראשן בחירותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והברקזיט בבריטניה. את הספר, שאותו הרפר עצמו מתאר כ"מדריך למדינאות שמרנית בעידן הפופוליסטי", תיאר השבועון הקנדי "מקלינז" כמעין "מתכון לשיפוץ המצע הרפובליקני בארה"ב, שבו הוא מתרה בהנהגה הרפובליקנית למצוא דרכים לשמור את הקולות המתנדנדים שהעלו את טראמפ. הרפר מציע לתת מענה לזרמים שהעלו את טראמפ לשלטון - חוסר הביטחון התעסוקתי והחשש מהגירה - כך שכדי לזכות בבחירות, המפלגה הרפובליקנית לא תהיה תלויה במועמדותו של כוכב טלוויזיה מגלומן".

איך אתה מנתח היום את מערך הכוחות הפועלים בזירה הגיאופוליטית בכלל, ובעולם הטכנולוגי בפרט?

"הספר שכתבתי לאחרונה הוא בדיוק על כך. אנו חיים בתקופה שנקראת עידן השיבוש. בין אם זה שיבוש טכנולוגי כפי שאנו עושים כאן בקרן AWZ ובין אם זה שיבוש פוליטי רחב יותר או שינוי של ערכים חברתיים, ויש הרבה ממה להיות מודאגים, אבל אני מאמין גדול שאנו חיים בזמנים הכי טובים בהיסטוריה ואנו חיים בקנדה ובישראל שהם שניים מהמקומות שהכי טוב לחיות בהם. ועדיין אני חושב שיש כל סיבה להאמין שלמרות הלחצים, הסכנות והסיכונים לילדים שלנו, להם יהיו הרבה יותר אפשרויות וחיים הרבה יותר טובים מאשר שלנו - שהם כבר חיים טובים למדי.

"היכן זה נוגע לטכנולוגיה? הרבה אנשים לא יודעים זאת אך לפני זמן רב מאוד הייתי מתכנת. החינוך הפורמלי שלי היה ככלכלן אבל לימדתי את עצמי תכנות. אחד הנושאים שעולים בשיחות על טכנולוגיה זה כל התחזיות על הדברים הנוראים שעלולים לקרות, כולל מיליונים שיאבדו את מקומות עבודתם. ביליתי זמן רב בלימוד ההיסטוריה של הכלכלה והמחשבה הכלכלית. משחר קיומה של המערכת הקפיטליסטית בסוף המאה ה-18, בכל דור ודור, כמה מהמוחות הטובים ביותר חזו שהגל הבא של הטכנולוגיה יהרוס את האנושות ויגרום לכולם לאבד את עבודתם. דרך אגב, את אחת התחזיות הללו השמיע ג'ון מיינארד קיינס, שסבר בתחילה שהמיתון הוא תוצאה של שינוי טכנולוגי, ואני יכול להמשיך עם הרשימה הזאת. כולם באיזשהו שלב טענו כך.

"ההוכחה האנקדוטלית שלי לכל אותם אנשים שמודאגים מאיבוד מקומות העבודה - הביטו על כל תחומי הכלכלה, על כל המקומות בעולם שבהם החדשנות הטכנולוגית נמצאת בחזית - אלה המקומות שבהם מקומות עבודה חדשים נוצרים, ובאופן כמעט בלתי נמנע בכל המקומות הללו נוצר מחסור עצום בעובדים. היכן שאין חדשנות או שקיימת התנגדות לחדשנות - יש אבטלה עצומה. כל האפשרויות שעומדות בפנינו, גם בתחום העבודה אבל גם בתחום איכות החיים, כולן ניצבות לצד החדשנות הטכנולוגית. שם טמון העתיד - לא רק של המסחר אלא גם של הכוחות הדיפלומטיים והצבאיים.

"עם זאת, האם קיים תסריט שבו הטכנולוגיה יכולה לגלוש למקומות לא רצויים? בהחלט. אבל אין סיבה שהדבר יקרה בהכרח. אין סיבה שלא להאמין שאם ננהג אפילו חצי בהגיון, אזי לא רק שהגל הבא של הטכנולוגיה יהפוך את חיינו לטובים יותר - אלא שהוא גם ייצור מיליוני מקומות עבודה חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. אגב, וורן באפט אמר שזה שטכנולוגיה מצליחה מסחרית, לא אומר שמישהו מרוויח ממנה הרבה כסף. לכן הסיבה שחברתי לאנשים החכמים הללו מ-AWZ היא לא רק שאנחנו רוצים לרכוב על הטרנד, אלא שמשקיעים גם יוכלו לשים כסף בבנק".

הרפר הצטרף לקרן בחודש יוני האחרון, ומשמש כאמור כנשיא הוועדה המייעצת שלה. בראיון הוא מסביר איך זה משתלב עם עסקיו האחרים: "אחרי שעזבתי את הפרלמנט ב-2016, אני וקבוצה מהסגל שלי ניסינו לחשוב מה יהיה הצעד הבא ואילו דברים נרצה לעשות. הייתי בר מזל שרבים מהבכירים שליוו אותי הצטרפו אליי במיזם הזה. מה שהחלטנו שאנו רוצים לעשות זה לשלב את הניסיון שלנו ואת רשת הקשרים הגלובלית כדי לסייע ללקוחות - לאו דווקא קנדיים - למצוא מיזמים רווחיים, שאם לומר בכנות, יהיו קונסיסטנטיים עם חלק מהדברים שניסיתי לעשות בממשלה.

"מכל הלקוחות והפעילויות שאני מעורב בהן, אולי אין דבר טוב יותר מאשר AWZ, מכיוון שהיא משלבת כמה תחומי עניין שהיו לי. קודם כל הקרבה של הממשלה שלנו לישראל בזמן כהונתי, שנית העניין שלנו בטכנולוגיה וחדשנות - השקענו זמן רב בקידום תוכניות קנדיות ובנוסף, בתחום המסחר חלק מהמשימה שלי בתפקיד הייתה להרחיב את רשת המסחר של קנדה. כשנכנסתי לתפקיד היו לקנדה רק חמישה הסכמי סחר, אחד מהם עם ישראל, וכשעזבתי את התפקיד כבר היו 51 הסכמים. אבל גם ההסכם עם ישראל היה מיושן וכלל רק מגוון צר של סחורות, ולכן עדכנו את ההסכם הזה.

"אחד הדברים שהטרידו אותי במהלך הכהונה היה שזרם הסחר, השירותים וההשקעות בין קנדה וישראל עדיין קטן. זאת למרות המאפיינים של הכלכלה הישראלית ובפרט ההובלה הטכנולוגית שלה, ולמרות המאפיינים של הכלכלה הקנדית והעובדה ששתיהן מתקדמות ובשתיהן יש קהילה יהודית גדולה והסכמי סחר. לכן עדכנו את ההסכם למודרני יותר כדי לסייע לתקן את זה. אבל כמובן שגם חיפשנו הזדמנויות כדי להגדיל באמת את הסחר והפעילות העסקית בינינו ובמיוחד לנצל את ההתקדמות של ישראל בתחום הטכנולוגי".

מתי נוצר הקשר ביניכם?

"הכרנו לפני כשנה. כל חברינו ידעו שזה סוג העבודה שאנו רוצים לעשות. כמו כן, סביב הפעילות של ערן ביד ושם (אשכנזי משמש מנכ"ל אגודת ידידי יד ושם בקנדה, א"ב) צברנו שורה ארוכה של חברים משותפים. מי שהפגיש בינינו היה אד סונשיין (יו"ר ומייסד קבוצת AWZ, א"ב) ודיברנו על איך נוכל לעבוד יחד. אני רוצה לראות טכנולוגיה ישראלית מגיעה לקנדה ואני רוצה שקנדים ינצלו את הזדמנויות הרווח בתחום הזה. גם בישראל רוצים למצוא הזדמנויות לגדול ולהיכנס לשווקים חדשים בצפון אמריקה. דרך אגב, אני חייב לציין שבזמן כהונתי עודדתי שיתוף פעולה צבאי מוגבר עם ישראל - מן הסתם מטעמים של מדיניות חוץ - אבל הדבר בנה הרבה מהגשרים הללו. שיתופי הפעולה היו יותר בצד המודיעיני, וכמובן צוותים שהחליפו ביניהם מידע ושיטות עבודה (Best Practice)".

סוגיות טכנולוגיות נמצאות היום בבסיס ובלב מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. מה דעתך על מערך הכוחות הגלובלי שמתהווה לנגד עינינו בכלל ועל היחסים בין סין למערב?

"זו שאלה פוליטית ואני לא ממש יכול לצלול לתוכה, אבל בוא נאמר כך: התוצאה הכי טובה שיכולה להיות לכל הדברים האלה היא מערכת שווקים גלובלית שבאמת משולבים זה בזה, והפריה הדדית ברחבי העולם. אם נשאיר בצד את הדמויות הספציפיות, את המדיניות ואת הממשלות, המציאות היא שזהו אזור שבו סביר שיקרה תהליך שברמה מסוימת תהיה התפצלות לשניים.

"אנחנו מדברים על התחום הביטחוני, שהוא אינטרס של העולם הסיני והעולם האמריקאי, אבל אנחנו חברות חופשיות ודמוקרטיות ואנחנו יודעים עד כמה הציבור מודאג מעניינים של הפרת פרטיות ושימוש לרעה בדאטה. אפילו בהקשר של הטכנולוגיות המסחריות הקיימות - סין היא מדינת מעקב, וזה לא שהיא לא מציעה מוצרים מסחריים - אבל כל מהלך ההצטיידות של מגזר הטכנולוגיה שלה הוא לכיוון מעקב, במסגרת האינטרס של ביטחון המדינה.

"לכן יש בעצם שני מודלים. אנחנו בקרן לומדים מהצבא ומהמודיעין ומהיכולות של ביטחון לאומי, ומבצעים התאמה למטרות תאגידיות מסחריות. אלה מטרות הגנתיות באופן טהור, יש להדגיש, אף פעם לא התקפיות, לחלוטין במסגרת החוק ובמסגרת מה שאנו מחשיבים הגנה נורמלית של הפרטיות. אלה שני מודלים שונים וקשה מאוד לשלב ביניהם, וזה משהו שהקרן מאוד מודעת לו כשהיא בוחרת משקיעים ושותפים. אנחנו רוצים לוודא שכל דבר שמפותח דרך הקרן ייעשה במסגרת של חברה דמוקרטית וחופשית ובמסגרת של שימוש מסחרי. זה האינטרס של חברות דמוקרטיות וחופשיות כמו קנדה וכמו ישראל.

"היום המעורבות שלי בעסקים היא לחפש הזדמנויות רווחיות אך אנו עושים זאת בהקשר של קידום אותם הערכים שהיו לי כשהייתי בתפקיד. אנחנו לא מעוניינים בערכים של מדינת מעקב".

בכירים בתעשיית ההייטק בישראל מתייחסים למשמעויות של עשיית עסקים עם סין ולרוב אומרים שמדובר בחברות פרטיות שיכולות לעשות עם כספן מה שהן רוצות, ושמדובר בהשקעות פיננסיות בלבד ולא בהשקעות אסטרטגיות.

"הרפר ושות' היא חברה קטנה אך בעלת פעילות גלובלית. אנו עושים עסקים בעולם ואנו עושים עסקים גם בסין, אך אנו עושים זאת בזהירות. זה חשוב שיהיו קשרים כלכליים ומסחריים עם סין, זה טוב לעולם בטווח הארוך. אז אמנם מדובר על קשרים עסקיים, אך כאלה שנעשים למטרות שעולות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי הרחב.

"לכן יש סוגים של עסקים שאעשה בסין עם שחקנים מסוימים ויש כאלה שאיתם לא אעשה. אנחנו לא עושים עסקים שקשורים לסייבר עם סין. ההזדמנות היחידה והגדולה בעולם של הרפר ושות' מחוץ לקנדה וארה"ב היא בישראל. יש גם הזדמנויות טובות בהודו. אני לא חושב שישראל מכירה באמת את הפוטנציאל הגלובלי של מגזר הטכנולוגיה שלה וזו אחת המטרות שלנו".

איך נראה בעיניך מלוא הפוטנציאל הזה?

"אני לא פה על מנת להשיא עצות לישראל אבל יש מעט מאוד חברות טכנולוגיות ישראליות בינלאומיות חשובות. לכן, באמצעות AWZ אנו שואפים לבנות קרן טכנולוגית ישראלית גלובלית חשובה, שבבוא העת תוביל לטווח רחב יותר של תוצאות מסחריות עבור חברות טכנולוגיות".
100 מיליון דולר על פתרונות אבטחה ישראליים: הכירו את הקרן שהרפר מייעץ לה

קבוצת AWZ Ventures הוקמה בקנדה על ידי ירון אשכנזי, לשעבר איש אבטחה בשב"כ. הקרן מתמחה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים בתחומי האבטחה והיא מנהלת למעלה מ-100 מיליון דולר באמצעות שתי קרנות שהושקו עד כה. מייסד נוסף של הקרן הוא יו"ר הקרן, איש העסקים הקנדי הוותיק אד סונשיין, הנחשב לאחד ממייסדי תחום קרנות הריט במדינה והעומד בראש קרן הריט RioCan - ששווי הפעילות שלה עומד על כ-13 מיליארד דולר קנדי.

AWZ השקיעה ב-12 חברות ישראליות והיא מדווחת כי חמש חברות נוספות נמצאות בבדיקת נאותות. לדברי אשכנזי, תחומי העניין של הקרן הם במשולש ביטחון הפנים שצלעותיו הן סייבר, מודיעין ואבטחה פיזית, עם התמקדות בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

הקרן השקיעה בין היתר בחברת Pcysys, שמבצעת בדיקות חדירה אוטומטיות לארגונים, שגייסה מהקרן כ-11 מיליון דולר; חברת MinerEye שהקרן הובילה את גיוס הסיד שלה בסך 3 מיליון דולר; השקעה של 7.5 מיליון דולר ב-NanoLock Security; חברת Octopus בה הושקעו למעלה מ-5 מיליון דולר; השקעה של 4.5 מיליון דולר בחברת Cervello; והשקעה של 4.5 מיליון דולר ב-SIGA. הקרן גם השקיעה בכמה חברות בשלב הסיד: השקעה של 2 מיליון דולר ב-Assac; השקעה של 2.5 מיליון דולר ב-Valire; והשקעה של 2.5 מיליון דולר ב-EnsureDR.

בדירקטוריון המייעץ של הקרן, כך על פי דיווחיה, חברים "שרי אבטחת פנים לשעבר, ראשי אגפים יוצאי שירותי הביון בארץ ובעולם, ואנשי מפתח בשוקי המסחר וההון בצפון אמריקה". אשכנזי סיפר כי צוות הייעוץ של הקרן התכנס בעצם פעמיים - כדי לזהות ולהגדיר את הנישות שבהן היא תפעל. לדבריו, לצוות הייעוץ יש ניסיון מצטבר של למעלה מ-100 עסקאות ביטחוניות. "הם יודעים היכן נמצאים הצרכים משום שהם הגנו על הפערים ברמת הביטחון הלאומי, וידוע שהמגזר הביטחוני האזרחי הולך בעקבות המגזר הביטחוני הלאומי", אמר אשכנזי.

גיל: 60
מקום מגורים: קלגרי, פרובינציית אלברטה (קנדה)
מצב משפחתי: נשוי + 2
תפקידים: מנכ"ל חברת הייעוץ הרפר ושות'; נשיא הוועדה המייעצת של קרן ההון סיכון AWZ; יו"ר ארגון גג של מפלגות מרכז-ימין
תפקידים קודמים: ראש ממשלת קנדה (2012-2015) מטעם המפלגה השמרנית
השכלה: תואר שני בכלכלה מאונ' קלגרי