שושנה (רוזה) גזונדהייט הצליחה לנצל את רמות השיא שבהן שוהה מניית חברת ערד השקעות , והשלימה בימים האחרונים את המהלך העיקרי לפרידה מבעל השליטה בחברה, שלמה אייזנברג, עם מכירת מרבית החזקותיה בחברה תמורת 510 מיליון שקל. בין השניים סכסוך רב-שנים, ומכירת המניות שביצעה גזונדהייט כעת עשויה לסייע בסיום הסכסוך בינה לבין אייזנברג, המשמש כיו"ר ערד ונחשב לרוח החיה הניצבת בלב פעילותה.
ערד היא חברת השקעות הפועלת בתחום הנדל"ן באמצעות השליטה בחברת ישרס (הנסחרת בשווי של 3.4 מיליארד שקל); בתחום המחשבים באמצעות השליטה במלם-תים (נסחרת בשווי של 1.2 מיליארד שקל); ובתחום ייצור הרעפים באמצעות החברה הפרטית חסין אש.
לפי העדכון שפרסמה ערד בנושא, גזונדהייט מכרה בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כ-27% מהון החברה, בעסקה שבוצעה לפי מחיר מניה של 250 שקל - נמוך בכ-15% משווי המניה בעת העסקה, מה ששלח אותה לירידות של כ-8% באותו היום. למרות זאת, מניית ערד קרובה לרמת השיא, ולאחר שהשלימה זינוק של כ-50% מתחילת השנה, היא משקפת לחברה שווי של כ-2 מיליארד שקל.
למרות ההנחה המשמעותית יחסית שנעשתה על מחיר השוק בעסקה, המשקיעים יכולים לשאוב עידוד ממהלך מכירת המניות, גם בשל העובדה כי הוא עשוי להוביל לסיום הסכסוך בין גזונדהייט לבין אייזנברג, כאמור, וגם על רקע ההערכות כי המכירה תסייע לערד להיכנס למדדים המובילים בבורסה, ולהגדיל את הסחירות בה. השלמת העברת המניות הנמכרות לרוכשים, בעיקר גופים מוסדיים וקופות גמל, צפויה בימים הקרובים.
עם השלמת המכירה, שיעור החזקות הציבור בערד יתקרב ל-40%, לעומת כ-10% טרם המכירה. החזקותיו של אייזנברג, יו"ר ערד, עומדות על כ-37%, ואילו בידיה של גדוזנהייט, בת 92, ייוותרו כ-8% מהמניות, בשווי שוק נוכחי של כ-180 מיליון שקל, שככל הנראה ימומשו גם הן בעתיד.
ככל הידוע, לאחר היוודע דבר רצונה של גזונדהייט לממש את החזקותיה, ניסו בשבועות האחרונים כמה חברות חיתום בולטות לקדם את העסקה, בהן לאומי פרטנרס ופועלים אי.בי.אי, אולם בסופו של דבר מי שהשלימה אותה הייתה דיסקונט קפיטל חיתום.
מכירת עיקר מניותיה של גזונדהייט בערד נעשית לאחר שבחודש מרץ האחרון היא יצאה לסבב נוסף במאבק מול אייזנברג, וכן נגד יורשי רודולף שפיצר, שחברו לאייזנברג לפני כמה שנים, במסגרת המאבק בין בעלי המניות המרכזיים של ערד.
בכתב תביעה שהגישה גזונדהייט לבית המשפט המחוזי בירושלים, היא טענה בין היתר להנצחת מעמדה כ"בעלת מניות מיעוט מקופחת". היא טענה, באמצעות עוה"ד בעז בן צור ודקלה סירקיס ממשרד בעז בן צור ושות', וכן עוה"ד אלעזר יקירביץ וחובב קרן, כי פעולות הקיפוח שנוקט אייזנברג, בתמיכת יורשי שפיצר, שוללות ממנה ומשאר בעלי מניות הציבור בערד "ערך כלכלי מהותי". תביעה זו הצטרפה לתביעה קודמת שהגיש בשנת 2010 בן זוגה, אברהם גזונדהייט, שנפטר מאז, ולאחרונה הוגשה בקשה לאחד את התביעות. אולם, כאמור, בעקבות מכירת המניות שביצעה גזונדהייט כעת, לא מן הנמנע כי הן יירדו מהפרק.
כאמור, בין בעלי השליטה בערד מתנהל סכסוך היסטורי. בדוחות החברה נכתב כי בין חברי דבוקת השליטה בה מאז שנת 1988, שנודעה כקבוצת אג"ש - אייזנברג, גזונדהייט ושפיצר - התגלעו מחלוקות במהלך השנים "בקשר עם תוקפו של הסכם שהיה קיים ביניהם בקשר עם החזקותיהם במניות החברה". עוד מוסיפה ערד כי כיום, כל חברי הקבוצה מסכימים "כי הסכם אג"ש אינו בתוקף עוד".
בסיכום המחצית הראשונה של שנת 2019 נהנתה ערד משיפור פעילותן של ישרס ושל מלם-תים, אולם סבלה מהפסד שרשמה חסין אש, ובסך הכול טיפסו הכנסותיה של ערד לתקופה זו ב-14% ל-1.35 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה עלה ב-5% ל-52 מיליון שקל.