פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חמש עובדות על המים בישראל שלא ידעתם עליהן

      כמה מים אנחנו צורכים וכמה מים אנחנו שותים? ומהי הכמות שמגיעה מהתפלה? חמש עובדות על משק המים וצריכת המים בישראל, שכדאי לכם לדעת - כולל טיפ לגבי האופן שבו יש לשתות נכון

      מפלס הכינרת 26.8.17 (ראובן קסטרו)
      מהי הכמות שמגיעה מהתפלה ואיך המדינה מוצאת פתרונות לניצול חוזר של המים? מפלס הכינרת (צילום: ראובן קסטרו)

      ישראל מדינה חמה ומדברית ברוב שטחה ובעקבות כך היא עמלה כל הזמן למצוא דרכים להפקת פתרונות שיאפשרו צריכה חסכונית ויעילה יותר. באופן כללי איכות מי השתייה בארץ היא טובה. ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם באיכות מי הברז שלה, ומ-1974 מחויבת על פי חוק לבדוק ולפקח ולדווח לצרכנים על איכות המים שהיא מספקת לאזרחיה. כמה מים אנחנו צורכים וכמה מים אנחנו שותים? מהי הכמות שמגיעה מהתפלה ואיך המדינה מוצאת פתרונות לניצול חוזר של המים? הנה חמש עובדות על משק המים וצריכת המים בישראל.

      הישראלים אינם שותים מספיק מים

      "בישראל קיימת המודעות לחשיבות שתיית המים, אבל בפועל אנחנו רואים יותר ויותר אנשים ששותים במהלך היום מעט מאוד מים ורבים אינם מגיעים לכמות המים היומית שרצויה להם", אומרת הנטורופטית ענת אשר-פיטנזון, "בחורף המצב יכול להיות קיצוני יותר, כי הצורך לשתות מים פוחת ואנשים מסתפקים בחלופות דוגמת קפה או תה, נוזלים משתנים בגלל הקפאין שבהם".

      כ-60-70 אחוזים מגופנו עשויים מים ולכמות הנוזלים יש השפעה גדולה על פעילותן התקינה של מערכות הגוף השונות. המים זמינים לנו בכל מקום, הם בחינם והם חיוניים. "המים חיוניים לעור הפנים והקפדה על כמות המים הרצויה ביום תורמת למראה הפנים ומונעת מהעור להתייבש ולאורך זמן גם להתקמט", אומרת אשר-פיטנזון, "בנוסף, יש קשר בין חוסר שתייה להשמנה. לא אחת אנשים טועים לתרגם צמא כרעב. בנוסף, לשתיית מים יש השפעה על מערכת העיכול ועל יציאות קלות וסדירות והם מנקים את הגוף מחומרי פסולת. המון תהליכים מטאבוליים קורים בסביבה נוזלית בגוף. לבחילות בהריון יש קשר ישיר לחוסר במים. אנחנו מאבדים מים בפעילות יומיומית בהזעה, בנשימה, בהליכה, לכן בכל פעילות ולכן חייבים לדאוג לשתות. כשהגוף מתייבש הריכוז יורד, שתייה של כוס או שתיים אחר הצהריים יכולה לספק אנרגיה מחודשת. חשוב לשתות במהלך היום באופן הדרגתי ולא להציף את הגוף".

      אישה מוזגת מים מן הברז אל קנקן BRITA (יח"צ)
      "יש קשר בין חוסר שתייה להשמנה. לא אחת אנשים טועים לתרגם צמא כרעב. בנוסף, לשתיית מים יש השפעה על מערכת העיכול". אישה מוזגת מים אל קנקן BRITA (צילום: יח"צ)

      אנחנו צורכים יותר מים וכמחצית מהכמות היא לשימוש ביתי

      למרות הקריאה לחסוך בשימוש במים, בשנים האחרונות צריכת המים בישראל עולה עקב הגידול באוכלוסייה והתפתחות התעשייה. מים שפירים (ראויים לשתייה) משמשים אותנו לשלושה שימושים עיקריים: שימוש ביתי, שימוש תעשייתי, וחקלאות. כחצי מכמות המים השנתית הנצרכת היא לשימוש ביתי וכשליש מהמים מופנים לחקלאות. כשמדובר בשימוש ביתי, כ-35% מהמים שאנחנו משתמשים בבית יורדים באסלה וכ-40% משמשים לרחצה, כביסה וניקיון והשאר משמשים לשתייה, בישול, ניקיון ושימושים אחרים.

      מסתמנת גם עלייה בצריכה הממוצעת לנפש. ב-2009 הייתה הצריכה לנפש לשימוש ביתי ותעשייתי 101.3 מ"ק בשנה בממוצע, ב-2011 חלה ירידה משמעותית אל 96.8 מ"ק בשנה, ואך במחצית השנייה חל גידול משמעותי. ב-2016 צרך תושב כ-102 מ"ק של מים בשנה ובשנים האחרונות צורך כל אחד מאיתנו כ-110 מטרים מעוקבים בשנה שהם כ-110 אלף ליטרים.

      ראש מקלחת (ShutterStock)
      כ-40% מכמות המים משמשים לרחצה, כביסה וניקיון והשאר משמשים לשתייה, בישול, ניקיון ושימושים אחרים (צילום: ShutterStock)

      בישראל שלושה מקורות מים טבעיים

      משק המים בישראל אמנם מוצא חלופות שונות ויודע לנצל היטב מקורות שונים אולם הם משמשים לחקלאות ולתעשייה, כשמדובר במים לצריכה ביתית, ישראל נשענת על הכינרת, אוויקפר החוף ואקוויפר ההר. בעוד שהכינרת היא אגם, האקוויפרים הם מקורות מים המצויים במעבה האדמה וישנם מאוד קידוחים לאורך מישור החוף, יהודה ושומרון ששואבים מי מבטן האדמה.

      ההתאדות השנתית הממוצעת מהכינרת מסתכמת בכ-230 מיליון מ"ק, שהם יותר משליש מהמים שנכנסים אליה. כיום הכינרת מספקת כשליש מאספקת המים הטבעיים בישראל. אל אקוויפר החוף מחלחלים בממוצע כ-250 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה ומדי שנה נשאבת ממנו כמות דומה של מים. אקוויפר ההר מכיל יותר מים ואליו מחלחלים מדי שנה כ-355 מיליון מטרים מעוקבים ממי הגשמים ונשאבת כמות שנעה בין 305 ליותר מ-400 מיליון, תלוי בכמות הגשמים באותה שנה.

      ספסל גן לאומי כפר נחום שביל סובב כנרת (יח"צ , רשות הכנרת)
      כיום הכינרת מספקת כשליש מאספקת המים הטבעיים בישראל. הכינרת (צילום: רשות הכינרת)

      התפלה ומחזור הן חלק משמעותי ממשק המים הישראלי

      היכולת של ישראל להשתמש במי הים התיכון שינתה את תמונת משק המים בשנים האחרונות. בארץ פועלים חמישה מתקני התפלת מי ים: באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. מתקנים אלו מספקים מים יחד כמעט מחצית מכמות צריכת המים הארצית מדי שנה. נכון לשנת 2016, הותפלו בישראל מי ים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה, כמות משמעותית מתוך 1,507 מיליון מ"ק של צריכת מים שפירים שהועברו לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים. באותה שנה המים המותפלים היוו 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות.

      בנוסף, ישראל משמישה מי ביוב באמצעות מכון השפד"ן, המקבל כ-380 אלף מ"ק שפכים ביום, ומייצר בסוף התהליך כמות של כ-15 אלף מ"ק בוצה ליום. המכון הופך את מי הביוב לכ-140 מיליון קוב לשימוש חוזר בחקלאות ובתעשייה והבוצה הופכת לכ-500 טונות של דשן חקלאי.

      השפדן (יח"צ)
      המכון הופך את מי הביוב לכ-140 מיליון קוב לשימוש חוזר בחקלאות ובתעשייה. מפעל השפד"ן (צילום: יח"צ)

      איכות המים בישראל טובה אך ישנם אמצעים ביתיים שישפרו אותה

      מדי שנה מבוצעות עשרות אלפי בדיקות למי השתייה בישראל במעבדות המוכרות על ידי משרד הבריאות. מי הברז עוברים בדיקות מיקרוביאליות (נוכחות חיידקים וטפילים) ובדיקות כימיות והמעקב אחר איכותם של המים הוא רצוף. אז מדוע טעם המים מהברזים נחשב לפחות טעים על ידי לא מעט אנשים? בדרכם הארוכה בצינורות "אוספים" המים חלקיקי חלודה, חול או חלקיקים אחרים וגם הכלור שמתווסף להם לעתים פוגם בטעמם. לעתים ישנו טעם לוואי וריח שמקשה עלינו את ההנאה ממי שתייה, ועלול לפגוע בטעם המזון שאנו מבשלים עמו. לכן רבים מעדיפים מים מסוננים או מים מינרליים על פני מי ברז.

      פילטר MAXTRA+ של BRITA, לדוגמה, משפר את טעם המים על ידי כך שהוא מפחית אבנית, כלור מתכות כבדות (כגון עופרת ונחושת) ומזהמים אחרים הפוגעים בטעם המים, בעודו משמר מינרלים (כגון מגנזיום וסידן). טעם המים לאחר סינון בפילטר MAXTRA+ הוא טעים יותר והמים נקיים יותר.

      הפילטר מגן על מוצרי החשמל כגון קומקומים ומכונות הקפה בזכות מים איכותיים נקיים מאבנית שנמזגים אליהם ומעניק טעם וארומה עשירים למשקאות חמים ולמזון מבושל. קנקן BRITA אינו צורך חשמל ומתאים לשימוש לאורך שנים ובכך חוסך אלפי בקבוקי פלסטיק חד פעמיים, כך שמדובר בפתרון מצוין וסביבתי לשיפור טעם המים ואיכותם.

      גבר מוזג מים מתוך קנקן BRITA (יח"צ)
      פילטר MAXTRA+ של BRITA מפחית אבנית, כלור מתכות כבדות ומזהמים אחרים הפוגעים בטעם המים בעודו משמר מינרלים . גבר מוזג מים מקנקן BRITA (צילום: יח"צ)