להתחיל את השנה בטוב: מהם זכויות העובדים בחג?

חודש החגים בא עלינו לטובה וכבכל שנה לא כל העובדים מודעים למלוא זכויותיהם במקום העבודה. למי מגיע חופש, האם מותר להכריח לעבוד בחג, ומה זה חול המועד? אספנו את התשובות.

חגי תשרי כוללים 5 ימים במצטבר: יומיים בראש השנה, יום אחד ביום כיפור ויומיים בסוכות. הימים הללו מוגדרים בחוק כימי "מנוחה שבועית" וחלים לגביהם הכללים החלים על העסקת עובדים במהלך השבת. לפיכך, בימים אלו - שחלים השנה בתאריכים 30.9, 1.10, 9.10, 14.10 ו-21.10 - חל איסור להעסיק עובדים יהודים, אלא אם קיים היתר להעסיקם בשבת.

איסור זה חל ביחס לכל עובד יהודי, ללא כל קשר לוותק שלו במקום העבודה, ללא כל קשר לאופן שבו משולם שכרו, ללא כל קשר לגילו (כלומר, חל גם על בני נוער), והוא נובע מעצם יהדותו של העובד בלבד ולאור החוק אשר אוסר על העסקת יהודים בשבת. באשר לעובדים שאינם יהודים, איסור זה אינו רלוונטי וניתן להעסיקם כרגיל, כבכל יום אחר.

עובד שמקבל שכר על בסיס חודשי - שכרו אמור להיות זהה גם בחודשי החגים, ולכן הוא לא זכאי לכל תשלום נוסף מעבר לשכרו הרגיל. במילים אחרות: כשם ששכר העובד אינו עולה בחודש שיש בו יותר ימי עבודה, כנ"ל שכרו אינו פוחת בחודש שיש בו מיעוט ימי עבודה בשל החגים.

עובד שמקבל שכר על בסיס יומי או שעתי, ושכרו נפגע כי אינו יכול לעבוד בחג - על המעסיק לשלם לו "דמי חגים" כפיצוי. כל זאת, בתנאי שהוותק שלו במקום העבודה מסתכם בשלושה חודשים לפחות.

עובדים שמועסקים במשמרות, ואין כל וודאות שהיו עובדים בפועל בימי החג (גם אלמלא חל בו חג) - לגבי עובדים אלו עדיין אין הלכה מפורשת שנוגעת לתשלום בחגים והנושא אמור להיות מוכרע בקרוב על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת אחד ההליכים המנוהל על ידי. לטעמי, כפי שגם טענתי בפני בית הדין הארצי לעבודה, ראוי שעובדים אלו יהיו זכאים לתשלום של "דמי חגים" רק במקרה שבו נפגע פוטנציאל ההשתכרות שלהם כתוצאה מקיומם של החגים. לעומת זאת, אם המעסיק יצליח להראות שהעובדים קיבלו את שכרם הממוצע גם במהלך החודש שחלו בו מרבית חגי תשרי, מצופה שיקבע כי אין חובה לשלם בנוסף גם "דמי חגים" עבור ימי החג. אחרת עוד תהא תוצאה שלפיה העובדים מקבלים בחודשי החגים שכר שהוא גבוה יותר משכרם בחודשים רגילים.

עובדים ששוהים בחופשה או מחלה - אינם זכאים ל"דמי חגים", אלא ל"דמי חופשה" או "דמי מחלה", בהתאם לסיבת ההיעדרות.

עובדים שמועסקים בפועל בימי החג, זכאים לתשלום בשיעור של 150% בדומה לשכר בעבור עבודה בשבת.

הדין לגבי ערבי חג וחול המועד שונה לחלוטין מאשר ימי החג עצמם.

בערבי החג וגם במהלך חול המועד ניתן להעסיק עובדים יהודים ללא כל הגבלה, והתשלום עבור ימים אלו אינו שונה מכל יום אחר (כלומר שכר רגיל). יום עבודה בערב החג כולל 7 שעות עבודה רגילות, וכל שעה מעבר לכך נחשבת שעה נוספת. לגבי חול המועד אין בחוק שום הגבלה או קיצור של יום העבודה, ולכן יום עבודה בחול המועד כולל את אותו מספר שעות כמו יום עבודה רגיל. כמובן שכל זאת מתייחס להוראות החוק בלבד ואינו מביא בחשבון הטבות שהוענקו לעובדים במסגרת הסכמים קיבוציים כגון קיצור יום עבודה בערב חג ובחול המועד, תשלום שכר גבוה עבור ערב חג וחול המועד וכן הלאה.

סוגיה נוספת שמאפיינת את חגי תשרי היא סוגיית החופשה המרוכזת במהלך חול המועד סוכות. על פי הוראות החוק, המעסיק רשאי לקבוע את מועדי החופשות של העובדים, וכאשר מדובר בחופשה של 7 ימים, על המעסיק ליידע את העובדים על כך לפחות 14 ימים מראש. לפיכך, מקום עבודה שמעוניין לקיים חופשה מרוכזת לעובדים בסוכות - נדרש להודיע על כך לעובדים לפחות 14 ימים מראש.

במקומות שנקבעה בהם חופשה מרוכזת - מדובר על פי החוק בימי חופשה "רגילים" והמעסיק רשאי לנכות אותם ממכסת ימי החופשה הצבורה לכל עובד. עם זאת, במקומות רבים התפתח נוהג של מתן הטבות במהלך החופשה המרוכזת, כגון חלוקת הימים בין העובד למעסיק, כך שרק חלק מן הימים הם על חשבון העובד. חשוב להדגיש שהטבות אלו אינן מחויבות על פי החוק, ואם הן ניתנו אז מקורן בהסכמים קיבוציים או בנוהג במקום העבודה.

המעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשות של עובדיו ולכן עומדת למעסיק הזכות לסרב לבקשות חופשה שהעובד מגיש במהלך השנה. לצד זאת, בימים מסוימים שנקבעו בחוק - הנקראים "ימי בחירה" - רשאי העובד לצאת לחופשה מבלי שהמעסיק יוכל לדחות את בקשתו. זאת, בתנאי שהעובד מסר הודעה על כך בכתב למעסיק לפחות 30 ימים מראש. ימי הבחירה הרלוונטיים לחגי תשרי הם צום גדליה, ערב ראש השנה, ערב יום כיפור, ערב חג סוכות, והושענא רבה. בימים הללו העובד יכול לבחור לשהות בחופשה (על חשבונו) אם מסר הודעה למעסיק בזמן.

החוק אינו קובע חובה להעניק שי לעובדים בחג כזה או אחר, אולם בענפים מסוימים נקבעה חובה שכזו במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

בין יום כיפור לסוכות חל השנה רק יום עבודה אחד, יום חמישי 10.10. בסיטואציה שכזו ישנם מעסיקים שמחליטים ליצור "גשר" בין החגים ולקבוע שיום עבודה זה יהיה גם הוא יום חופשה. קביעה שכזו מצויה בהחלט בתחום הסמכויות המוקנות למעסיק, אך עליו להגדיר את יום ה"גשר" בהודעה לעובדים שתישלח מראש. אם עשה כך, המעסיק רשאי להפחית את יום ה"גשר" ממכסת חופשתו הצבורה של העובד.

האיסור להעסיקם חל רק בימי החג של דתם. לפיכך, עבורם חגי תשרי הם ימי עבודה רגילים, ככל יום אחר. לעומת זאת, אם סוכם עם העובדים על הגדרת חגי הדת היהודית כחגים שתקפים גם לגביהם, אז כל האמור לעיל רלוונטי גם ביחס לעובדים אלו.

הכותבת היא מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין