פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פעילי גרינפיס במחאה במטה שופרסל: עצרו את הרס היערות

      הפעילים טיפסו על עמוד מול מטה החברה והניפו שלט עם הכיתוב "שופרסל הורסים יערות בשבילך"; מסרבים להתפנות עד שהחברה תיענה לבקשתם להיפגש ותגיב לטענותיהם

      מחאת גרינפיס במטה שופרסל (גלובס , צילום: גרינפיס)
      מחאת גרינפיס במטה שופרסל (צילום: גרינפיס)

      פעילי ארגון הסביבה גרינפיס עורכים כעת פעולת מחאה אקטיביסטית במטה שופרסל בראשון-לציון נגד רשת שיווק המזון הגדולה בישראל, וזאת בשל חלקה, לטענתם, בהרס יער הגשם צ'אקו בדרום אמריקה. הפעילים טיפסו לגובה רב על עמוד מול מטה החברה והניפו שלט מחאה ענק עם הכיתוב "שופרסל הורסים יערות בשבילך". הפעילים מסרבים להתפנות עד שהחברה תיענה לבקשתם להיפגש ותגיב לטענותיהם. שופרסל, מצידה, הזמינה את כוחות המשטרה למקום.

      במהלך הקיץ חקירה משותפת של ארגון גרינפיס בארגנטינה ובישראל העלתה כי קיימים קשרים בין עסקים חקלאיים גדולים לגידול בקר בארגנטינה המעורבים בהיקף נרחב של בירוא יערות (כריתת יערות ופינוי שטח גדול שלהם לטובת פעילות אנושית מסחרית) - לבין סופרמרקטים חשובים ומרכזיים ברחבי אירופה וישראל, ביניהם גם שופרסל. לטענת גרינפיס, בשר הבקר הנמכר תחת המותג "אגנוס" של שופרסל מגודל על חורבות יער הצ'אקו בארגנטינה, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה.

      "מגוון החיים העשיר ביערות העד של דרום אמריקה נשרף ונחרב על-ידי מגדלי בקר, והמראות של יער האמזונס הבוער חשפו לעיני כל העולם את חומרת המצב", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה בגרינפיס ישראל. "בידינו ראיות מוצקות לכך ששופרסל שותפה בהרס הצ'אקו, היער השני בגודלו בדרום אמריקה ומערכת אקולוגית חשובה ביותר למערכת האקלים. עץ שנשרף בדרום אמריקה כדי לגדל פרה שבשרה יימכר בישראל, זו פגיעה ביכולת שלנו לשמור על אקלים כדור הארץ ולמנוע את החרפת משבר האקלים. האבסורד הוא שישראל נמצאת באחד האזורים הפגיעים ביותר מפני שינוי אקלים עם יצירת מצב של בצורת אזורית כרונית, על כל המשתמע מכך".

      לטענת גרינפיס, בשל מצב החירום האקלימי קיים צורך להפסיק את כריתת היערות באופן מיידי. לכן, משרדי גרינפיס ברחבי העולם פונים לרשתות שיווק על-מנת שינקו את שרשרת האספקה שלהם. במהלך החודשיים האחרונים פנו בארגון גרינפיס מספר פעמים להנהלת שופרסל בבקשה להיפגש ולהגיב לממצאי החקירה, אך שופרסל התעלמה מבקשות אלה. גרינפיס קוראים לשופרסל לאמץ מדיניות של "אפס כריתת יערות" ולנקות את שרשרת האספקה של מוצריה.

      יערות הגשם אחראיים ל-28% מייצור החמצן בעולם ומהווים מקום מחיה לכשני שלישים ממיני הזוחלים והצמחים על פני כדור הארץ. בעבר הם כיסו 14% משטח כדור הארץ, אך בשל תהליך בירוא היערות של חברות הענק, כיום הם מכסים רק 6% ומצויים בסכנת הכחדה. רוב יערות הגשם נכרתים בידי חברות גדולות ומוכרות במערב. כריתת יערות הגשם עלולה להגביר משמעותית ובאופן בלתי הפיך את כמות הפחמן הדו-חמצני הגורם לאפקט החממה.

      בשנים האחרונות חברות רבות מנסחות מסמכי אחריות תאגידית, המפרטים את האמונות ואת היעדים שלהן לקידום חברה צודקת וטובה יותר לקהילה בה הן פועלות ולסביבה. גם שופרסל הגדילה לעשות ואף הוסיפה למסמך האחריות התאגידית שלה סעיף המוקדש לאחריות סביבתית, שבו היא כותבת כי "השפעת הרשת על הסביבה נבדקת תדיר כדי לצמצם ככל האפשר את השפעותיה השליליות". עכשיו תוהים פעילי סביבה האם רשת שופרסל תפעל לנקות את שרשרת הייצור שלה ממוצרים שיש בהם פגם מוסרי, דוגמת בירוא יערות הגשם.

      צריכת הבקר בישראל נמצאת בעלייה דרמטית עם עלייה של קרוב ל-40% בשנתיים ועומדת על 141,000 טון נכון לשנת 2017, כשקרוב ל-90% מהבשר בישראל מיובא. 80% מהבקר שישראל ייבאה בשנת 2018 מקורו מדרום אמריקה, כשיצואנית הבקר הראשית לישראל היא ארגנטינה, עם נתח שוק של כ-30%.

      עבור ארגנטינה, ישראל מהווה את היעד החמישי בגודלו ליצוא בקר, כך שלמרות גודלה הקטן, לישראל יש השפעה אקולוגית משמעותית על עולם הטבע בדרום אמריקה. על אף התחושה שישראל היא מדינה "טבעונית", היא עדיין שיאנית העולם בצריכת עופות לנפש וממוקמת במקום השישי בצריכת בקר לנפש, עם נתונים של קצת יותר מ-81 קילוגרם בשר (בקר ועוף) לנפש בשנה - כ-40% יותר מהממוצע העולמי.

      ד"ר אייקנבאום הוסיף: "עלינו לשנות בדחיפות את האופן בו אנו מייצרים מזון ולעבוד עם הטבע במקום להרוס אותו. שבירת הקשר שבין תעשיית גידול הבקר לבין הרס היערות, הוא מקום מצוין להתחיל בו. שופרסל משחקת תפקיד משמעותי בקשר ההרסני הזה, וכעת יש בפנינו הזדמנות לפעול על-מנת להבטיח שהחברה תפסיק למכור בשר בקר שתהליך ייצורו כרוך בהרס היערות".

      לאחרונה הזהיר דוח האו"ם מפני הסכנות של חקלאות התעשייתית. שינוי ייעודי קרקע, כלומר שילוב חקלאות תעשייתית ובירוא יערות אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם (תעשיית משק החי כ-14%), וזהו המקור השני לשיבוש האקלים לאחר השימוש בדלקים פוסיליים. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם, לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינלאומית.

      לפי Global Forest Watch, אובדן שטחי היערות ברחבי העולם עמד על 248 מיליון דונמים בשנת 2018 - שטח הגדול משטחה של בריטניה. המשרד הסביבה בארגנטינה מעריך כי בין השנים 1990־2014 אבדו יותר מ-72 מיליון דונמים של יערות, שטח השווה בגודלו לשטחן של הולנד ובלגיה יחד.

      משופרסל נמסר בתגובה: "הנושא, אשר הובא לידיעתנו לאחרונה, נמצא בבדיקה על-ידי צוות מקצועי בתחום, ולאחר שנלמד את הנושא לעומק, נחליט כיצד לפעול".