וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלה הישראלים שהלוו ל-WeWork עשרות מיליוני דולרים כל אחד

רון שטיין ועמרי זרחוביץ'

23.9.2019 / 9:28

בנק הפועלים, בנק לאומי והפניקס הם רק חלק מהגופים החשופים לחברה עמוסת הסקנדלים. הבנקים הם חלק מקונסורציום בינ"ל, שהעמיד לחברה אשראי

אדם נוימן. ShutterStock
אדם נוימן/ShutterStock

"אדם נוימן אדם כריזמתי. הוא עבר וניסה לעניין גופים בישראל במתן מימון ל-WeWork. הוא יודע איך לרתום אנשים לחלומו". כך אמר היום ל"גלובס" בכיר בעולם הפיננסים, שלא השקיע לבסוף בקבוצה שייסד נוימן הישראלי. מבדיקה בקרב גופי הפיננסים הבכירים בישראל מתברר, כי בכל זאת ישנם לפחות שלושה גופים מהשורה הראשונה שהשתתפו במימון קבוצת הנדל"ן המניב שהקים נוימן, כשהשלושה - לאומי, הפועלים והפניקס - חשופים עתה לחוב של WeWork בכ-115 מיליון דולר.

במהלך סוף השבוע התברר כי בצל הקושי של חברת חללי העבודה המשותפים WeWork לבצע הנפקה ראשונית ענקית בשווי מפולפל, התברר שבנק לאומי ובנק הפועלים השתתפו יחדיו בקונסורציום בנקים בינלאומי, שהעמיד לחברת שייסד נוימן קו אשראי בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר. חלקם של הפועלים ושל לאומי מוערך בסדר גודל של כ-35 מיליון דולר וכ-50 מיליון דולר, בהתאמה, כך שהם מהווים יחדיו שיעור דו-ספרתי מקו האשראי הכולל שהקונסורציום האמור העמיד לחברה של נוימן. עדיין לא ברור כמה מקו האשראי נוצל או ינוצל.

במקביל נודע, כי גם קבוצת הביטוח הפניקס העמידה לחברה אשראי בהיקף שמוערך בכ-30 מיליון דולר.

מבחינת שלושת הגופים מדובר על חשיפה לא מהותית, מה גם שטרם דובר על קשיים של החברה לעמוד בחובותיה, הגם שההנפקה שקיוותה לבצע היא חלק ממהלך נרחב יותר מגיוס הון רחב בהרבה שמטרתו הייתה לאפשר לה לצמוח. חברת WeWork הצליחה למתג את עצמה כסטארט אפ או מעין הייטק נדל"ני, וככזו זכתה לסלחנות רבה בנוגע לתוצאותיה ולביקושי אדירים ולתגי שווי מרשימים במהלך גיוסי ההון שלה. לאורך השנים החברה גם הסתייעה בגיוסי חוב ובהבטחת קווי אשראי, שלא ברור כמה מהם מומש. לפי שעה, אומר גורם מעורה, לחברה יש מזומנים בהיקף ניכר.

ככל הידוע, קרן ההון סיכון הישראלית היחידה שהשקיעה ב-WeWork היא קרן Aleph, שהוקמה על ידי אדן שוחט ומייקל אייזנברג. אייזנברג הגיעה מקרן בנצ'מרק, שהשקיעה ב-WeWork כבר בתחילת דרכה, ובהמשך צירף גם את Aleph להשקעה בחברה (בסבב C של החברה). לא ידוע כמה הקרן הישראלית השקיעה, והאם מימשה את ההשקעה במהלך הדרך.

לפי דיווחים, אותו סבב גיוס בוצע לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כך שההשקעה (גם אם עוד לא מומשה) הניבה ככל הנראה ל-Aleph תשואה יפה.

הדבר היחיד שיכול לפגוע בתשואה הזאת היא ירידה חדה בשווי החברות ומנגנוני הגנה מהם נהנים המשקיעים בשלבים המאוחרים, שלא יותירו מספיק כסף לקרן Aleph.

  • עוד באותו נושא:
  • אדם נוימן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully