פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה המעסיקים נותנים פחות תלושים לחג?

      מאחורי ההעדפה לתת מתנות מוחשיות עומד היגיון פסיכולוגי מוכר. וגם: מה עושים העובדים עם התלושים?

      אריזות מתנות (ShutterStock)
      מתנות (צילום: shutterstock)

      כמה עובדים לא יקבלו השנה שי לחג, מדוע חל קיטון במספר העסיקים שנותנים תלושים ועד כמה שכיח המסחר "השחור" בתווי הקנייה? אספנו מספר נקודות וזוויות מעניינות על המספרים והפסיכולוגיה מאחורי תעשיית המתנות לחג שמגלגלת מדי שנה מיליארדי שקלים.

      600 אלף עובדים לא יקבלו השנה תלושים לחג

      הסכום הכולל שהקצו ועדי העובדים וההנהלות לרכישות מתנות לעובדים לרגל לראש השנה טיפס הקיץ בכ-10% לעומת אשתקד והגיע לכ-4.4 מיליארד שקל. מספרם של העובדים שקיבלו שי לחג נאמד בכ-3.3 מיליון עובדים, מבין 3.96 מיליון עובדים שכירים במשק (נכון לרבעון השני של 2019 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). במקומות עבודה עם ועד עובדים מאורגן, מימון רכישת השי לחג יתחלק בדרך כלל בין ההנהלה לעובדים, בשיעור שינוע סביב 80%-20% בהתאמה, בעוד שבמקומות עבודה ללא ועד, ההנהלה תממן את כל תקציב השי לחג - לרוב בסכומים נמוכים יותר.

      למעסיקים פחות משתלם לקנות תווים לעובדים

      עד לפני עשור, המתנה השכיחה ביותר שהוענקה לעובדים בחגים היתה תלושי קניה אולם בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר המעסיקים שמעדיפים לתת מתנה מוחשית. מדוע? בשביל להבין זאת צריך לצלול לסיבה שמלכתחילה כלל מעניקים מתנות - ואין מדובר על טוב לב טהור. מתנה " עובדת" על צורך בסיסי אצל בני האדם: הצורך בהערכה ובהשתייכות שמתורגמת ללויאליות לארגון. מחקרים פסיכולוגיים העלו כי הערך הרגשי של מתנה מוחשית גדול לאין שיעור מכל חלופה אחרת, כל שכן כאשר מדובר על תווי קניה לרשתות המזון. אלו "הולכים לארנק" ובמקום לקבע אצל העובד הכרת תודה הם משמשים לצריכה שוטפת.

      במקרים רבים העובדים כלל אינם עושים שימוש בתלושים אלא מחלקים אותם כמתנות למשפחה, לעוזרת הבית, לגננת או למטפלת. הארגונים הבינו כי מוטב שלהוצאה בגובה של מיליוני שקלים תהיה גם תכלית. כמו כן, בניגוד לעבר, כיום, שווי התו זהה בכל העסקים שכלולים בו והוא למעשה מהווה "מזומן".

      קודם לכניסת החוק לתוקף, המחיר שהיו משלמים המעסיקים עבור התלושים היה נמוך יותר ושיעור ההנחה הופחת ב-10% מ-17% ל-7%. מנגד, כאשר מדובר על מתנות מוחשיות החברות מנצלות את יתרון הגודל שלהן ואת " הקנייה הקבוצתית" לצורך רכישת מוצרים במחירים שנמוכים משמעותית משווי השוק שלהם. וכמובן שהעובד זוכה לבחור מתנה יקרה מבין שורה ארוכה של אפשרויות. כך מקבעת אצלו תחושת הוקרת התודה.

      הישראלים לא שוכחים לממש את התווים

      בשנת 2014 נכנסו לתוקף תקנות לחוק הגנת הצרכן על פיהם ניתן למשש את התו בפרק זמן של עד 5 שנים מיום הנפקתו. על פי מחקר שנעשה, שיעור מקבלי תווים שלא עשו בו שימוש נמוך מאוד ועומד בחישוב של 4 השנים האחרונות על 4.3%.

      כאשר לקוח משלם בתו עבור רכישה והחנות נדרש להשיב לו עודף, עומדת לרשות בית העסק האפשרות להחזיר כסף מזומן, או כפי שקורה לרוב, באמצעות זיכוי. יש לבדוק את מדיניות הרשת בנוגע ליכולת לממש את הזיכוי בחנות מסוימת או גם ברשתות בנות.

      הישראלים אוהבים לסחור בתלושים

      היקף המסחר בתלושים "בשוק השחור" גבוה מאוד. הרעיון פשוט: קבלת סכום מזומן שנמוך מערכו של התלוש. הפער בין השניים נע בין 6%-13%. וכך למשל, באתר המכירות ב-yad2, למשל, תחום מכירות התווים פורח - תחת הלשונית "שוברי זיכוי/תלושים" ניתן למצוא לצד הגיפט קארדים של הרשתות השונות גם תלושי חג של חברות התווים המוכרות. גם באתר Homeless מוצעים תווים לחג תחת הקטגוריה "תלושים ותווי שי".

      קבלת תלוש לחג? זה ישפיע על הנטו שלך

      מתנה לחג שמקבל העובד ממעבידו, מהווה "טובת הנאה" שחייבת במס ולפיכך יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כתוספת שכר. שווי זה, חייב במס הכנסה שישולם עפ"י גובה המס השולי אותו משלם העובד, בכפוף לגובה שכרו ולשאר נתוניו האישיים.

      כך לדוגמא, אם המעביד נתן מתנה ששווייה עומד על סך 600 שקל, בתלוש השכר של העובד יתווספו 600 שקלים לשכר הקבוע המשולם לצורך חישוב המס, כך שבפועל ישולם מס הכנסה על מכלול המרכיבים: השכר לרבות המתנה. דין זה חל גם כאשר מודבר על מזומן שניתן כמתנה. על פי הערכות - כאשר מדובר על חברות הייטק: למעלה מ 90% מהן מגלמות את השי לחגים. אך ביתר הענפים בישראל - המספרים נמוכים בהרבה.

      הפער הדרמטי בין מה שנותנים למה שמעדיפים לקבל

      תעשיית המתנות לחג לא מסתכמת באלו שניתנות ע"י המעסיקים. מילארדי שקלים ישולמו לרכישת מתנות ע"י הציבור. נתוני סקר אחרון שנערך בנושא, מלמדים על מספר מגמות מרתקות: אמנם 29.5% מהנשים אוהבות לתת כלי מטבח כמתנה, רק 9.6% השיבו כי זו המתנה המועדפת עליהן. מנגד, אצל הגברים - היחס שונה: 19.5% רואים בה כמתנה האולטימטיבית להעניק בחג בעוד ש 14.2% היו מעדיפים לקבלה.

      באשר לתהליך קבלת ההחלטות לגבי סוג המתנה ועלותה, מתברר כי ברוב המשפחות (65.3%) הנשים מקבלות את ההחלטות באופן בלעדי, בלא מעורבות של בן הזוג. רק בקרב 22.5% מהזוגות ההחלטה היא משותפת והיתר מעבירות את האחריות בנושא לבן הזוג.

      הכותב הוא מנכ"ל משותף של הייטקזון - מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק בישראל