וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תעלומה: לאן נעלמה האינפלציה בישראל ולמה מתאמצים להחזירה?

27.9.2019 / 0:00

למרות הזרמת הכסף ביבי הממשלות האינפלציה בעולם אפסית. רק בישראל נדמה כי הפוליטיקאים מנסים בכוח לגרום למחירים לעלות

מחשבון עם שטרות ומטבעות של שקלים. ShutterStock
כסף/ShutterStock

התעלומה הגדולה ביותר בכלכלה בעשר השנים האחרונות היא מה קרה לאינפלציה. מאז שפרץ המשבר הכלכלי ב-2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם הזרימו לשוק כסף בכמויות שבעבר הספיקו כדי לייצר אינפלציות של מאות אחוזים בשנה. אבל בשנים האחרונות האינפלציה היא אפסית ואפילו שלילית. בכל העולם, כלכלנים מנסים להבין מה התקלקל במודלים. אבל אני מאד מקווה שהפוליטיקאים שלנו לא ימצאו את הדרך להוכיח שהמודלים בכל זאת עובדים.

כי יש מודל אחד שאני מתחיל לחשוש שהפוליטיקאים שלנו מנסים לבחון. למודל הזה קוראים האריתמטיקה הלא נעימה של מדיניות מוניטרית. אני יודע שרוב האנשים חושבים שמתמטיקה היא תמיד משהו לא נעים, ולכן כל אריתמטיקה היא דבר לא נעים. אבל האריתמטיקה הלא נעימה של מדיניות מוניטרית היא אפילו פחות נעימה, כי כשהיא נכנסת לפעולה, התוצאה היא שהמחירים עולים, ואז כולנו משלמים את המחיר.

צריך לזכור שבסופו של דבר, כסף הוא שטר חוב שהמדינה מדפיסה. כל אזרח שהולך עם כסף בארנק, הוא בעצם נושה של המדינה. מבחינת המדינה זה חוב מאד זול, כי הריבית עליו אפס, וכשיש אינפלציה הריבית אפילו שלילית. כך שהסיבה שבגללה המדינה מכריחה אותנו להחזיק דווקא את הכסף שהיא הדפיסה, היא שזאת הדרך שלה לסחוט מאתנו עוד קצת מיסים בלי שאף אחד ישים לב.

כבר שנה שאנחנו בתקופת בחירות

השאלה היא עד מתי הציבור ימשיך להאמין שלמרות הכל, המשטר בישראל יציב, ואחת המטרות העיקריות שלו היא לשמור על מדיניות תקציבית אחראית

אבל דווקא בגלל זה, השווי של הכסף תלוי בעיקר באמון של הציבור שהמדינה מסוגלת ומוכנה לשלם את החוב שלה. אם זאת ארה"ב, אז מתברר שגם אם לממשלה יש חוב של 100 וקצת אחוזים מהתוצר, הציבור עדיין מאמין שהמדינה מסוגלת לשלם, ולכן השווי של הדולר נשאר מאד יציב, גם כשהבנק המרכזי מדפיס כמות גדולה של כסף. אותו דבר גם באירופה: כל עוד ממשלת גרמניה שומרת על גרעון נמוך, אז אפילו אם הממשלות באיטליה ובספרד מבזבזות כסף באופן חופשי, האינפלציה באירופה לא מסוגלת להרים את הראש.

אבל בישראל יש שילוב מעניין: מצד אחד, החוב של הממשלה הוא עדיין נמוך יחסית. אבל אחרי ששר האוצר החזיר לציבור את הכסף, מתברר שלממשלה יש גירעון הרבה יותר גדול מכפי שתוכנן. בנוסף, כבר שנה שאנחנו בתקופת בחירות, ועדיין לא ברור מתי זה יגמר. בכל מקרה, אפילו אם תקום ממשלה בחודשים הקרובים, הדבר הראשון שהיא תצטרך לעשות זה להעביר תקציב עד חודש מרץ, אחרת אנחנו שוב נלך לבחירות. זה אומר שהתקציב שיעבור לא יהיה תקציב שמיועד להתמודד עם האתגרים של המשק, אלא תקציב שנועד להתמודד עם האתגר איך להעביר את התקציב הכי מהר שאפשר.

השאלה היא עד מתי הציבור ימשיך להאמין שלמרות הכל, המשטר בישראל יציב, ואחת המטרות העיקריות שלו היא לשמור על מדיניות תקציבית אחראית. את התשובה אנחנו נקבל מהשווי של הכסף. אם תרגישו שהמחירים שאתם משלמים בסופר מתחילים לעלות בקצב קצת יותר מהיר מכפי שהייתם רגילים עד עכשיו, תדעו שמי שאשם זה לא המוכר, אלא הפוליטיקאים שהפעילו את האריתמטיקה הלא נעימה, ומי שמשלם את המחיר, זה אתם.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully