מיטב: רק 10% מהקרנות השיגו תשואה ריאלית חיובית ב-2002; במקום ה-1: קרן עמדה חשיפה ליורו עם תשואה של 35.9%

התוצאות הקשות של הטלטלה הפיננסית שעברה על המשק הישראלי ב-2002 נראות היטב בתוצאות קרנות הנאמנות בשנת 2002: רק 46 קרנות, המהוות כ-10% מתעשיית הקרנות, הצליחו להשיג תשואה ריאלית חיובית, כלומר - תשואה העולה על 6.5%, שהוא קצב האינפלציה בשנת 2002.



לכל 10 הקרנות שהשיגו את התשואה הגבוהה ביותר חשיפה ליורו, והן נהנו מהתחזקות המטבע האירופאי מול השקל בשיעור של 27.2% במהלך 2002. מנגד, 10 מתוך 10 הקרנות הגרועות ביותר בשנת 2002 היו בעלות חשיפה למניות, כאשר לגרועות ביותר היתה חשיפה אגרסיווית למניות.



הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר הינה קרן עמדה חשיפה ליורו, שהשיגה תשואה חיובית של 35.9%. במקום השני בשנת 2002 מוקמה קרן פיא יורו של לאומי פיא, עם תשואה של 29.3%, ומיד אחריה קרן להק יורו שהשיגה תשואה של 29.1%.



הקרן הגרועה ביותר במהלך שנת 2002 היא קרן נאסד"ק כפליים של החברה המרכזית, שהשיגה תשואה שלילית של 73.5%. מיד אחריה ממוקמת קרן אילנות מעו"ף בריבוע, המתמחה בהשקעה במניות המעו"ף, ואשר השיגה תשואה שלילית של 60.3%. במקום השלישי מבין הקרנות הגרועות נמצאת קרן מעו"ף כפליים, גם היא של החברה המרכזית, אשר השיגה תשואה שלילית של 56.2%.







המדד הכללי של קרנות הנאמנות ירד בסיכום שנת 2002 בכ-2.4%. מדד זה מורכב מעלייה של הקרנות המתמחות במט"ח מקומי, שעלו בכ-7.9%, ומעלייה זעירה בשיעור של כ-1% בקרנות השקליות - בעיקר הודות לקרנות השקליות החשופות ליורו.



בכל שאר סוגי הקרנות נרשמו ירידות, כאשר הקרנות המתמחות במניות רשמו ירידה של 29.4%. הקרנות הגמישות ירדו בממוצע ב-25%, הקרנות המעורבות רשמו ירידה של 14% והקרנות המתמחות בחו"ל ירדו בכ-21.4%. הירידות לא פסחו על הקרנות המתמחות באיגרות חוב, שירדו בשיעור ממוצע של 3.4%, ואילו הקרנות המתמחות באג"ח מדינה ירדו בשיעור ממוצע של 0.6%.



איגרות החוב הצמודות למדד, שעלו ב-15.4% בשנת 2001 כאשר האינפלציה היתה מזערית והסתכמה ב- 1.4%, שינו מגמה - דווקא בשנה שבה הרקיעה האינפלציה, והגיעה לשיעור של 6.5%. המדד הכללי של צמודי המדד הממשלתיים עלה בשיעור נומינלי סמלי של 1.1%, והמדד הכללי של צמודי המדד הקונצרניים איכזב אף יותר עם 0.9%.



עם זאת, בתוך קבוצת איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד יש להבחין בין איגרות חוב לטווחי זמן קצרים לבין אלו לטווחי זמן ארוכים. איגרות החוב לטווח של עד שנתיים היו היחידות שהדביקו את האינפלציה, ואף מעט מעבר לכך - כשעלו ב-8.3%. לעומת זאת, איגרות חוב לטווח של 2-5 שנים עלו ב-2.8% בלבד, ואיגרות חוב לטווח של 5-7 שנים ירדו ב-2.3%. איגרות חוב ל-7-10 שנים ירדו ב-3.7%, ואיגרות חוב לטווח של 10-15 שנים ירדו ב-5.5%.



כלכלני מיטב מציינים כי שוק איגרות החוב השקליות, בעיקר איגרות החוב מסוג שחר, סבל מטלטלה עזה במהלך השנה האחרונה - משהחלה הורדת הריבית בדצמבר 2001. בסיכום שנתי, איגרות החוב מסוג שחר רשמו ירידות שערים ממוצעות של 4.6%, כאשר האיגרות הארוכות ביותר רשמו את הירידות החדות ביותר, שהסתכמו בכ-12.5%.