רובנו עוד לא הספקנו להתאושש מהחופש הגדול וההוצאות הנלוות אליו וכבר אנחנו נדרשים להוציא את הארנקים להוצאות החגים. תקופת החגים השנה יצרה רצף ארוך במיוחד של ימי חופשה. עבור חלק מהשכירים ובוודאי עבור העצמאים מדובר במכה תקציבית קשה - פחות הכנסות, הרבה יותר הוצאות. אם את ראש השנה עברנו בקושי רב, לפנינו חג סוכות ואיתו חופשה ארוכה של הילדים ממסגרות חינוכיות. המינוס בבנק רק הולך וגדל והתחושה שמלווה משפחה ישראלית ממוצעת היא שמדובר בסחרור כלכלי.
למרות שאנו מודעים לכך שנוציא יותר, רובנו לא מתכוננים כראוי להוצאות החריגות של החגים ומעדיפים לדחות את ההתמודדות ל"אחרי החגים". הבעיה היא ש"אחרי החגים" תמיד מגיע ולעיתים זה פשוט מאוחר מדי. התקופה הזו של השנה היא הזדמנות נהדרת להתחלה חדשה.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לצלוח את תקופת החגים שנותרה בצורה מיטבית.
1. תכנון מוקדם והיערכות
תחילה, נסו להגדיר ולחשב את ההוצאות הצפויות לחג. מארחים? הכינו רשימה מפורטת הכוללת את מוצרי המזון ושאר ההוצאות הצפויות לכם כדי לערוך את ארוחות החג. זה הדבר החשוב ביותר עבורכם - ההכנה מראש, ברמה של רשימות וטבלאות כדי שיהיה ברור היכן ניתן לחסוך.
כשנכיר את ההוצאות העתידיות הצפויות, נוכל לתכנן ולבצע שינויים הרבה יותר בקלות, מבחינת קבלת החלטות על הוצאות בחודש הקרוב, או למצוא פתרונות חכמים לחודשים שאחרי. ככל שנדחה את ההיערכות והטיפול במצב, אנחנו עלולים להיתקל ברגע האמת בבעיה, כמו מיצוי מסגרת האשראי או משיכת יתר בחשבון העו"ש.
2. האם ההוצאה הזו באמת שווה לי?
או איך אפשר "לעבוד על עצמנו" כדי להימנע מבזבוזים מיותרים. המוח שלנו משייך ערך גבוה לכסף שעבדנו קשה כדי להשיג אותו. לעומת זאת, הוא משייך ערך נמוך לכסף שקיבלנו בקלות. לדוגמא, 500 שקל שהרווחנו בשעות נוספות בעבודה, לעומת 500 שקל שקיבלנו כפרס בהגרלה כלשהי. את הכסף "הקל" אנחנו נוטים לבזבז הרבה יותר מהר ובהרבה פחות רגשות אשם. התרגיל הוא פשוט:
יוסי מרוויח 45 שקלים לשעה. אם יוסי רוצה לקנות לחג נעליים שעולות 500 שקל, זה אומר שהנעליים עלו לו 10 שעות עבודה. האם זה שווה לו את זה?
1. חשבו את ערך השכר השעתי שלכם.
2. בכל קנייה, חשבו את מחיר המוצר/השכר השעתי וגלו כמה שעות עבודה יעלה לכם המוצר הזה והאם הוא שווה לכם את זה.
הטריק הזה יעזור לכם לבלום בזבוזים, לטייב הוצאות ולהוציא את הכסף על מטרות שבאמת חשובות לכם.
עוד בוואלה!
3. לשנות הרגלים רעים ולחסוך הרבה כסף
המטרה בתרגיל הבא היא לשים לעצמכם באופן מודע "מכשול" שימנע מכם הוצאות מופרזות היכן שאתם חלשים. לדוגמא, אם אתם רגילים להוציא בכל חודש 500 שקל על ביגוד סתם כך מתוך הרגל, נסו ללכת לקניון ללא כרטיס האשראי, או שתלכו לקניון אחר בו לא נמצאת החנות האהובה עליכם.
אפשר גם לקבוע את היציאה לקניון עם חבר שיהיה אחראי שלא תוציאו כסף מיותר. ישנן דרכים רבות, אין פיתרון אחיד לכולם וזה דורש קצת מודעות וניסוי וטעיה. אפשר להשתמש בטכניקה הזו בשביל למצוא את "המכשול" האפקטיבי שלכם ובכך להסתמך פחות ופחות על כוח הרצון ולהכריח את עצמכם אוטומטית לשנות את ההתנהלות, עד שההרגל פשוט ישתנה.
4. קניות
מומלץ להתמקד בקניה אחת מרוכזת והכרחית בהתאם לרשימה, תוך הימנעות מביצוע "השלמות" או יציאה ל"מסע קניות". הגעתם לקופה? בדקו שנית האם כל המוצרים שבעגלה נחוצים. כמו כן, הקפידו לעקוב אחר החשבון בקופה טרם ביצוע התשלום. במקרים רבים מתגלות טעויות בחשבון.
5. מתנות
במקום לנסות לעשות רושם, חפשו מתנות עם ערך מוסף, כמו למשל עבודות יד, או פריטים שהוכנו ע"י אנשים עם מוגבלויות. זו מתנה ערכית שתעזור מאוד לאותם אנשים ותעזור לכם להישאר במסגרת התקציב.
6. להיות יצירתיים ולחסוך
חפשו בילויים חינמיים שלא יכבידו על התקציב - כמו ביקורים בחוף הים, דרך טיולי יום בטבע, ועד ביקורים אצל חברים שלא הייתם איתם בקשר כבר הרבה זמן.
בונוס - נצלו את התקופה הזו כדי ללמד את הילדים על חשיבות הכסף, החיסכון ותיעדוף הוצאות על פי ערכים. האמונה שאסור לדבר עם ילדים על כסף היא טעות מיסודה. ילדים שאינם מעורבים בשיח הכלכלי, אינם יכולים להשתתף, לעזור ולתמוך.
הקפדה על הכללים האלה, תשאיר אתכם עם חיסכון של מאות או אלפי שקלים בכיס גם לאחר שתסתיים תקופת החגים, ולא פחות חשוב עם חיוך גדול של רווחה שהצלחתם לעמוד בתקופה הזו, שהיא הכי מאתגרת בשנה מבחינה כלכלית.
אופיר זילביגר הוא מומחה להתנהלות כלכלית ויוצר תכנית "ממינוס לנכס ליצירת ביטחון כלכלי"