דברי הנגיד כי רמת 5 שקלים אינה קו אדום הקפיצו את הדולר ב-0.3% ל-4.8 שקלים

השער היציג של הדולר המשיך היום במסעו צפונה והגיע לרמת ה-4.8 שקלים, תוך שהוא מטפס ב-0.313% לעומת השער היציג שנקבע אתמול בצהריים. כזכור אתמול פוחת הדולר בכ-1% והיציג עמד על 4.785 שקלים. לעומתו היורו, שבמהלך השבוע כבר חצה את רמת ה-5 שקלים, נחלש בכ-0.56% לרמה של 4.971 שקלים. למרות הפיחות החד בשער הדולר, לא נרשמו במסחר מחזורים גדולים, והיקף העסקאות היה נמוך כרגיל בימי שישי. לאחר קביעת היציג נחלש הדולר ל-4.792 שקלים.



בחדר העסקות של אקסלנס, מציינים כי גם היום (כמו ביום שישי שעבר בפרשת "התמוטטות הבנקים") הנגיד דוד קליין הוא שהיה אחראי לפיחות בשער השקל, בעקבות דברים שאמר בהרצאה במכללה האקדמית של תל אביב יפו. בין יתר הדברים שנשא, אמר הנגיד כי אם תקציב 2003 יבוצע כמתוכנן הגירעון יהיה גבוה מיעד האוצר. בנוסף הוא הכריז כי, "זה שטויות במיץ עגבניות לחשוב שבנק ישראל לא ייתן לדולר לחצות את קו ה-5 שקלים. לבנק ישראל אין קו אדום מבחינת שער הדולר". היום צוטט קליין ב"ידיעות אחרונות" כשאמר שהוא מקווה שתהיה ממשלה אחרת.



באקסלנס אומרים כי בעת כזאת של אי ודאות לפני המתקפה האמריקאית בעיראק והבחירות המתקרבות בישראל, היה מוטב אם הנגיד היה שוקל יותר בכובד ראש את הניסוחים שלו. לדבריהם, "המערכת נזקקת היום לשקט, והתבטאויות הנגיד פוגעות ביציבות של המערכת". בחברה מעריכים כי בשבוע הקרוב, שיעמוד אף הוא בסימן דברי הנגיד, הבחירות בארץ והמלחמה בעיראק, ייסחר הדולר בטווח של 4.75-4.85 שקלים.



נזכיר כי בימים האחרונים נרשם הפיחות על רקע דברי שר האוצר, סילבן שלום, על כוונתו להקדים את היישום הסופי של הרפורמה במס משנת 2008 לשנת 2006, ועל כוונתו להחזיר את תיקרת הביטוח הלאומי. העלות התקציבית של מהלך זה הוא מיליארד שקל, ועדיין לא ברור מאיפה יימצא המימון, זאת, על רקע העובדה שבתקציב המדינה לשנת 2003 כבר חסרים 10 מיליארד שקל לפחות. פעילים מעריכים כי דחייה בביצוע הקיצוץ בתקציב תביא לעליית התשואות באג"ח ולפיחות בשקל.



רמי אמיר, הכלכלן הראשי של בנק דיסקונט, מעריך כי גם ללא התפתחויות משמעותיות צפוי בשנת 2003 פיחות מתון בשער השקל. הערכתו מבוססת על המשך ירידה בהשקעות הזרות, חשש להורדת הדירוג של ישראל בשל אי אמון ביכולת הממשלה לשמור על יעד הגירעון זו השנה השלישית ברציפות, המשך אי הוודאות במישור הביטחוני-מדיני, וגידול במרכיב המט"חי של הציבור בתיק ההשקעות על רקע הליברליזציה במט"ח.