בחודש מארס השנה נפל דבר: לפי נתוני MPAA, האיגוד המסחרי שמייצג את האולפנים הגדולים בהוליווד וגם את נטפליקס, מספר המנויים על שירותי הסטרימינג בעולם עבר לראשונה את מספר המנויים לשירותי הכבלים והסתכם ב-613 מיליון לעומת 556 מיליון. לנתון הזה הצטרפה גם החלטתו של מפיק העל סטיבן ספילברג, מתנגד ידוע לשירותי הסטרימינג, להשתתף באירוע ההשקה של אפל לשירותי סטרימינג.
המספרים לא עוצרים כאן: היקף ההכנסות משירותי סטרימינג בעולם יהיה השנה גבוה יותר מההכנסות של התיאטראות הגדולים בעולם כולו. אין זה פלא שכל חברה שמייצרת תוכן מתחילה לחשוב איך היא נוגסת נתח בשוק ששוויו יזנק ל-30 מיליארד דולר עד 2022. לפי חברת המחקר PricewaterhouseCoopers, בשוק הסטרימינג פועלות כיום כ-100 חברות.
השוק האמריקני הוא הגדול והתחרותי ביותר. נטפליקס, אמזון, הולו, HBO, סטארס, שואוטיים, CDS ואפילו יוטיוב - לאף אחת מהחברות הענק הללו אין כוונה לוותר ולו על צופה אחד. לא משנה אם הוא מתגורר בניו יורק, בנגקוק או מלזיה. כל אחת מהן מחזיקה באפליקציית סטרימינג מתקדמת שניתנת להורדה מכל מכשיר.
האפליקציות האלה אמנם משמשות כגוף שידור לכל דבר ועניין, אבל לא רק. הן משמשות כנכס שיווקי לארגוני ענק וגופי תוכן. מדובר על חברות מכל הסוגים והגדלים שמפיצות תוכן עצמאי ללקוחותיהן ללא צורך בחיבור לכבלים או ללוויין. בעולם זה מאוד נפוץ בעיקר בתחומי הספורט, האופנה, הקולינריה והתיירות.
מועדוני כדורגל כמו ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד כבר מפעילים ערוץ טלוויזיה משלהן לאוהדים ומעבירות את התוכן בו לאפליקציות. בישראל עושה זאת תנובה עם ערוץ השף הלבן ולא ירחק היום ששופרסל וחברות ענק ישראליות נוספות יקימו ערוץ טלוויזיה משלהן וישדרו בו מתכונים וסרטונים על מוצרים בטכנולוגיה תלת ממד.
חלק גדול מהתוכן שמופץ בשירותי הסטרימינג נרכש מאולפני הוליווד ורשתות הכבלים - מה שיוצר משחק כיסאות בו סדרת טלוויזיה או סרט מצליח יופיע בכל פעם בחברה אחרת, אבל גם לזה נמצא הפתרון בדמות הפקות תוכן מקוריות. נטפליקס לבדה הוציאה כ-12 מיליארד דולר רק על הפקות מקור בשנה שעבר, ואמזון לא מתכננת להישאר מאחור.
ההפקות הללו הן למעשה הנשק שיש לכל חברה כדי לבדל עצמה ממתחרותיה. בשבוע שעבר פורסם כי נטפליקס רכשה את כל העונות של סיינפלד בחצי מיליארד דולר לתקופה של חמש שנים. הסכום הדמיוני הזה משקף בעצם את האתגר הגדול ביותר של נטפליקס ומתחרותיה: שחיקה מצד הלקוחות. בהיעדר גוף שידור אחד שמאגד את כלל החברות, צופי סיינפלד ייאלצו לנדוד לנטפליקס כדי להיזכר במעללי ג'ורג קונסנטזה וחבריו. ואם זה לא מספיק, הם גם ייאלצו לשלם על כך תוספת של כמה עשרות דולרים מדי חודש.
ומה אצלנו? שוק אפליקציות הסטרימינג נמצא בינתיים אצל גופי השידור הגדולים כמו סלקום, פרטנר והוט, אבל חברות הענק לא ממהרות בינתיים להשקיע בהן. תארו לכם כמה נוח יהיה לצפות בשידורי ליגת העל בכדורגל דרך אפליקציית הסטרמינג של הטוטו או ההתאחדות לכדורגל; ואיזה דיאלוג פורה אפשר לייצר עם הצופים לאורך המשחק. אין ספק שמדובר בשוק שעדיין לא התחיל לממש את הפוטנציאל הטמון בו. השאלה היא מתי גם החברות העסקיות יעלו על העגלה.
הכותב הוא מנהל הפיתוח של מטריקס מובייל