כחלק מרכזי ממסע הבחירות של הסנאטור ברני סנדרס בפריימריז הדמוקרטיים הוא הבטיח לטפל ב"חוסר השוויון המזעזע הקיים באמריקה היום". בין שאר הצעדים למימוש מטרה זו הכריז סנדרס: "בשנות החמישים, מנכ"לים (הכוונה בעיקר למנהלי חברות ציבוריות) הרוויחו שכר שהוא 20 פעם השכר של העובד החציוני. בשנה שעברה מנכ"ל ממוצע בחברת שכלולה במדד 500 S&P הרוויח פי 287 מהשכר של העובד החציוני.
"כך למשל", הדגים סנדרס, "מנכ"ל וולמארט דאג מקמילן השתכר בשנה שעברה 23.6 מיליון דולר, פי 1,076 מהשכר של העובד החציוני ברשת, שעמד על 21,952 דולר; מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס ג'יימי דיימון הרוויח בשנה שעברה 30 מיליון דולר, 381 פעם השכר של העובד החציוני בבנק, שעמד על 78,923 דולר; מנכל הום דיפו קרייג מניר הרוויח 11.4 מיליון דולר, או 486 פעם השכר החציוני בחברה, וכן הלאה".
תחת תוכנית המס החדשה של הסנאטור סנדרס יוטל מס פרוגרסיבי על חברות עם פערי שכר גדולים, קרי מעל יחס של 50 ל-1. המס ההתחלתי יהיה בשיעור של חצי אחוז לחברות שבהן הפער הוא בין פי 50 לפי 100, ויגיע ל-5% תוספת מס לחברות שבהן הפער עומד על פי 500 ומעלה.
מי ישלם וכמה?
"על פי התוכנית הזו", פירט סנדרס, "וולמארט הייתה צריכה לשלם בשנה שעברה תוספת מסים של 793 מיליון דולר, ג'יי.פי מורגן היה צריך לשלם תוספת של 991 מיליון דולר, והום דיפו הייתה משלמת עוד 538 מיליון דולר מסים... החוק יחול על חברות פרטיות וציבוריות עם הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר".
חוק כזה, אם יחוקק, יהיה רלוונטי לחברות ציבוריות רבות. על פי ניתוח מאוגוסט 2019 של המכון למדיניות כלכלית באוניברסיטת הרווארד של הנתונים המדווחים על ידי חברות ציבוריות, היחס הממוצע בין שכר המנכ"ל לשכר העובד החציוני עמד ב-2018 על 287 ל-1. זאת כאשר הובאו בחשבון כל מרכיבי השכר, לרבות מניות ואופציות, ולפי חישוב שכר ממוצע של 17.2 מיליון דולר לשנה למנכ"ל ב-350 החברות הגדולות ב-500 S&P.
בשנת 1965 עמד היחס הזה על 1:20, ובשנת 1989 הוא עמד על 1:58. יתר על כן, משנת 1978 עד שנת 2018 גדל השכר הממוצע של מנכ"ל ב-940%, פי עשרה, מתואם למדד, לעומת שכרו הממוצע של עובד, שגדל ב-11.9% בלבד מאז.
בעשור האחרון של גידול מואץ בהדפסת הכסף, המגמה התחזקה. מאז 2009 גדל השכר הממוצע של מנכ"ל ב-53% לעומת שכרו הממוצע של עובד באותן חברות גדולות, שגדל ב-5.3% לאורך התקופה האמורה. בחישוב כל החברות הציבוריות, לא רק 350 הגדולות, עמד היחס בין השכר הממוצע למנכ"ל לשכר הממוצע לעובד בשנת 2018 על 1:144, והחציון עמד על 1:69.
רוב האמריקאים תומכים
התופעה שסנדרס הצביע עליה וגם הפתרון המוצע מקובלים, כך מסתבר, על רוב האמריקאים. על פי ניתוח של גאלופ מאוקטובר 2019, כ-62% מהאמריקאים סבורים כי "בעלי ההכנסות הגבוהות משלמים מעט מדי מסים... ו-69% סברו כי באופן כללי החברות משלמות מעט מדי מסים".
יתר על כן, גם הערכת הציבור למנכ"לים לא הייתה מחמיאה. בסקר מסוף 2018 רק 17% מהנשאלים סברו כי המנכ"לים אוחזים בדרגה גבוהה או מאוד גבוהה "של הגינות או סטנדרטים אתיים". בסקר אחר שנערך באוקטובר 2018, יותר משלושת רבעי הנשאלים (78%) השיבו כי לדעתם המנכ"לים מרוויחים יותר מדי.
לאמריקאים אין אמון גם בחברות הגדולות עצמן, כארגונים. בסקר של גאלופ מיולי 2019 רק 23% מהנשאלים השיבו כי יש להם ביטחון בחברות הגדולות, והן דורגו על ידי הנשאלים במקום 13 מתוך 15 מבין המוסדות שהאמריקאים רוחשים להם אמון. אגב, לעומת זאת, ל-68% מהנשאלים היה אמון בעסקים קטנים, אשר דורגו במקום השני ברשימה. ועוד אגב, הפוליטיקאים זכו לדרגת אמון אף נמוכה יותר מזו של העסקים הגדולים. הם סגרו את הרשימה במקום 15 מתוך 15 עם 11% של "אמון" לעומת 52% "ללא אמון או עם מעט מאוד אמון".
אין זה מקרה שהפערים ברמות ההשתכרות התרחבו במקביל לניפוח של שוק המניות מחד וליצוא העבודות של העובד החציוני לסין מאידך. שלושתם תוצאות ישירות של שיטת הפייק-כסף וייצור החוב האינסופי.
אך הפוליטיקאי כמו פוליטיקאי, רואה את הסימפטום אך מתקשה באבחון המחלה ועוד יותר במתן התרופה. לא רק שספק אם החברות יירתעו מעוד אחוז אחד של מס שממילא מעניש בעצם את בעלי המניות, אלא שרבות מהחברות האמריקאיות הגדולות ממילא אינן משלמות מסים. על פי ניתוח של נתוני המס של 2018, כ-60 חברות רווחיות ממדד פורצ'ן 500 לא שילמו כלל מסים, ביניהן אמזון, נטפליקס, שברון, ג'נרל מוטורס, אלי-לילי, IBM, ג'ון דיר, דלתא ואחרות.
אולי ההצעות האמורות לא ישנו את המציאות באופן ישיר, אך אין ספק שהן עלולות להביא לשינוי דרמטי באופן עקיף, בהביאן לבחירה של מנהיגים וליישום מדיניות פופוליסטית שכמוה לא נראתה בארה"ב מעולם.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart