פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ראש אגף תקציבים באוצר: "נצטרך לקצץ 30 מיליארד שקל בתקציב הבא"

      בישיבה בוועדת הכספים של הכנסת מנה שאול מרידור את הסיבות לחריגה מיעד הגירעון. מנכ"ל המשרד באב"ד: "אף אחד לא ציפה שנהייה בשתי מערכות בחירות, כרגע אנחנו משותקים"

      שאול מרידור בוועידת הכספים 11.11.2019 (יח"צ , עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
      שאול מרידור בוועדת הכספים 11.11.2019 (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

      בתקציב הקרוב נצטרך לקצץ כ-30 מיליארד שקל", כך אמר היום (שני) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת. "שאף אחד לא יתבלבל זה תקציב קשוח. אנחנו לא יודעים מה יהיה הרכב הממשלה הבאה. ברגע שתהיה ממשלה, אנחנו מכינים מניפה מאוד רחבה של צעדים מכל הסוגים שנציע לממשלה שתגיע. אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט, ברמה המבנית צריך לפתור את הגירעון, היו תקציבים שהיינו צריכים לכנס סדרי גודל של 30 מיליארד שקל, זה לא אירוע קל אבל אפשרי", אמר מרידור.

      לדברי מרידור, הצמיחה בישראל בשנים האחרונות הייתה מאוד גבוהה והלכה והתמתנה עם השנים. "אנחנו נמצאים עם קצב שמתאים למשק עם 3%, השנה נגמרה עם 3.2% . אנחנו מדברים על תקציב שנת 2019 היא לא הסתיימה, הכל זה נתונים מוקדמם שהם לא שלמים". עם זאת הצביע מרידור על כך שקרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל אך הצביע על כך שמדובר על מגמה עולמית לנוכח מלחמות הסחר.

      מרידור התייחס גם לשוק העבודה ודיבר על הירידה באבטלה והעלייה בשיעור ההשתתפות בשוק. "זה דבר מופלא. דבר חיובי למשק. אחת הסיבות הגדולות לצמיחה במשק". מרידור אמר כי מצב זה לא יוכל להמשיך לאורך זמן. "אנחנו באבטלה נמוכה באופן יחסי, כמו שאמר המנכ"ל המצב במשק הישראלי הוא טוב. אנחנו יולדים יותר ילדים מרוב העולם המערבי, הדבר מתרגם לרמת החיים פה. המצב שלנו לא טוב כמו ה-OECD, זאת המציאות שאנחנו חיים בה. כתוצאה מזה כדי להישאר עם כולם צריך לרוץ מהר יותר".

      ועדת הכספים 11.11.2019 (יח"צ , עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
      ועדת הכספים (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

      מרידור אמר שכדי להיערך למשברים עתידיים שעלולים להגיע יש לשמור על יחס חוב תוצר נמוך וכי ב-2019 הוא עלה. "הסימולציות שערכנו מראות חד משמעית שכדי לשמור על יחס חוב תוצר חייבים לשמור על גרעון שלא עולה על 2.5% בשנה והיום אנחנו רחוקים ממנו. זה המספר שהיעד צריכה לכוון אליו וגם בנק ישראל הציג את הנתונים", אמר מרידור.

      הוא הצביע על כך שהגידול במסים קטן ממה שהעריך המשרד. "אנחנו מוציאים פחות על צריכה פרטית אלא על אפיקים אחרים. הנחנו גידול גבוה אבל הגידול הוא נמוך יותר ממה שהערכנו. רמת המסים ירדה ב-8 מיליארד שקל וזה אומר שהמצב פחות טוב ממה שחשבנו". לדבריו, גם מלחמות הסחר משפיעות על ישראל. "אנחנו מייצאים הרבה ומייבאים הרבה. רואים צמיחה נמוכה ב-10% ממה שחזינו. המציאות היא פחות טובה ממה שחזינו. הולך להיות פה גרעון, אמרנו את זה כבר בדצמבר".

      מרידור מנה את הצעדים שהממשלה עשתה, שהביאו לחריגה בהוצאות ובגירעון מעבר לתחזית ההכנסות. "יש צעדים שהממשלה קיבלה עליהם החלטות ולא קרו בפועל. אחד זה מסים שחברות הביטוח שנמצאות בשימוע ציבורי, מיליארד שקל שלא הגיע כהכנסה, העלאת הבלו מחומרים ממסים, הסיפור של תקציב מוקדם הביאו אותנו לשורה של חריגות, פרויקטים של תחבורה הואצו אבל זה עולה כסף. צריך להוסיף כסף לעולם התחבורה. פרויקטי תחבורה הם פרויקטים רב שנתיים שיוצאים אליהם בשנה מסוימת ואז אחרי כמה שנים צריך להוסיף את הכסף. זה נושא מאז'ורי. הדבר השני זה תיקוני חקיקה לניצולי שואה, יש שם חריגה".

      מרידור אמר כי המצב במשק היה סה"כ טוב אך המשיך לפרט את ההוצאות החריגות. "יש יותר שכר וגבייה של ביטוח לאומי. על כל שקל שביטוח לאומי גובה צריך להשלים סכום משלה וככל שהוא גובה יותר הממשלה צריכה לשלם יותר. ההסכמים של המדינה עם קופות החולים, מספר התלמידים בחינוך מיוחד וגם נושא ההסעות המשיך לעלות בצורה גבוהה. מערכת בחירות נוספת עולה עוד כסף, באופן תקציבי מדברים על 800 מיליון שקל, למשק זה עולה 2.5 מיליארד שקלים. לגבי עלות ההזנה והצהרונים כמו הפרישה הרחבה שלהם העלתה את התקציב. אלה עיקרי השינויים שקרו בתקציב שהביאו בסופו של דבר לעדכון שהעברנו לממשלה על חריגה בהוצאות".

      באב"ד: החריגה בגירעון - בהתאם לתחזית

      גם מנכ"ל המשרד שי באב"ד התייחס לנושא הגירעון. "הגרעון הוא לא סוד, כל חודש אנחנו מפרסמים אותו וההערכה שלנו היא שלקאת סוף השנה הגירעון יעמוד על בין 3.6% ל-3.8%, תלוי בהכנסות והוצאות", לטענתו אין חריגה גדולה מהצפוי. "הגירעון המתוקצב עמד על 2.9%. המשמעות היא שאנחנו בסדרי גודל של בין ה-1% ל-0.8% חריגה מהגרעון המותר. עדכנו את הממשלה בינואר במסגרת העדכון, אמרנו שהגירעון בשנת 2019 יעמוד על סדר גודל של 3.6% כאשר ראינו שיש סטייה בהוצאות ובהכנסות. אלא אותם עדכונים שנתנו בינואר, המצב מהותית לא שונה. עכשיו פרסמנו שהגירעון עומד על 3.7%. הנתונים האלה יוצאים, ידועים".

      באב"ד אמר כי המשרד אינו מזהה בעייה מאקרו כלכלית משמעותית. "המשק נמצא בצמיחה, שיעור ההשתתפות גבוה, אחוז האבטלה נמוך", אמר. עם זאת הודה המנכ"ל כי ניכרת האטה במשק וכי ההכנסות ממסים נמוכות משנים קודמות. "אף אחד לא צפה שנהיה בשתי מערכות בחירות, מה שמשתק אותנו ומקשה עלינו לאזן ולהחזיר את כלכלת מדינת ישראל למסגרות הפיסקליות. במידה ולא היו בחירות בפעם השנייה ובמאי הייתה ממשלה, המשמעות הייתה שביולי היינו מגיעים לערוך תקציב כמו שעשינו בשנים קודמות. היינו מכנסים את שנת 2019 למסגרות הרצויות".

      באב"ד אמר כי המשרד עשה צעדים מינימליים שהיועמ"ש התיר לו, שעזרו להיכנס למסגרות התקציב. "זה היה טיפה בים, זה לא באמת סגר את הגירעון. הבעיה המרכזית היא שאין לנו יכולת לעשות צעדים מהותיים. בהנחה ובמאי היינו נמצאים בממשלה וביולי נמצאים עם תקציב בממשלה, בוודאי שהיינו עושים את הצעדים לכנס תקציב ל-2019. אני מניח, ככל שתקום ממשלה חדשה, בוודאי שנעשה צעדים מכנסים כדי להחזיר את הגרעון ליעד של 2.5%, לאזן את הגידול בהוצאה שחרג.

      "במצב הנוכחי, עכשיו, אנחנו משותקים קרוב לשנה. הודיעו על בחירות בדצמבר, היכולת לכנס למסגרות היא בלתי אפשרית. אנחנו מקווים שבשנת 2020 נוכל להציג בפני הממשלה והכנסת תוכניות. אני חוזר ואומר, הסטייה היא לא קטסטרופה ולא משבר כלכלי. זה כן בעיה, כן צריך לאזן אותה. עשינו דברים משמעותיים, יש פה כל מיני התחייבויות שהממשלה לקחה על עצמה, הממשלה תצטרך לשבת ולהחליט מה סדרי העדיפויות ובהתאם לזה להתכנס למסגרות הפיסקליות, זה המצב. כרגע, המשמעות היא שבמצב הנוכחי אין דרך לטפל בזה".