מה ההבדל בין ניסוי מדעי לניסוי פוליטי? "נתיב 2+" מדגים לנו

לפוליטיקאים יש הגדרה משונה למילה "ניסוי". כי כששומעים את המילה ניסוי, חושבים על משהו שמתבצע באופן מדעי. אבל נתיב 2+ הוא דוגמא מצוינת ללמה ניסויים של פוליטיקאים הם ממש לא ניסויים מדעיים.

ראשית, הניסוי בנתיב 2+ הוא ניסוי בבני אדם. בתור שכזה, לו מדען היה מחליט לבצע אותו, הוא היה נדרש לעמוד בכמה קריטריונים די מחמירים לפני שהיו מרשים לו להתחיל. מדען היה נדרש ממנו להוכיח שכל המשתתפים עושים זאת מרצונם החופשי, ומתוך מודעות לסיכונים שכרוכים בניסוי. לשר התחבורה יש כנראה פריבילגיות אחרות. אני, למשל, נוסע מדי פעם בכביש 2 בשעות הבוקר והערב. בכל זאת, מעולם לא התבקשתי להסכים להשתתף בניסוי, ובכל זאת אף אחד לא עצר את הניסוי בגלל זה.

שנית, מדען שרוצה לבצע ניסויים בבני-אדם נדרש להוכיח שהסכנות שנשקפות להם הן מינימליות, ושהוא נקט בכל האמצעים הנדרשים כדי לצמצם את הנזק שעשוי להיגרם להם. בנוסף, הוא צריך להתחייב שבמידה ויגרם להם נזק, הוא יפעל לפצות אותם. במקרה של נתיב 2+, אני לא חושב שמישהו במשרד התחבורה חשב על כל הסכנות לנהגים מהפעלת נתיב 2+. התיקונים שביצעו בנתיב באזור נתניה, והניסיונות שנעשים היום לשפר את התנועה באזור חדרה, מלמדים שבמשרד התחבורה לא באמת הבינו את הבעיות שהנתיב ייצור.

בנוסף, אני לא רואה איך משרד התחבורה פועל לפצות את הנהגים שתקועים בפקק בגלל הניסוי שהוא יצר. להיפך, במקום לתת לנהגים פיצוי, גורמים להם לשלם יותר למדינה: פקקים מביאים לבזבוז מוגבר של דלק, וכמעט 50% מהמחיר של הדלק זה מס. אבל למה לתת פיצוי כשהנהגים מוכנים לשלם?

אבל מעבר לבעיות הטכניות האלה, יש הבדל עקרוני גדול בין ניסויים של מדענים לבין ניסויים של פוליטיקאים. בניסוי מדעי, קודם כל יש השערה, אחר כך מתכננים את הניסוי ומגדירים מראש אילו תוצאות יתמכו בהשערה ואילו תוצאות יפריכו אותה. בסוף עושים את הניסוי, ורואים מה יצא.

בניסוי של פוליטיקאים, אין השערה, ולכן, לצערם של הנהגים, בוודאי שאין גם הגדרה אילו תוצאות יתמכו בה. כי אם היו עושים את ה"ניסוי" בכביש 2+ באופן מדעי, ההשערה שהיו צריכים להתחיל אתה הייתה שנתיב 2+ יפחית את העומסים בכביש 2 בתוך תקופה של מספר חודשים מוגדר. ואז אחרי כמה חודשים היינו יודעים אם הניסוי הצליח או נכשל. אבל משרד התחבורה מעולם לא הודיע מה ההשערה שלו. לכן, במקרה של הניסוי הפוליטי שמתרחש כעת, אין שום תוצאה שיכולה להוכיח שנתיב 2+ הוא לא רעיון טוב.

לכן, יש רק שתי תוצאות אפשריות לניסוי שנקרא נתיב 2+: אפשרות אחת היא להחליט שהניסוי הצליח ושנתיב 2+ הפחית את העומסים בכביש 2. המסקנה היא שצריך לבנות עוד נתיבים כאלו. אפשרות שנייה היא להחליט שנתיב 2+ לא הפחית את העומסים בכביש 2. במקרה כזה, המסקנה המתבקשת היא שלו היו הופכים עוד נתיב, או אפילו שנים לנתיבי 2+, אז התנועה הייתה משתפרת באופן משמעותי, ולכן צריך לבנות עוד נתיבים כאלו. זה מה שיפה בניסויים פוליטיים: מה שלא יקרה, השר תמיד צודק.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי