המרוץ הקולוניאליסטי להודו במאה ה-18 השתלם ליזמים כלכליים יצירתיים, ובגדול. הדוגמה המפורסמת ביותר היא חברת הודו המזרחית, שהוקמה באנגליה והצליחה להשתלט על תת-היבשת ולהפוך למכונת מזומנים. והנה, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מהפכת התקשורת פתחה בפנינו יבשות חדשות, והשאלה היא מי ישתלט עליהן ראשונה, ומי יקפא מאחור בעולם הישן. הבנקים, על גודלם העצום, השירותים המורכבים שהם מספקים והרגולציה הקפדנית עליהם, עלולים להיות מי שייתקעו בעולם הישן, בעוד חברות כמו פיוניר (Payoneer), ענקית התשלומים האמריקאית, מאתרות ומשתלטות על היבשות החדשות.
פיוניר, המתמחה בהעברת תשלומים מאובטחים ברשת, היא המאפשרת העיקרית להעברות הכספים העצומות המתרחשות בין סוחרים זעירים ובינוניים שפועלים באמזון, Airbnb ואובר - לבין הלקוחות שלהם. כעת היא עושה צעד נוסף קדימה: במהלך יוצא דופן פיוניר מבקשת להפוך לבנקאית האישית של מאות אלפי סוחרים באמזון באמצעות שוק חדש של מעין הלוואות.
פיוניר מותירה את הבנקים בעולם הישן ובגאוגרפיה הפיזית הישנה ולמעשה, מגלה יבשה פיננסית חדשה בפלטפורמות המסחר והשירותים הענקיות. כאשר הבנקים מתחבטים על גורל הסניפים שלהם בקניון העירוני, מתמקמת פיוניר בקניונים האמיתיים של ימינו. קניונים בינלאומיים שבהם אין סוף לקוחות פוטנציאליים. יש לך דוכן מחרוזות תפילה בשוק של קהיר? אתה מסתדר איכשהו באנגלית? פתחת חנות קטנה באמזון? פיוניר תאפשר לך לקבל מראש - עוד לפני המכירה - את התשלומים שמגיעים לך מהלקוחות העתידיים.
להביט לעבר השלבים הבאים של הסערה
אפשר לומר שזהו השלב השני במהפכת הפינטק: שלב יצירת המודלים החדשים, היצירה והשינוי. מדובר בתקופה משמעותית ואפילו גורלית באשר לעתיד הבנקאות הקלסית. שוק הפיננסים עתיד לעבור שינויים מפליגים שייתרו חלק מן השחקנים וישדרגו אחרים.
בשלב הראשון של המהפכה, שהתאפיין במעבר לאמצעים דיגיטליים, מבוססי רשת, במובן הפשוט והמילולי ביותר, תפקדו הבנקים היטב. הם נכנסו באופן איכותי לעולם הדיגיטלי, הקימו פלטפורמות, שידרגו יכולות תקשורת עם לקוחות, והפכו את העבודה הבנקאית מתאימה לזמן. המהלך היה ועודנו מאתגר: הבנקים מתמודדים עם מערכות מחשוב ישנות, שאינן מתאימות לצורכי המיידיות וגיוון המדיומים של הזמן, והם מתמודדים עם שאלת נחיצות הסניפים ותפקיד העובדים. כל אלה נושאים חשובים שיגזרו, בפועל, את היכולת של המוסדות הוותיקים האלה לנוע הלאה. אבל זו תהיה טעות חמורה מצד הבנקים להתמקד בתוך אתגרי השלב הראשון מבלי להביט באופן מעמיק על השלבים הבאים של סערת הפינטק.
אם השינוי הראשון היה טכני יותר, וחייב עבודה על אופן התקשורת והתאמתה לעולם הדיגיטלי, הרי השלב השני מחייב חשיבה על מבנים עסקיים חדשים, תצורות ארגון חדשות, בריתות, שיתופי פעולה ויצירת הזדמנויות עסקיות חדשות.
ואכן, בנקים חלוציים ברחבי העולם מובילים הקמה של מסגרות פעולה יצירתיות. חלקם מקימים ארגוני גג משותפים להם, למפתחי פינטק ולבנקים נוספים. אחרים יוצרים פלטפורמה עצמית המאפשרת למפתחים פרטיים לעבוד ישירות מולם, ויש המתאגדים תחת פלטפורמה מחברת שיצר גוף שלישי.
הסיכון מבחינת הבנקים טמון בכך שהשלב השני במהפכה, שמתחולל כעת, הוא גם שלב של פירוק ומחיקה. שיתופי הפעולה החדשים מפרקים מבנים קודמים, ומייתרים אותם לעתים.
לפעמים גם המונופול הכי גדול נעלם
פיוניר היא כמובן לא שחקן יחיד. הצמיחה של אלפי חברות פינטק הנוגסות במוסדות הגדולים באמצעות חדשנות, שבירת המבנים העסקיים המסורתיים והיצירה של מודלים חדשים לרווח עלולה להותיר את הבנקים עם תפקיד קטן, ואולי שולי בזירה הפיננסית. הבנקים, הקיימים מאות שנים, מאבדים את הבכורה, את הבלעדיות, את הייחודיות ואת המונופול בתחומים רבים, ובמיוחד, עלולים לאבד, ברמת העומק, את הסיבה לקיומם. האם הם מסוגלים לשרוד ללא המונופול הזה? זוהי שאלת טריליון הדולר, והסימנים הראשונים אינם מבטיחים מבחינת הבנקים.
האם פיוניר עצמה היא בנק? בעייני, השאלה הזו תכשיל בעתיד את השואל. פיוניר אינה בנק במובן הקלסי של בנק. אין לה (עדיין) מעמד חוקי של בנק, אין לה סניפים ברחובות העיר, והיא לא נותנת שירותי בנקאות רבים, אבל הדוגמה של פיוניר, ממחישה את האתגר העומד בפני הבנקים; אתגר של זהות; הבנקים יצטרכו להבין מי הם ומה הם הולכים להיות.
שכן, בשלב השלישי, לא בטוח שיהיה מקום או צורך בשירותי בנקאות קלסיים, בוודאי לא באופנים המוכרים לנו. האם הבנקים, כמוסדות וכארגונים, ישרדו בכלל? קשה לדעת. לפעמים גם המונופול הכי גדול בשוק נעלם יום אחד: תשאלו את חברת הודו המזרחית.
ד"ר אושי שהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בחדשנות פיננסית, כותב, מייעץ ומרצה בנושא, מלמד בבית הספר ליזמות במרכז הבין תחומי בהרצליה ובלהב - זרוע הכשרת המנהלים של אוניברסיטת תל אביב