בספטמבר 1956 הופיע סגן הנשיא האמריקאי דאז, ריצ'רד ניקסון, בקמפיין בחירות של המפלגה הרפובליקאית והבטיח לאמריקאים שבוע עבודה בן ארבעה ימים. "בעתיד הלא כה רחוק", אמר מי שיהפוך שנים לאחר מכן לנשיא ארה"ב, האמריקאים "יוכלו לחיות חיי משפחה מלאים יותר" בעזרת ארבעה ימי עבודה בלבד בשבוע. לפני כשבועיים, התייצב ראש מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין לעימות טלוויזיוני לקראת הבחירות בממלכה, והבטיח לציבור הבריטי שבוע עבודה בן ארבעה ימים בלבד עד שנת 2030, אם יבחרו בלייבור. בשבעה העשורים שחלפו בין הצהרות שני הפוליטיקאים, הרעיון לקצר את שבוע העבודה בא והלך, שב לתודעה הציבורית ונזנח.
אבל מצב זה עשוי להשתנות. לא רק בשל הבטחות הפוליטיקאים, אלא בשל דרישות המעסיקים ואופיה המשתנה של העבודה בעידן הדיגיטלי. כבר כיום, חלק גדול מהעבודות המודרניות, ובמיוחד אלה הקשורות לעיסוק במידע, דורשות ריכוז מלא ויצירתיות, שעשויים לפי מומחים להגיע למקסימום דווקא על ידי הפחתת שעות העבודה באופן משמעותי וביצוע שינויים נלווים לכך. בין אם מדובר בהפחתת שעות העבודה לחמש-שש שעות ביום ובין אם בקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים - "פחות הוא יותר" היא מנטרה שנשמעת בחודשים האחרונים יותר ויותר בהקשר ליעילות העבודה בעתיד הקרוב.
בשבועות האחרונים, לדוגמה, העיתונות הכלכלית מלאה בדיווחים על תוצאות ניסוי שקיימה חברת מיקרוסופט ביפן, שכלל את קיצור שבוע העבודה. העובדים ביפן ידועים בכל העולם בשעות העבודה הרבות שלהם, וכמה מקרים מתוקשרים של עובדים שמתו כתוצאה מעבודת יתר הכרוכה בתת-תזונה, תשישות והתייבשות עוררו סערה במדינה בשנים האחרונות. חברת התוכנה האמריקאית החליטה בקיץ האחרון לבצע פיילוט שיימשך חודש, ושכלל את קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים, במקום החמישה הנהוגים במדינה כיום.
התוצאות היו מפתיעות. מה שהיה אמור להיות פרויקט שיגביר את האיזון בין העבודה לחיים, למעשה הקפיץ את היעילות והפריון של העבודה עצמה. בכל יום שישי באוגוסט האחרון משרדי מיקרוסופט בטוקיו היו סגורים. העובדים קיבלו תשלום מלא על יום זה. כדי להתמודד עם ההפחתה בשעות העבודה הכוללות, החברה הודיעה כי כל ישיבה של שעה במהלך השבוע שנותר תקוצר לחצי שעה, ועודדה את העובדים לתקשר ישירות בהודעות בנייד ולא בדואר אלקטרוני מרובה-מכותבים או בזימון פגישות. התוצאה הייתה, שלעומת מדדי הביצוע של השנה הקודמת באותו החודש, היעילות והביצועים של העובדים זינקו ב-40%, בנוסף לחיסכון של 23% בהוצאות החשמל באותו הקיץ.
הטלפונים נשארים מחוץ למשרד
קאל ניופורט לא היה מופתע. החוקר האמריקאי שכתב את הספר Deep Work ומוגדר "גורו של פריון עבודה", פרסם מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס", שבו טען כי מה שמכונה עבודת הידע (Knowledge Work) הנדרשת כיום מחלקים הולכים וגדלים של האוכלוסייה משנה את פני העבודה, והיא מתאימה לימי עבודה של חמש שעות מרוכזות מקסימום, או לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים. מספר שעות העבודה אולי פוחת, הוא כותב, אך הפוקוס והיצירתיות עולים, וכתוצאה מכך גם היעילות של העובדים הדיגיטליים בעידן החדש.
ניופורט הזכיר את הנעשה בחברת ייעוץ טכנולוגית קטנה בגרמניה, בשם Rheingans Digital Enable, שבה הבעלים החדשים, לאסה ריינגנס, החליט עם רכישת החברה לפני כשנתיים להפחית את שעות העבודה היומיות משמונה לחמש, אך לשמור על רמות השכר זהות וגם את התנאים הסוציאליים. "הם לא היו בטוחים אם אני צוחק עליהם", סיפר הבעלים בראיון ל"וול-סטריט ג'ורנל", "אבל הייתי רציני לגמרי".
יש לציין, כי חמש השעות הנדרשות מהעובדים הן מלאות - הטלפונים נשארים בתיקים מחוץ למשרד, בדיקת האימייל מוגבלת לכמה פעמים בלבד, אסור להיכנס לפייסבוק או לרשתות חברתיות אחרות וגם שיחות מסדרון אינן מתקבלות בעין יפה. העובדים מתחילים בשמונה ויכולים ללכת באחת. לדברי הבעלים, העובדים מספקים אותה תפוקה ב-25 שעות מרוכזות כמו זו שסיפקו ב-40 שעות המלאות בהסחות דעת ובבזבוז זמן. היתרון, כמובן, הוא שאת "השעות המבוזבזות" הם מבלים עם המשפחה או כחלק משעות הפנאי שלהם, מה שתורם לבריאותם ולסיכוי שימשיכו לעבוד, ואולי אף ליעילות העבודה שלהם.
"כולנו חווינו את זה: אנחנו יושבים במשרד, בלי אנרגיה, קוראים עיתונים באינטרנט או גוללים בפייסבוק, אנחנו צריכים הפסקות קטנות כדי להיטען-מחדש, אבל אנחנו לא באמת מצליחים לעשות זאת", אמר הבעלים, "הרעיון שלי היה להתרכז רק בחמש השעות הראשונות של היום ואז פשוט לעזוב וליהנות מהפסקה משמעותית".
ניופורט, מומחה ליעילות בעבודה, כותב כי בדרך הזאת חברות יכולות לנצל "עבודה עמוקה" (Deep Work) שנמשכת שעות בודדות בלבד. "זהו סוג עבודה הדורש פוקוס מלא ודוחף אותנו לגבול היצירתיות והמחשבה", והוא הכרחי לחלק גדול מהעבודות, כמו כתיבה, תכנות, עיצוב ועוד. "קשה לשמור על רמה כזו של יעילות למשך יותר משלוש או ארבע שעות ביום", אמר בראיון ל"הרווארד ביזנס רוויו", "אבל פרק זמן זה של עבודה עמוקה, רצופה, ללא הפרעות - היא כל מה שאנו זקוקים לו כדי לשנות את היעילות שלנו".
המשך של מגמה היסטורית
אם יקוצר שבוע העבודה, או יקוצרו שעות העבודה בימים עצמם, תהיה זו המשכה של מגמה היסטורית. בראשית המהפכה התעשייתית, ימי עבודה של 12 שעות היו הסטנדרט, וכללו גם ילדים ונערים. משם הצטמצמו שעות העבודה ופחתו בהדרגתיות - בין השאר בגלל מאבקים נחושים של איגודי עובדים שהחלו לצוץ - מ-80 שעות בשבוע ל-70, עד שהקונגרס האמריקאי אימץ חוק הקובע את שבוע העבודה על 40 שעות בשבוע בשנות ה-40 של המאה הקודמת. מאז המצב לא השתנה רבות, והפער בין המדינה שבה שעות העבודה הרבות ביותר בשבוע באיחוד (יוון, 42) לבין גרמניה (35), למשל, עומד על שבע שעות בשבוע. "יש רק בעיה אחת עם המספר הזה ב-2019", נכתב במגזין "וויירד" שהקדיש גם הוא כתבה לנושא - "בלתי אפשרי לעבוד ממש במשך שמונה שעות בעבודות שרבים מאיתנו עושים".
נראה כי מי שתומכים בשבוע העבודה המקוצר או בהפחתת שעות העבודה הם העובדים עצמם. חלק גדול מהם סבור כי הוא יכול לבצע אותה כמות עבודה במספר שעות מופחת. בסקר מקיף שקיים ה-Workforce Institute בשמונה מדינות בשנה שעברה נמצא כי שבוע עבודה של ארבעה ימים הוא "פרק הזמן האידיאלי" שהגדירו העובדים הנשאלים עצמם, כדי להשיג את התפוקה הנדרשת אך גם לשמור על איזון בין העבודה לפנאי. מחצית מהנשאלים, שכללו עובדים במערב אך גם בהודו ובמקסיקו, אמרו כי היו יכולים לבצע את תפקידם בפחות מחמש שעות ביום, באותה יעילות.
בהקשר זה, פירסם "פורבס" באחרונה את סיפור ההצלחה של חברת יחסי ציבור אוסטרית (eMagnetix), שצמצמה את מספר שעות העבודה השבועית מ-40 שעות ל-30 שעות, וחוותה גאות בעסקים. בנוסף לעובדה שרוב מכריע של העובדים הרגיש בריא יותר מאשר לפני השינוי, וכולם ללא יוצא מהכלל היו מרוצים מהפחתת שעות העבודה, החברה הפכה למבוקשת מאוד בשוק העבודה, ומספר הפונים אליה למשרות זינק פי עשרה. אולי חשוב מכך, בעוד החברה ציפתה לירידה מסוימת ברווחים, זו לא קרתה, והמכירות אף צמחו ב-40%. החברה התרחבה משמעותית מאז שאימצה את שבוע העבודה בפורמט זה.
לא מתאים לכולם
כמובן, היכולת להשיג יותר בפחות שעות עבודה מוגבלת לארגונים ולחברות שבהם יש חשיבות לריכוז וליצירתיות, שבהן העבודה מבוססות על משימות, ולא מתאימה לכאלה המעניקות שירותים או דורשות עבודות מוכניות או זמינות גבוהה. כמה ארגונים בבריטניה בחנו את האפשרות לעשות זאת, אך זנחו אותה. אחת מהן, קרן וולקם, העוסקת בקידום פריצות דרך מדעיות, כולל בתחום הפוריות האנושית, פסקה בחודש שעבר כי "קיצור שבוע העבודה אינו יכול להתבצע בצורה שווה בכל המחלקות", ולכן העדיפה למנוע ניסוי כזה.
בריאן קרופ, מומחה לכוח אדם מחברת הייעוץ גרטנר, אמר בהקשר זה ל"וול סטריט ג'ורנל", שהמגמה של ימי עבודה קצרים היא חלק מהטרנד הנוכחי בשוק העבודה שבו הגמישות - מקום העבודה, שעות העבודה ואופיה - הם החשובים ביותר לעובדים, לפעמים יותר משכר. הוא אישר כי המחקרים מראים שרוב העובדים יעילים רק למשך ארבע או חמש שעות ביום עבודה ממוצע, כך שהפחתת הזמן שבו הם נמצאים במקום העבודה משמונה או תשע שעות ביום אינו בהכרח פוגע בחברות, או בתפוקה שלהן. אולי להיפך.