ענקית השבבים ברודקום ניצחה את רשות המסים

רשות המסים דרשה מברודקום לשלם מס העולה על 150 מיליון שקל בגין עסקת רכישת Dune. ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורה של ברודקום נגד דרישת רשות המסים

  • רשות המסים
אלה לוי-וינריב
בית משפט (צילום: shutterstock)

ענקית השבבים ברודקום ניצחה את רשות המסים: בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעורה של ברודקום על שומת מס בהיקף כ-150 מיליון שקל שהוצאה לה בגין עסקת Dune. בפסק הדין דחה שופט המיסוי ד"ר שמואל בורנשטיין את טענת רשות המסים כי עסקת רכישת Dune על-ידי ברודקום סמיקונדקטורס בע"מ הייתה עסקה מלאכותית, ואף חייב את רשות המסים לשלם לברודקום הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל.

עבור ברודקום מדובר ב"חיסכון" כ-150 מיליון שקל. הדרישה המקורית של רשות המסים מהחברה, משנת 2009, עמדה על כ-100 מיליון שקל, והסכום צבר ריביות.

עבור המשק מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב משמעותיות על עסקאות רכישה של חברות ישראליות בידי קבוצות רב-לאומיות. פסק הדין מבהיר כי לא כל עסקה שנתפסת כמלאכותית על-ידי רשות המסים היא כזו בפועל, וכי בעולם הרכישות הבינלאומיות מקובלים גם מודלים של רכישות שונות.

חברת Dune היא חברת היי-טק ישראלית שעסקה מיום הקמתה בייצור ושיווק רכיבי מיתוג המיועדים לתקשורת בפס רחב, ולאחר מספר שנים נרכשה על-ידי קבוצת ברודקום העולמית. לאחר הצטרפותה לקבוצת ברודקום, וכמקובל ברכישת סטארט-אפים על-ידי קבוצות בינלאומיות, התקשרה החברה הישראלית עם חברות שונות בקבוצת ברודקום בהסכמי מו"פ ושיווק, וכן בהסכם רישיון ביחס לשימוש בקניינה הרוחני של החברה על-ידי קבוצת ברודקום.

עוד בוואלה! NEWS

רשות המסים בדרך לחקיקה נגד כיל, שוקלת גם הליכים משפטיים

לכתבה המלאה

בשומות שערך פקיד השומה כפר-סבא נטען כי למעשה החברה הישראלית התפרקה מנכסיה מבלי ששולם מס בגין הוצאת נכסיה אל מעבר לים. לשיטת רשויות המס, הנישומה הפכה מחברה שעוסקת בפעילות עצמאית לחברה שכל עיסוקה מתן שירותים לקבוצה הבינלאומית שרכשה אותה. כתוצאה מכך בשומה שערך פקיד השומה נקבע כי Dune "נפרדה מפעילותה", העבירה אותה לאחרים - ובכך נוצר לה רווח הון החייב במס.

לטענת רשויות המס, שיוצגו באמצעות עו"ד אריק ליס מפרקליטות מחוז תל-אביב, ובהמשך לחוזרים שפורסמו לציבור בעניין "שינוי מודל פעילות עסקי", נטען כי החברה העבירה את הפונקציות, הנכסים והסיכונים ("FAR") שלה לידי קבוצת ברודקום, ובשומה נקבע שווי ה-"FAR" לפי מחיר עסקת המניות בה נרכשו מניות החברה מלכתחילה, תוך עריכת התאמות שונות.

ברודקום סמיקונדקטורס בע"מ, שיוצגה באמצעות עורכי הדין דניאל פסרמן, שלומי אביעד זידר ועדי רבן ממשרד גורניצקי, טענה בין היתר כי קניינה הרוחני נותר בידיה, וכי גם הפונקציות שהפעילה נותרו ברשותה, ולמעשה היא לא נפרדה מפעילותה, מנכסיה ומסיכונים - ומשכך דינה של השומה להידחות.

גם במישור המשפטי חלקה החברה על טענות פקיד השומה כי יש לראות בשינוי מודל התמחור של פעילותה כדי פרידה מנכס, וכן טענה כי אין להחיל במקרה דנן את הנחיות ה-OECD עליהן הסתמך פקיד השומה, וכי ממילא יישומן בעניינה שגוי, ויש לדחות את השומה הן לגופה והן בכימותה.

שופט המסים ד"ר בורנשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הערעור, בעודו מאבחן בין נסיבות ההליך דנן לבין נסיבות עניין ג'יטקו אשר נדון בפניו. בעוד שבעניין ג'יטקו התקבלה טענת רשויות המס בפסיקה שעוררה הדים בתעשיית ההייטק, בפסק הדין בעניינה של ברודקום קיבל בית המשפט את עמדת הנישומה.

בתוך כך, בית המשפט קבע כי "שינוי מודל עסקי" אינו מהווה מעין מילות קסם שדי בהן כדי להביא לשינוי סווגה של העסקה בין הצדדים. כאשר החברה נותרה פעילה, מפעילה פונקציות, בעלת נכסים וסיכונים - אין בכך כדי להביא בהכרח לעסקה אחרת שיש למסותה בנפרד. לפי קביעת בית המשפט, שינוי המודל העסקי שאירע בעניין ג'יטקו הפך אותה ל"קליפה חסרת תוכן" (או פערים כלכליים בלתי מוסברים בתמחור העסקאות) - מה שלא מתקיים במקרה דנן - להפך, Dune הוכיחה כי פעילותה התרחבה, ורווחיה עלו.

צוין כי עצם העובדה שחברה עסקית בחרה להקטין סיכונים וסיכויים או להפך, אין משמעה אפריורית כי היא ביצעה עסקה המגלמת העברה מידיה של ערך כלכלי או נכס. בנוסף, בית המשפט קבע כי בהיעדר אינדיקציה ממשית לעסקה מסוג אחר, אין מקום להתערבות פקיד השומה במחיר העסקה למעט התערבותו בתמחור העסקאות השונות במסגרת דיני מחירי העברה (יצוין כי במקרה זה פקיד השומה לא התערב בתמחור השירותים שניתנו, אלא קבע עסקה הונית תחתיהם).

בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי אין מניעה להתייחס לקווי ההנחיה של ה-OECD בהקשר שינוי מודל עסקי, אולם במסגרת פסק דינו לא מצא צורך להידרש להם לאור קביעותיו לגופו של עניין. זאת, שכן למרות שאין מניעה עקרונית ניתן לקבוע כי הועברו "FAR", במקרה דנן לא הוכח כי החברה חדלה מלהיות בעליהן של פונקציות נכסים וסיכונים - ומשכך העברת "FAR" לא מתקיימת.

בשולי פסק הדין ונוכח הסוגיות העקרוניות העולות לעניין השווי, בית המשפט גילה את דעתו לקראת ערעורי המס המונחים לפתחם של בתי המשפט.

השופט בורנשטיין קבע כי "אין חולק כי יש להפחית מתמורת המניות את שווי המלאי שהיה למערערת במועד העסקה ולאחר מכן נמכר. אלמלא כן, התוצאה תהה תשלום כפל מס".

עוד ציין השופט כי "צודקת המערערת הטוענת כי בגזירת שווי ה-FAR מתוך תמורת עסקת רכישת המניות, יש להפחית את שוויה של פרמיית השליטה, וכי גישת המשיב לפיה אין להביא בחשבון פרמיית שליטה ברכישה של 100% מהמניות נראית על פניה מוקשית".

ברודקום מנהלת בימים אלה מאבק נוסף מול רשות המסים, במסגרתו טוענת הרשות כי גם עסקת רכישת חברת ברודלייט הישראלית על-ידי ענקית השבבים האמריקאית ברודקום בשנת 2012 הייתה "עסקה מלאכותית" לצורכי מס. במסגרת הסכסוך דורשת רשות המסים מס נוסף בהיקף של מעל 200 מיליון שקל מברודקום בגין עסקאות הרכישה. סכסוך זה עדיין נדון בבית המשפט המחוזי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully