הקץ לפקקים? חשיפה ראשונה לתוכנית הלאומית לתנועה מקיימת

המועצה הלאומית לכלכלה, מנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה ורמ"י חושפים היום לראשונה את "התוכנית האסטרטגית הלאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני". ההנחה שעומדת בבסיס המסמך החזוני היא שהתלות במכוניות נוצרת בגלל היעדר היכולת לנוע מרחקים קצרים באמצעים לא מוטוריים, כלומר, באמצעות הליכה ברגל או רכיבה באופניים. המסמך שהוכן ע"י צוות מומחים שריכז דר' ניר שרב מבקש לנתח את המצב הקיים, לבחון מה קורה במקומות אחרים בעולם, ולהציע כלים אופרטיביים לשיפור הסביבה העירונית.

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018 מגלה שרמת השימוש באופניים כדי להגיע לעבודה הינה 1.4%. רמת ההליכה ברגל עומדת על פחות מ-7%. המספרים האלה רחוקים מאד ממה שקורה במדינות האיחוד האירופאי. כדי להחריף את העניין יש לציין שבכל מדינת ישראל יש בסה"כ 370 ק"מ של שבילי אופניים. אפילו בת"א-יפו, שיאנית שבילי האופניים מבין ערי ישראל, יש רק 60 ק"מ. כמובן שלא מדובר ברשת רצופה שיש לה כיסוי איכותי של צירי התנועה החשובים.

מחברי התוכנית הלאומית לתנועה מקיימת מאמינים שיש קשר הדוק בין היקף התשתית, כלומר, כמות ואיכות רשת שבילי האופניים, לבין מידת השימוש ותחושת הבטיחות של הרוכבים. על פניו, חוסר ההפרדה בתשתיות אחראי לחיכוך המתמיד בין הולכי הרגל, רוכבי האופניים והנוסעים ברכב הפרטי.

נקודת המוצא של מחברי המסמך היא שלהליכה ורכיבה על אופניים יש תועלות ברורות: הפחתה בגודש וחיסכון בעלויות דרכים, חיסכון בעלויות תיפעול כלי רכב, חיסכון בחניה, הפחתת זיהום האוויר ושיפור באיכות הסביבה, בריאות הציבור ועוד. את התועלות האלה ניתן לכמת בכסף: התועלת הכוללת מהליכה היא 3.23 שקל לק"מ, ומרכיבה באופניים 2.55 שקל לק"מ. לשם השוואה, סך התועלת לנסיעה בתחבורה ציבורית היא 3.14 שקל לק"מ.

בהנחה שעירוניות תוססת מעודדת תנועה לא מוטורית, מפרטת התוכנית האסטרטגית כמה צעדים אופרטיביים: הגדלת הצפיפות העירונית ב-20%. כלומר, לרמה של 8 יחידות דיור לדונם; הקמת שבילי אופניים בכל רחוב שרוחבו מעל 24 מ'. היעד הוא שיהיו שבילי אופניים בשליש מכל הרחובות בעיר; הקמת רשת רחובות יותר אינטנסיבית במתחמי התחדשות עירונית ושכונות חדשות. היעד הוא שרבע מכלל השטח העירוני יוקצה לדרכים; עידוד עירוב שימושים ויצירת רחובות חדשים בעלי דופן מסחרית פעילה; מתן עדיפות להולכים ברגל ורוכבי האופניים, הפחתת תיקני חניה והרחבת המדרכות.

חשוב להדגיש שמדובר בתוכנית אסטרטגית שתצטרך לעבור את אישור הממשלה, כולל תיקצוב. לעת עתה, עיקר חשיבותה הוא בהבנה של כלל השותפים בהכנתה שיש צורך בשינוי מהותי ושנידרש תאום בין משרדי הממשלה השונים לקידום עירוניות אינטנסיבית ואיכותית. ההישג האחר של התוכנית הוא כימות הפעולות הנדרשות למימוש התוכנית לתג מחיר: עפ"י הצפי, עלות ההשקעה עומדת על סכום של עד 1.5 מיליארד שקל לשנה. מצד שני, לו התוכנית אכן תצא לפועל, אפשר לצפות לתועלת של עד 5 מיליארד שקל בשנה.