מדיניות התעריפים של חברת דרך ארץ, מפעילת כביש חוצה ישראל, מבריחה מהכביש מספר רב של ציי רכב. זאת מכיוון שהחברה אינה מציעה תעריפי נסיעה מוזלים בכביש לחברות המחזיקות בציי רכב גדולים.
יו"ר ארגון קציני בטיחות בתעבורה, יעקב רוזנטל, שיגר השבוע מכתב בעניין למנכ"ל דרך ארץ, יהודה וילק. הארגון מאגד את 2700 קציני הבטיחות בישראל, שמפקחים על כרבע מיליון כלי רכב - חלקם הגדול משאיות ומכוניות מסחריות הנוסעות מרחקים שגדולים פי חמישה ויותר מהממוצע.
רוזנטל כתב: "הובא לידיעתי כי מנהלי חברות בעלות ציי רכב הבהירו לעובדים כי התשלום עבור הנסיעה יהיה על חשבונם ולא על חשבון החברות, וזאת בשל עלויות השימוש בכביש". לעובדה זו, מבהיר רוזנטל במכתב, יש משמעות בטיחותית: "כביש 6 מהווה פריצת דרך בתשתית הכבישים, המהווה גורם משמעותי בבטיחות. השימוש בכביש כחלופה בטיחותית לכבישים אחרים יתרום לצמצום מספר התאונות, לכן נראה לנו מההיבט הבטיחותי כי ראוי לעודד ציי רכב להשתשמש בכביש
סמנכ"לית שיווק ושירות בדרך ארץ, רחל טורטון אמרה: "הנתונים שיש בידינו הם שונים לגמרי. מאות חברות, בעלות עשרות אלפי מכוניות, כבר ביקשו להירשם כמנויים לכביש".
חברת דרך ארץ מסרבת להעניק הנחות לציי רכב גדולים בגלל נוסח הסכם הזיכיון שנחתם עם המדינה. "ההסכם קובע שוויוניות בין הנהגים המשתמשים בכביש", אמרה טורטון, "והמשמעות, לפי כל הבדיקות שערכנו, היא תעריף שווה לכל הנוסעים, למעט מכוניות צבא ומשטרה בתפקיד".
ואולם המדינה רואה את ההסכם אחרת. דובר חברת כביש חוצה ישראל, החברה האחראית על הכביש מטעם המדינה אמר: "דרך ארץ יכולה לתת הנחות, אבל על חשבונה". סתירה זאת נובעת מכך שהמדינה מתחשבנת עם דרך ארץ לפי מספר כלי הרכב שיחלפו בכביש. אם יסעו בכביש פחות מכוניות מסך מסוים, תשלם המדינה פיצויים לדרך ארץ. אם ישתמשו בכביש מכוניות מעבר לסף מסוים, תשתתף המדינה ברווחים.
ההתחשבנות היא לפי מספר כלי הרכב ולא לפי סכומי הגבייה בפועל. אם יינתנו הנחות ייתכן מצב שבו הגבייה תהיה נמוכה יחסית למספר כלי הרכב שייסעו. במקרה כזה הפיצוי שתשלם המדינה לדרך ארץ ייגזר מכמות כלי הרכב בלי קשר לדמי הגבייה בפועל, ולדרך ארץ ייגרם הפסד.
הימנעות משימוש בכביש האגרה בולטת במיוחד בציי משאיות. לפני שהתחילה הגבייה היתה בכביש תנועה רבה של משאיות כבדות. כיום פחתה תנועת המשאיות באופן ניכר. התעריף למשאית במשקל של יותר מ-4 טונה גבוה פי 3 ממכונית פרטית ועומד על 19.5 שקלים לבעלי מנוי, ו-26 שקלים לנסיעה של עד שלושה קטעים ללא מנוי.
"כשאתה הולך ועושה חשבון כמה הלקוח שלך משלם על הובלת שק מלט מול עלויות הנסיעה, אתה מפסיד את הרווח שלך בכל כניסה לכביש", אומר דורון איינהורן, מנהל תפעול "תעבורה תפזורת", מקבוצת תעבורה. קבוצת תעבורה היא אחת מחברות התובלה הגדולות ביותר במדינה, ובבעלותה 180 משאיות, שכל אחת גומאת בממוצע 85 אלף ק"מ בשנה.
"לפני שקיבלנו את ההחלטה לא להשתמש בכביש ערכנו בדיקות כלכליות מקיפות. לנוכח התייקרות סולר ועלויות אחרות, אין שום הצדקה כלכלית להשתמש בכביש", ממשיך איינהורן, "נפגשנו עם נציגים של דרך ארץ והובהר לנו שאין שום מקום למשא ומתן כספי".
מסקנה דומה לזו של תעבורה הסיקו גם חברות תובלה רבות אחרות. קצין הבטיחות של שלב להובלת חומרים מסוכנים, יוסי דגנסקי: "הוצאנו הוראה לכל הנהגים שלנו שלא לנסוע בכביש. המחירים שלהם יקרים מדי".
החלטה דומה קיבלו גם כמה חברות היי-טק. למשל, קבוצת פורמולה, שמחזיקה צי של 1,000 מכוניות. קצין הבטיחות של מאטריקס מקבוצת פורמולה, נועם קום: "נכנסנו עם דרך ארץ למו"מ, אבל נעננו בשלילה בנושא הנחות. ולכן, החלטנו לא לממן את נסיעות עובדי הקבוצה".
אלפי משאיות נמנעות לנסוע בחוצה ישראל - בשל גובה האגרה
יואב קוה
9.1.2003 / 7:33