ביה"ד לעבודה דחה ערעור תנועת המושבים על ההחלטה שהיא מעסיקתם של העובדים הזרים שהביאה לארץ

בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת הערעור של תנועת המושבים על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבעה כי תנועת המושבים היא המעסיקה של כל העובדים התאילנדים שהביאה לישראל.

המשיבים - 11 עובדים זרים מתאילנד, אותם מייצג עו"ד גבי ספרן ממשרד נחושתן, ספרן, מרום, ארליך ושרף, הגישו תביעה נגד תנועת המושבים להשבת כספים המוחזקים, לטענתם, בידיה כפיקדון.



מ-1994 מרכזת תנועת המושבים את הבאתם של פועלים מתאילנד לישראל. גיוס העובדים נעשה באמצעות חברות כוח אדם מקומיות, וכל עובד המגויס בתאילנד נדרש לחתום על הסכם העסקה בנוסח אחיד, ובמקביל גם לשלם לחברת כוח האדם התאילנדית כמה אלפי דולרים.



חלק מסכום זה מועבר לתנועת המושבים באמצעות חברות כוח האדם התאילנדיות. כאשר מגיעים העובדים לישראל, מוסרת תנועת המושבים את הטיפול בהם לחברות כוח אדם ישראליות. תפקידן של חברות אלו הוא ללוות את העובד מרגע הגעתו לארץ ועד עזיבתו, ותנועת המושבים היא זו שמשלמת להן על כך. תקופת הליווי היא 24 חודשים.



העובדים טענו בבקשתם כי מכיוון שרבים מהעובדים המגיעים לארץ אינם משלימים שהייה של 24 חודשים, החלק היחסי של הסכום שהופקד בגין תשלום לחברה המלווה מוחזר לתנועת המושבים מבלי ששימש לתשלום כלשהו - ולכן הם זכאים לקבלו בחזרה.



בבית הדין האזורי טענה תנועת המושבים כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שלא התקיימו בינה לבין המשיבים יחסי עובד-מעביד. כמו כן, תנועת המושבים טענה כי התשלומים ששילמו לה המשיבים הם בגין שירותים נלווים בישראל ובגין כרטיסי הטיסה, ואינם קשורים לתנאי ההעסקה של העובדים בישראל. ההזדקקות לשירותים אלו נובעת מהיותם של המשיבים זרים בישראל, ולא בשל היותם עובדים.



בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יש לו את הסמכות לדון בתביעה, וזאת מכיוון שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בין תנועת המושבים לתובעים, וייתכן כי ניתן לראות בה מעביד משותף יחד עם החקלאים, המעסיקים את העובדים בפועל.



נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, קבע בהחלטתו כי לא מצא טעות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, שיכולה להצדיק את שמיעת הערעור על ההחלטה.