דירוג עורכי הדין של דן אנד ברדסטריט מציג: משחקים במספרים

עד כמה מהימן דירוג ‭ Dun's ‬100שמתיימר להציג את רשימת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל? מידע שהגיע לידי "גלובס" מעורר תהיות ביחס למידת הדיוק של חלק מהנתונים המוצגים במסגרת הדירוג.

לפני כשלושה שבועות, כפי שקורה תמיד בתקופה הזו בשנה, הצטופפו להם סביב שולחן עמוס אחד 20 ראשי משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, במסגרת הכנס השנתי של פורום עורכי הדין ‭ Dun's 100‬שעורכת חברת דן אנד ברדסטריט. דקות לפני כן נחשף בפניהם הדירוג המלא של המשרדים הגדולים, דירוג שכל אחד מהם משתוקק להיות מדורג בו גבוה ככל הניתן.

דירוג ‭ Dun's 100‬נחשב בעיני רבים לדירוג הרציני והיוקרתי ביותר בתחום עריכת הדין. הוא מציג גם דירוגים נושאיים לפי 43 תחומי התמחות ("דירוגי נישות"), אך את עיקר העניין מושך בדרך-כלל דירוג המשרדים לפי גודלם. בשוק עריכת הדין המסורתי, ויש שיאמרו הארכאי, הגודל לגמרי קובע. עד כדי כך קובע, שמתברר כי יש מספר משרדים שמוכנים לעגל פינות רק כדי לקפוץ עוד כמה מקומות במעלה הדירוג הנחשק או לשמור על בכורתם ולהוציא לפעמים מאות אלפי שקלים אגב כך.

מבדיקת "גלובס" עולה כי לא אחת מספר עורכי הדין שעליו הצהירו המשרדים המדורגים ב-‭20‬ המקומות הראשונים בדירוג‭ ,Dun's 100 ‬גבוה ממספרם כפי שמשתקף באתר האינטרנט של המשרד. גם מבדיקות מדגמיות נוספות שערך "גלובס" בנוגע לחלק מהמשרדים, בהתבסס על מסמכים רשמיים שהוציאו תחת ידם, עולה כי מספר עורכי הדין המועסקים בפועל במשרד שונה מזה שמופיע בדירוגים. לא אחת מדובר בהבדל של עשרות אחוזים ובפערים שיכולים להגיע גם לעשרות עורכי דין.

תזוזות בדירוג

כך למשל, במשרד ששמר גם השנה על המקום הראשון בדירוג, הרצוג-פוקס-נאמן בהנהלת (שותף-מנהל) עו"ד מאיר לינזן, מתגאים בהעסקתם של ‭ 417‬ עורכי דין. אולם מספר עורכי הדין העובדים במשרד לפי אתר האינטרנט שלו עומד על ‭ 318‬עורכי דין בלבד - הפרש של ‭ .24%‬משמעות הנתון באתר היא איבוד הבכורה בדירוג למשרד מיתר, המדורג שני.

לדברי גורמים בסביבת המשרד, פער זה, העומד על ‭ 99‬עורכי דין, כולל בתוכו גם 19 עורכי דין שסיימו את התמחותם במשרד ועברו את בחינות ההסמכה בהצלחה. חלקם כבר התחילו את עבודתם במשרד כעורכי דין בחודשיים האחרונים, וחלקם צפוי לעשות זאת בקרוב. עורכי דין אלה עדיין לא מופיעים באתר האינטרנט של הפירמה. לגבי יתר‭ 80 ‬עורכי הדין המופיעים כעובדים בהרצוג, אך נעדרים כליל מאתר המשרד, לא סופק ל"גלובס" הסבר כלשהו. מבירור שערכנו, גם לא ברור כיצד וידאו ב-‭ Dun's 100‬כי המספר אכן משקף עורכי דין המועסקים במשרד, למעט הצהרה חתומה שסיפקה הפירמה בנוגע לאמיתות הנתונים שמסרה.

גם המספרים שנמסרו ממשרד פישר-בכר בהנהלת עו"ד אמיר חן, המדורג רביעי, שונים מאלה המופיעים באתר האינטרנט שלו ומשקפים פער של ‭ .10%‬מהמשרד לא נמסר הסבר כלשהו למהות הפערים.

משרד פירון בהנהלת עו"ד צחי נרקיס, המדורג חמישי בדירוג המשרדים לפי גודלם, מציג פער של ‭15%‬ בין מספר עורכי הדין המועסקים על-ידו כפי שמשתקף מהאתר שלו, לבין המספר שמופיע בדירוג. במקרה של משרד פירון, משמעות הנתונים באתר היא ירידה של שני מקומות בדירוג.

אולם לפחות במקרה של משרד פירון, שהיה המשרד היחיד שבתגובה לפניית "גלובס" הציע מיוזמתו "לשחק בקלפים פתוחים" ולחשוף את כל הנתונים הרלוונטיים בגילוי מלא, ניתן להסביר חלק מסוים מהפער. ‭ 15‬עורכי דין שנספרו כעובדי המשרד מועסקים בשלוחה הרומנית של הפירמה, "פירון בר-ניר", שלה אתר אינטרנט נפרד.

חשוב לציין כי למעט שלושה שותפים בשלוחה הרומנית שנכללו בספירה של ‭ ,Dun's 100‬אף אחד מעובדי הפירמה הרומנית לא נושא רישיון ישראלי לעריכת דין. מבחינת ‭ ,Dun's 100‬המודעים היטב לכך, זה מספיק כדי להיספר כחלק מהפירמה. לטענת גורמים המכירים היטב את פעילות המשרד, בספירה נכללו אך ורק עורכי הדין אשר מספקים שירות ללקוחות ישראלים.

עוד בעשירייה הראשונה בדירוג, בולט פער גם במקרה של משרד ש. הורוביץ בהנהלת עו"ד אלקס הרטמן, שבאתר שלו מופיעים פחות 27 עורכי דין ממספרם בדירוג. עם זאת, גם באתר של משרד ש. הורוביץ לא נכללים עדיין ‭ 17‬עורכי הדין שהוסמכו בינואר ‭ 2020‬וחזרו לעבודתם במשרד. גורמים מעורים בדבר מסרו ל"גלובס" כי על הרשימות שהגיש ש. הורוביץ ל-‭Dun's 100‬ נערכה בדיקה מעמיקה, ככל הנראה יותר מאשר זו נעשתה בקרב משרדים אחרים בדירוג, והתקבלו מהמשרד הסברים שהניחו את דעתה של חברת הדירוג.

גם בעשירייה השנייה של הדירוג נמצאו פערים לא מבוטלים בקרב מספר משרדים.

האתר לא מעודכן?

כפי שצפינו מראש ולמרות שגם ב-‭Dun's 100‬ הסבירו לנו כי אתר האינטרנט של המשרדים הוא "המקור הכי טוב" לבדיקת מספרם האמיתי של עורכי הדין בכל משרד, חלק מרכזי בתגובת מרבית המשרדים לכתבה (ראו מסגרת) התבסס על הטענה כי אתר האינטרנט שלהם עדיין לא עודכן כיאות. לכן בדקנו עוד בטרם פנינו למשרדים אלה לתגובה אם גם בוגרי מחזור המתמחים האחרון, שהוסמכו לפני פחות מחודש (‭30.1.2020‬) וכן עורכי דין נוספים שהצטרפו למשרד ושעל הצטרפותם נודע ל"גלובס", מופיעים כבר באתר של המשרד. זאת, מתוך הנחה שאם עורך הדין הכי חדש שנקלט במשרד מופיע באתר, כך סביר להניח שמופיעים בו גם כל עורכי הדין הקודמים.

תוצאות הבדיקה הראו כי רוב המשרדים, למעט אלה שציינו מפורשות למעלה, כבר עדכנו באתר שלהם על קליטתם של עורכי דין אלה. ללמדנו כי במרבית המשרדים הפער הגדול בין הנתונים שנמסרו ל-‭Dun's 100‬ לנתוני האמת, קשור כנראה לסיבה אחרת.

גם הטענה שחזרה על עצמה כצפוי בתגובות חלק מהמשרדים, שלפיה הכללת עורכי הדין באתר כרוכה בתהליך שאורך חודשים, התבררה כלא מדויקת. כך, בכל האתרים של המשרדים שהסבירו ל"גלובס" כי התהליך אורך זמן רב מכיוון שדורש תיאום עם צלמת, מאפר ועניינים לוגיסטיים נוספים, ניתן היה למצוא את שמותיהם ותמונותיהם של עורכי דין ושותפים שהצטרפו למשרד ממש לאחרונה; ובחלק ניכר מהם אף ניתן היה למצוא את שמות עורכי הדין החדשים במשרד שהופיעו ללא תמונתם.

הטריקים השכיחים

"סוד" ידוע בשוק הוא כי אחד הטריקים השכיחים ביותר בספר בו משתמשים המשרדים, הוא לספור כחלק ממצבת עורכי הדין גם את מי שהתמחו במשרד, עברו בהצלחה את בחינות ההסמכה וצפויים לשוב לאחר חופשה לעבוד במשרד כעורכי דין.

מדובר בעובדים עתידיים של המשרד, שחלקם לפי בדיקות שערכנו ברשתות החברתיות נמצאים בעת הגשת מסמכי הדירוג בחופשות ובמנוחה לאחר המאמץ הניכר שהשקיעו בשנת ההתמחות ובמבחני הלשכה. למרות זאת, לקראת המועד האחרון להגשת הטפסים שבהם מפרטים המשרדים את מצבת כוח-האדם שלהם (‭,(31.12.2020‬ וכדי להגדיל את מספר עורכי הדין של המשרד שיוצג בדירוג - הם מוכנים לשאת על גבם גם הוצאות שכר של מאות אלפי שקלים למשך מספר חודשים, ולשלם שכר מתמחה או שכר השווה לגובה דמי האבטלה, גם למי שעדיין לא החלו לעבוד במשרד בפועל.

מבדיקות שערך "גלובס" עולה כי הפרקטיקה האמורה נעשית בשיתוף עם ‭ ,Dun's 100‬וכי היא נוהגת לקבל מהמשרדים השונים הצהרה חתומה על-ידי ראש הפירמה שמאשר את הכוונה להעסיק את אותם עורכי דין לעתיד במשרד. זאת, למרות שבנייר הרשמי המסביר את מתודולוגיית הדירוג נכתב בפירוש כי יספרו כחלק מהמניין רק מי שעובדים כעורכי דין בתאריך הקובע.

"משחק" נוסף שעושים המשרדים עם נתוניהם נוגע להכללתם של יועצים חיצוניים למשרד, שאינם מקבלים ממנו שכר קבוע אלא תשלום כפרילנסרים עבור שירותים משפטיים שונים, כחלק ממצבת כוח-האדם של המשרד. בחלק מהמשרדים אף מדובר באנשי אקדמיה שנוהגים לייעץ למספר פירמות במקביל.

תופעה נוספת, קטנה יותר בממדיה, קשורה לנוהג שאותו אימצו חלק מהמשרדים לכלול במצבת כוח-האדם גם עורכי דין שהעתיקו את מקום מגוריהם למדינות אחרות, או כאלה שיצאו ללימודים בחו"ל. בנוסף לכך, ניתן למצוא במספר לא מבוטל של רשימות שהוגשו ל-‭Dun's 100‬ גם את שמותיהם של עורכי דין מבוגרים שפרשו לגמלאות, וגם לא מופיעים בנייר המכתבים הרשמי של המשרד ("נייר פירמה") או באתר של המשרד.

הצהרה חתומה

הופעה בדירוג ‭ ,Dun's 100‬לא כל שכן כחלק מרשימת 20 המשרדים הגדולים שלו, היא שאיפה מרכזית כמעט לכל משרד עורכי הדין. מחלקות השיווק והפיתוח העסקי של המשרדים השונים עוסקות ימים כלילות בהכנת הטפסים הנדרשים לצורך הכללתם בדירוג. קיימות בשוק אפילו מספר חברות שמתמחות בסיוע למשרדי עורכי הדין להגשת המסמכים הרלוונטיים לחברות הדירוג, ללמדנו על החשיבות שמייחס השוק לדירוג.

השאיפות הגדולות של משרדי עורכי הדין מולידות פעמים רבות הפעלת לחצים משמעותיים על חברות הדירוג. גורמים המכירים את הליך הדירוג מקרוב, מספרים כי המשרדים יודעים להפעיל מניפולציות רבות במסמכים שהם מגישים, ולנסות להטיל את כובד משקלם על ההליך במטרה להתברג גבוה ככל הניתן במעלה הדירוג. ייתכן כי זו הסיבה כי ב-‭Dun's 100‬ דורשים מכל ראשי המשרדים המשתתפים בדירוג להעביר הצהרה חתומה שבה הם מתחייבים על אמיתות הפרטים שמסרו בשאלונים המקדימים.

בשיחה שערך "גלובס" עם גורם בכיר בדן אנד ברדסטריט ישראל, הוא הסביר כי "דירוג ‭ 25‬המשרדים המובילים מתבצע לפי מספר עורכי הדין נכון ל-‭.31.12.2020‬ מכיוון שהמשרדים יודעים את זה, הם מקפידים להתאים עצמם לתאריך הקובע". לדבריו, "כל שנה אנחנו משכללים את הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לאמת את הנתונים שנמסרים לנו על-ידי המשרדים. אין לנו שום אינטרס להציג מספרים לא נכונים, ההפך הוא הנכון".

אז איך עובדת המתודולוגיה של הדירוג? קודם כל מקבלים ב-‭Dun's ‬ מכל אחד מהמשרדים שמעוניינים להיכנס לדירוג רשימה שמית עדכנית ליום הקובע. אך הנקודה החשובה יותר, היא זאת: בניגוד לטענת ‭ Dun's 100 ‬ כאילו רשימה זו מתקבלת לבדיקה רק אם כוללת גם את מספר הרישיון של כל עו"ד, מדוגמאות של רשימות שנשלחו ל-‭Dun's 100‬ והגיעו לידי "גלובס", עולה בבירור כי מרבית המשרדים כוללים ברשימות שלהם גם שמות של מי שעדיין לא הוסמכו כעורכי דין, ולכן גם טרם אוחזים במספר רישיון עו"ד; וגם שמות של עורכי דין שכלל לא אוחזים ברישיון עריכת דין בישראל.

בשלב השני, הסבירו לנו ב-‭,Dun's 100‬ "אנחנו בודקים כמה זה מדויק, ומתקפים את זה מול המשרד. אנחנו מסתכלים באתר המשרד, זה המקור הכי טוב לדעת מי עובד שם, וגם בנייר הפירמה של המשרד, ואז דורשים הסברים. הרבה פעמים יש פערים, אבל חלקם מוסברים היטב. הדגש שלנו יהיה על הפערים הבלתי מוסברים". אם כן, גם ב-‭Dun's 100‬ רואים באתר האינטרנט מקור מהימן וראשוני לבדיקת פערים בין ההצהרות למציאות.

אחת מהאינדיקציות הבולטות לבדיקת פערים נוגעת לגידול במספר עורכי הדין של המשרד ביחס לשנה הקודמת. לדברי הגורם עמו שוחחנו, "גידול אורגני של משרד עורכי הדין הוא בערך ‭ 7%‬בשנה. אז אלא אם היה מיזוג משמעותי או המשך של מגמה חיובית או שלילית חזקה מהשנים הקודמות, אנחנו עורכים שיחה עם המשרד כדי להבין בדיוק מה קרה".

לגבי התשלום שמעבירים המשרדים ל-‭,Dun's 100‬ טענו בפנינו כי הוא אינו תלוי בדירוג עצמו. "רק אחרי שמשרד מדורג, הוא יכול לבחור אם לקנות חבילת פרסום. כל ה‭25-‬ המדורגים בחרו לעשות זאת, אבל הבחירה אם לפרסם או לא היא בחירה של המשרד. בדירוג הנישות יש הרבה מאוד משרדים שלא מפרסמים כלל, ועדיין מדורגים", מסר.

תגובת דן אנד ברדסטריט: "הנתונים עוברים בדיקות מדוקדקות והצלבות"

מחברת דן אנד ברדסטריט נמסר בתגובה: "דירוג ‭Dun's 100‬ שמפרסמת חברת דן אנד ברדסטריט, המתייחס ל-‭25‬ משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, הוא דירוג מקצועי ואובייקטיבי המתבסס על מתודולוגיה שקופה עם קריטריונים מוגדרים ומדידים.

"חשוב להדגיש כי כל המידע המועבר לידי דן אנד ברדסטריט ממשרדי עורכי הדין בהתאם למתודולוגיה הברורה, מגובה בהצהרה חתומה על נכונות המידע, על-ידי מנהלי הפירמות המובילות.

"הקריטריון לדירוג מתבסס על נתונים הנכונים לתאריך ‭31.12‬ בכל שנה קלנדרית ומתבסס על רשימה שמית של עורכי הדין המועסקים במשרד ומספרי הרישיון, המועברים על-ידי הפירמות, בדיקות מדוקדקות והצלבות עם מקורות מידע מגוונים כגון, לשכת עורכי הדין, אתרי המשרדים השונים, רשתות חברתיות ועוד, על-מנת להגיע לתמונת מצב מהימנה.

תגובות הפירמות: "הנתונים באתר האינטרנט של הפירמה אינם מעודכנים"

מתגובות הפירמות השונות לגבי הפער בין מספר עורכי הדין המועסקים בהן לפי דירוג‭ Dun's 100 ‬לבין המספר המופיע באתר האינטרנט שלהן עולה כי כולן - באורח מקרי או שלא - שוקדות ממש בימים אלה על שדרוג ועדכון האתר שלהן.

מהרצוג-פוקס-נאמן נמסר: "מספר עורכי הדין, כפי שמופיע בדירוג ‭Dun's 100‬, הוא המספר הנכון! לדאנס הועברו הנתונים המדויקים, כולל רשימה שמית מפורטת של כלל עורכי הדין בהרצוג-פוקס-נאמן, עם פרטי זיהוי מדויקים, לרבות מספרי רישיון. הנתונים באתרנו אינם מעודכנים עקב עבודות שדרוג. בפועל, מאז הדיווח הכמותי שהיה בתחילת השנה, מספר עורכי הדין במשרד אף עלה משמעותית, בזכות קליטת עורכי דין נוספים".

ממשרד פישר-בכר נמסר: "המשרד מאשר שהנתונים שנמסרו למדריך הדירוג דנס מדויקים. הנתונים מייצגים את כמות עורכי הדין בפועל, ללא קשר למידת עדכון אתר האינטרנט של המשרד, והם אומתו על-ידי מדריך הדירוג דנס".

משרד מ.פירון מסר בתגובה: "המשרד מקפיד לדייק בדיווחיו לחברות הדירוג ופועל בדקדוק על-פי הנחיותיהן המלאות. על כן קיימת התאמה מלאה בין המועסקים במשרד לבין הדיווח לחברות הדירוג. משכך גם הוחלט לחשוף בפני 'גלובס' את מלוא התמונה בדבר המועסקים במשרד. באשר למספר עורכי הדין המופיעים באתר, בתקופה הקרובה יושק למשרד אתר חדש ועדכני אשר יציג את כלל המועסקים במשרד".

תגובת משרד ש. הורוביץ: "המשרד דוגל באיכות ומקצועיות ללא פשרות, ואינו מסתמך על גודלו כמרכיב העיקרי בעוצמתו. המשרד פועל בעקביות בהתאם להנחיות והכללים אשר נקבעו על-ידי ‭ ,Dun's 100‬עורכי דירוג המשרדים הגדולים. רשימת עורכי הדין שהוגשה על-ידי המשרד נבדקה ואומתה לאחר הגשתה, באופן פרטני ועל בסיס שמי, על-ידי ‭ Dun's 100‬מול נציגי המשרד, בין היתר בהסתמך על נייר המכתבים העדכני של המשרד. המשרד עמל בימים אלה על הקמת אתר האינטרנט החדש שלו, אשר יושק בתקופה הקרובה, וייתכן כי האתר הקיים אינו מעודכן באופן שוטף, לרבות בקליטת עורכי הדין החדשים שהצטרפו בסוף השנה. צר לנו כי שמנו השתרבב לעניין זה ללא הצדקה".

*** גילוי מלא: דן אנד ברדסטריט מפרסם את דירוגיו במסגרת כתבות תוכן ב"כלכליסט" תמורת תשלום. בעבר פורסמו דירוגים אלה ב"גלובס", אך שיתוף הפעולה בוטל בסמוך להחלפת הבעלות והניהול, בין היתר על רקע שינוי בכללי התוכן השיווקי והעובדה שלא עמדו עוד בכללי הקוד האתי של "גלובס" המתחדש. "כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות" ו"גלובס" הם עיתונים מתחרים.