במהלך השבוע החולף הושק "מוניציפליות: מדרג המגדר של עמותת כ"ן בשלטון המקומי". המדרג מציג את ייצוג הנשים בתפקידי מפתח ברשויות המקומיות - נבחרות ציבור (חברות מועצה בערים, מועצות מקומיות וחברות מליאה במועצות האזוריות) בתפקידים סטטוטוריים וכן ייצוג נשים ומנכ"ליות בדירקטורים בתאגידים עירוניים. בישראל 255 רשויות, כאשר מדרג המגדר משכלל נתונים ב-251 רשויות בישראל - שתי רשויות הן רשויות תשתית ( נאות חובב ומגדל תפן) והעיר טבריה והמועצה המקומית תל מונד הינן רשויות הנמצאות תחת ועדת קרואה.
מן הנתונים של מדרג המגדר של כ"ן עולה כי ייצוג חברות המועצה בעיריות לשנת 2020 עומד על 21% לעומת 16% בשנת 2017; במועצות המקומיות, 12% לעומת 10% ובמועצות האזוריות, 19% לעומת 13% ב-2017.
אחוז הנשים העומדות בראש רשות בישראל הוא 5.4% - 14 ראשות רשות שנבחרו בבחירות האחרונות בשנת 2018 לעומת 2% - 6 נשים שנבחרו בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 - יותר מ פי 2 אך עדיין, ביחס לראשי רשויות, מספרן נמוך מאוד.
ממוצע ייצוג הנשים המכהנות כחברות מועצה ומליאה כיום עומד על 17.6% לעומת 14% בשנת 2017. בדירוג הערים בשיעור הנשים המכהנות כחברות מועצה מובילה בת ים (44%), אחריה במקום השני הוד השרון (41%), במקום השלישי קרית אונו (40%) ואחריהן מדורגות באר- שבע (37%), ראשון לציון (34%), תל אביב, חיפה ורמת גן (32%), פתח תקווה ואשדוד (21%), נתניה (20%), ירושלים (19%) ובני ברק 0%.
בדירוג המועצות המקומיות בשיעור הנשים המכהנות כחברות מועצה מובילה מטולה (57%) אחריה במקום השני אלפי מנשה (56%) ואחריהן אבן יהודה (55%), כוכב יאיר (45%), הר אדר להבים, פרדסיה, קצרין וראש פינה (44%), כפר שמריהו ( 43%) וגני תקווה (38%).
בדירוג המועצות האזוריות בשיעור הנשים המכהנות כחברות מליאה מובילה מועצה אזורית שער הנגב(50%), במקום השני מועצה אזורית יואב (48%), במקום השלישי, מועצה אזורית מגידו (46%) ואחריהן מועצה אזורית תמר (45%), מועצה אזורית מטרה אשר ומשגב (35%).
עוד עולה ממדרג המגדר של עמותת כ"ן, שמספר הרשויות בהן אין כלל ייצוג נשים המכהנות כחברות מועצה ומליאה, עומד על 78 ב-2020, 31%, כאשר 86% הן רשויות לא יהודיות ומתוך ה-14% היהודיות, חמש רשויות חרדיות, לעומת 98 רשויות בשנת 2017, המהוות 39% - כאשר 80% הן רשויות לא יהודיות ומתוך ה-20% יהודיות שש רשויות חרדיות. סה"כ שיפור ב- 8%.
ממוצע ייצוג הנשים המכהנות בתפקידים סטטוטוריים ברשויות המקומיות - מנכ"לית, גזברית, מהנדסת, מבקרת, יועצת משפטית ומנהלת מחלקת חינוך (חמש המשרות הבכירות ברשות עם השכר הגבוה ביותר) - לא השתנה בהשוואה למדרג המגדר בשנת 2017 ועומד על 21%. יחד עם זאת, חלה עליה בייצוג הנשים בתפקידים הסטטטוטוריים הבאים: מנכ"לית, גזברית ומנהלת מחלקת חינוך: אחוז ייצוג הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"לית הרשות עלה ב-7% משנת 2017 - מ-11% ל- 18%; גזברית עלה ב-2% - מ-14% ל 16%, בתפקיד המבקרת חלה עליה של 3%- מ-19% ל-22% ועליה באחוז אחד בלבד חלה ביצוג הנשים בתפקיד מנהלת מחלקת חינוך - מ 37% בשנת 2017 ל-38%.
בתפקידים הסטטוטוריים כמו מבקרת, מהנדסת ויועצת משפטית חלה ירידה: מבקרת, מ- 22% בשנת 2017 ל-19% ב-2020 ,מהנדסת מ-18% ל-17% ויועצת משפטית מ- 23% ל-20%. בין הרשויות בישראל בהן ממוצע יצוג הנשים בתפקידים סטטוטוריים עולה על 60%: ערים - פתח תקווה, ראשון לציון, בת-ים, רחובות, רמת גן, כפר יונה נוף הגליל (נצרת עלית); מועצות מקומיות - להבים, מזכרת בתיה, גני תקווה, דליית אל-כרמל וגבעת זאב; מועצות אזוריות - בני שמעון, גליל עליון, חוף השרון וגן רווה.
ראוי לציין, כי ב-46 רשויות ( 18% מכלל הרשויות) הממוצע הוא בין 50% ל 60%.
במסגרת המדרג נבדק גם ייצוג הנשים בדירקטוריונים עירוניים: 38% לעומת 31% בשנת 2017- עליה ב-7%. ייצוג הנשים המכהנות כמנכ"ליות בראש תאגיד עירוני עלה ב-6%: 21% נשים לעומת 15% בשנת 2017.
הרשויות המובילות ביצוג נשים המכהנות בתפקיד מנכ"לית בתאגידים העירוניים מעל 40%: גני תקווה (57%),רמת השרון (52%),נתניה (51%), באר שבע וכרמיאל (50%), קריית אונו (48%), רמת גן, הוד השרון ויוקנעם עילית ואריאל (46%), אשקלון (45%), ראשון לציון מודיעין מכבים - רעות וכפר יונה, (44%), נס- ציונה (43%), חיפה וקריית אתא (41%).
ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן (כח נשים): "אמנם ייצוג נבחרות הציבור לאחר הבחירות לרשויות המקומיות עלה מ14% ל-17.6% ואנחנו בהחלט מיחסות את השינוי למהלך של קואליציית "מקומיות 2018", קואליציית אד-הוק שיזמנו והובלנו בשיתוף עם קרנות "פרידריך אברט" ודפנה יחד עם 29 ארגוני נשים במשך שנת 2018. כמו כן, יש לייחס את הגידול במספר נבחרות הציבור לתיקון חוק הרשויות המקומיות - מימון בחירות סעיף 7 (א) 3 - התיקון לחוק אומר שסיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו הן נשים ומכהנות מטעמה תקבל תוספת של 15%. יחד עם זאת, אנחנו לא רואות גידול דו ספרתי בייצוג הנשים. כדי שיותר נשים תשבנה סביב שולחן קבלת ההחלטות בתפקידים של נבחרות הציבור, נדרשת עבודה מאוד ממוקדת, החל בפעילות נרחבת לאיתור נשים שיתמודדו לראשות שנתיים לפני הבחירות, שימור חברות המועצה המכהנות וכלה בחקיקה לשינוי הסטאטוס של חברי וחברות המועצה ממתנדבים לתפקיד בשכר".
עוד הוסיפה שאול, כי קיימות מחלוקות לגבי היקף השכר בין גורמים בשלטון המרכזי לגופים כמו המרכז לשלטון המקומי ואלו לא הצליחו להגיע להסכמה, לכן הבעיה עדין עומדת בעינה: "אני לא רואה הבדל בין חברי וחברות כנסת, שנבחרים ומשרתים את הציבור, לנבחרים בשלטון המקומי, שפוגשים את התושבים והתושבות בתדירות גבוהה יותר בחיי היום יום ועובדים ימים כלילות כדי לפעול לטובת הציבור. כמו כן, שנה לאחר הבחירות החלטנו לבחון את הנושא לעומק באמצעות קבוצות מיקוד ושולחנות עגולים עם ארגונים, חברות כנסת לשעבר ואנשי מקצוע, על מנת לקבל החלטות ולגבש פעילות רחבה, שתאפשר שינוי משמעותי בייצוג הנשים ברשויות המקומיות. אנחנו פועלות להאיץ את השוויון המגדרי במהלך שלוש השנים עד הבחירות ב-2023. בנוסף פועלת העמותה לגיבוש פיתוח תוכנית להעלאת ייצוג הנשים בראש רשות - גם שם הייצוג הוא נמוך מאוד- פשוט בושה וזאת עוד לאחר הוכפל מ-2% ל-5.4%.
"נשים הן 51.7% מהאוכלוסייה ולא ייתכן שנצטרך לחכות עוד עשרות שנים, כדי שיהיה ייצוג שוויוני לנשים סביב שולחן קבלת ההחלטות. לא שהמצב של נשים בתפקידים בכירים כמו מנכ"לות ודירקטוריות בהייטק ובחברות ציבוריות כזה מזהיר - אין לנו את הזמן הזה, במיוחד כשאנחנו רואות לאיזה מצב הידרדרנו בייצוג הנשים בכנסת ישראל - פשוט נורא!".