פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם בלי קורונה: היתרונות הכלכליים של עבודה מהבית

      עולם העבודה ייאלץ ככל הנראה בקרוב לאפשר ליותר ויותר עובדים לעבוד מרחוק בשל מגפת הקורונה. אלה לאו דווקא חדשות רעות

      גם בלי קורונה: היתרונות הכלכליים של עבודה מהבית
      זווית

      בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, החלו מיליוני תושבי סין לעבוד מהבית. צעד זה התבצע בהתראה קצרה ולמרות שמדיניות עבודה מרחוק יושמה עד כה בסין בשיעור נמוך יחסית למערב. גם בישראל נערכים לתרחיש שבו מאות אלפים ישהו בבידוד והשבוע פורסם שצוות ממשלתי החל למפות את עובדי המגזר הציבורי לפי מידת החיוניות שלהם לשירותי הליבה במשק, ולפי יכולתם לעבוד מרחוק.

      על אף שאת השלכות הניסוי הטבעי הגדול מסוגו שנערך ביישום עבודה מרחוק נראה רק בהמשך הדרך, מחקרים מראים כי בהינתן היערכות מתאימה, עבודה מרחוק תורמת להגברת הפרודוקטיביות של העובדים ומעלה את תחושת השייכות של העובד לארגון ואת שביעות הרצון הכללית.

      כך, למשל, דו"ח מומחים חדש שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ממליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק כדי לסייע בצמצום פליטות גזי חממה, זיהום האוויר וכמובן בהפחתת הגודש בכבישים. חוץ מתרומתו החיובית של אופן עבודה זה לסביבה, עבודה מרחוק יכולה לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל"ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      בחירה מושכלת בכלים הנכונים וכן הערכות מתאימה מצד הארגון יאפשרו להפיק את המיטב מהשינוי הארגוני. (צילום: shutterstock)

      עוד בטרם התפרצות נגיף הקורונה חלה עלייה ביישום מדיניות של עבודה מרחוק בעולם נוכח מגמה של עלייה בגודש בכבישים בערים המרכזיות, לצד התפתחויות טכנולוגיות המאפשרת תקשורת איכותית בין עובדים הנמצאים במקומות שונים בעולם. בישראל, הגודש בכבישים עלה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. למעשה, ב-40 השנים האחרונות (1976-2017) צפיפות תנועת כלי הרכב בישראל יותר משילשה עצמה וכיום היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו.

      הגודש העולה בכבישים עלול להוביל לנזקים כלכליים משמעותיים למשק. לפי ניתוח תחבורתי כלכלי שנערך ב-2012 בשיתוף של משרד התחבורה ומשרד האוצר, אם תמשיך המגמה ללא שינוי, הרי שב-2030 כל נוסע ברכב יהיה צפוי לבזבז מעל 60 דקות נוספות בממוצע ביום בכבישים (לעומת המצב ב-2012) בגין הגודש הצפוי, כאשר סך שעות האדם המבוזבזות בגודש בדרכים צפוי להגיע ל- 850 מיליון שעות בשנה. החוקרים עומר מואב ושני שרייבר מעריכים כי בשנת 2040 העלות למשק בגין אובדן שעות העבודה במונחי אובדן תוצר תעמוד על כ-100 מיליארד שקל.

      לצד הפגיעה הישירה בתוצר כתוצאה מאובדן שעות עבודה, יש עלויות חיצוניות נוספות הנגרמות מהגודש בכבישים. עלויות אלו כוללות, למשל, זיהום סביבתי ותחלואה מוגברת, צפיפות המביאה לעיכובים בתנועה עבור נהגים אחרים ולפגיעה ברווחה, נזקי רעש, בלאי הנגרם לתשתיות, שינויי אקלים ותאונות דרכים והן משפיעות על כלל הציבור מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות. עידוד עבודה מרחוק יאפשר לייצר שינוי בהרגלי הנסיעה בישראל: במקום לנסוע לאזורי תעסוקה מרכזיים בשעות שיא העומס, עבודה מרחוק תאפשר לעובדים לעבוד בשלוחות או חללי עבודה הקרובים לביתם וכך להימנע מנסיעה בצירי תנועה מרכזיים בהם קיים גודש כבד או אף להימנע כליל משימוש בתחבורה, במקרה של עבודה מרחוק.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      סך שעות האדם המבוזבזות בגודש בדרכים צפוי להגיע ל- 850 מיליון שעות בשנה (צילום: shutterstock)

      לפי דו"ח ועדת המומחים החדש, כלים נוספים שיכולים ליצור שינוי בהרגלי הנסיעה של עובדים כוללים אגרות גודש, הקמה של חניוני חנה וסע, עידוד נסיעות שיתופיות ותוכניות תחבורה של מעסיקים, שעיקרן הגדלת היצע האפשרויות שעומדות בפני עובדים להגעה לעבודה. בנוסף, קיימים מודלים נוספים של העסקה גמישה, כגון "בנק" שעות עבודה, שבוע עבודה דחוס או האפשרות לעבוד שעות נוספות מהבית, מודל שמיושם כיום במגזר הציבורי לעובדים שעומדים בקריטריונים הנדרשים.

      ברור שלעבודה מרחוק יש פוטנציאל להפחתת הנסועה בישראל, שינוי שיכול להביא לצמצום בעומסי התנועה, לצמצום בפליטות מזהמים וגזי חממה ובזיהום רעש, בתאונות דרכים ובבלאי לתשתיות . שינויים אלו יביאו בתורם לעלייה ברווחה ובאיכות החיים של כלל המשק. עם זאת, התמודדות יעילה עם הגודש בכבישים תדרוש שילוב של מספר כלים לשינוי הרגלי הנסיעה של הציבור ומודלים שונים להעסקה גמישה, שיקבעו בהתאם לצרכי העובדים והארגון. בחירה מושכלת בכלים הנכונים וכן הערכות מתאימה מצד הארגון יאפשרו להפיק את המיטב מהשינוי הארגוני.

      הכותבת היא עמיתת תכנית "ממשק" במשרד האוצר