קראו זה לא רק דפוס

בצד התחזיות מציג רולנט תרשים עמודות יפה שאמור להביא את החברה למכירות של מיליארד דולר ב-2007. "היעד המרכזי שלנו כיום הוא להגיע להכנסות שנתיות של מיליארד דולר", אומר רולנט. לדבריו, תחזית זו אינה אופטימית מדי, שכן היא מבוססת על קצב צמיחה שנתי של 15% בלבד בהכנסות וברווח לפני מס.



"את 2002 סיימנו עם הכנסות גבוהות מעט יותר מהתחזית שלנו, ועל כן אין סיבה שלא נוכל להגשים את המטרה לטווח ארוך יותר", אומר רולנט. שנת הכספים של קראו מסתיימת בספטמבר, עם תום הרבעון השלישי אצל מרבית החברות. קראו חתמה את שנת הכספים עם הכנסות של 540 מיליון דולר - ירידה של 18% לעומת 2001. ברבעון השני של 2002 חזרה החברה לרווחיות, אך את השנה כולה היא סיימה בהפסד של 24 מיליון דולר.



על אף ניסיונותיה של קראו להתפרס על מספר תחומים רב ככל הניתן, עיקר ההכנסות שלה באות משוק קדם הדפוס. פעילות זו מתבססת על פיתוח מקורי של קראו הקנדית, שמאפשר לחסוך את שלב הפילם בתהליך הדפסה. מרבית הדפסים, המשתמשים בשיטה המסורתית הקרויה Computer to Film) CTF), מכינים פילם שמוצמד לפלטת הדפוס ומוקרן עליה. מאוחר יותר מורכבת הפלטה על מכונת הדפוס שמזרימה את הדיו על פי התבנית בפלטה.



טכנולוגיית Computer to Plate) CTP) של קראו מאפשרת לדלג על הכנת הפילם ולהעביר את התוכן לפלטה באמצעות קרן לייזר. טכנולוגיה זו מזרזת משמעותית את תהליך ההדפסה וחוסכת עלויות לדפס. "מגזינים מובילים כגון 'טיימס' ו'ביזנסוויק' היו צריכים לסגור את העמודים ולהתחיל את ההדפסה 4 ימים לפני יום יציאת המגזין, ואילו לאחר רכישת המכונה של קראו הם סוגרים 4 שעות בלבד לפני היציאה לשוק", אומר רולנט.



לדבריו, שיטת ה-CTP הפכה לתקן בעולם הדפוס. "ב-95' כשהצגנו את מכונות ה-CTP בדרופה (תערוכת דפוס עולמית, הנערכת אחת לחמש שנים בגרמניה) הכל תהו למה הם צריכים את זה, ואילו בדרופה האחרונה ב-2000 כולם אמרו שיש להם CTP או שהם מתכוונים להתחיל להשתמש בטכנולוגיה זו", מציין רולנט.



רולנט אומר כי דווקא בתקופת מיתון נאלצים דפסים רבים לעבור לטכנולוגיות חדישות כדי להקטין את העלויות וגם כדי לשרוד בשוק שהפך לתחרותי יותר. שינוי זה נתן זריקת מרץ למכירות קראו בפלח השוק הנמוך. "לפני שנה וחצי המכירות שלנו לעסקים קטנים ובינוניים היו אפסיות, וכיום הן מהוות 30% מהמחזור", הוא אומר.



על אף שקראו ממשיכה לשווק את מכונות CTF בצד מכונות CTP, לדברי רולנט, בארה"ב כמעט שאין כיום ביקוש למכונות הוותיקות, ומרבית הדפסים עברו להדמיה ישירה על הפלטות. בניגוד לכך, המעבר לשיטה החדשנית איטי מאוד באירופה ובמזרח אסיה, ושם עיקר המכירות הן של מכונות ה-CTF.



עם זאת, הכנסותיה של קראו אינן מזנקות בעשרות אחוזים משום שמחירי מכונות CTP גבוהים באופן ניכר מהמכונות המסורתיות, כגון אלו של סאיטקס שפועלות בטכנולוגיית CTF. כך מכונת CTP עולה 200 אלף דולר בממוצע בעוד שמחירי מכונות CTF נעים בין 80 ל-90 אלף דולר בלבד. בנוסף, המכונות שקיימות כיום אצל לקוחות קראו ואצל לקוחות סאיטקס הוותיקים אינן ניתנות לשדרוג ל-CTP.



חיסרון נוסף של קראו נעוץ בגודלה, או בקוטנה ליתר דיוק. מתחרותיה כמו קודאק ואגפא גדולות ממנה בהרבה, וגבן החזק מאפשר להן להעניק תנאי אשראי ועסקות מימון נוחות ללקוחות. לקראו יש אמנם עתודות מזומנים של 70 מיליון דולר, שחלקן הגדול התקבל בעקבות הנפקת החברה הבת פרינטקפה שהחזירה את הלוואת הבעלים של 16 מיליון דולר. עם זאת, אי אפשר להשוות את המשאבים של קראו עם אלו של ענקיות הדפוס האירופיות, ולכן לקראו יש קושי בתקופה של "לחץ אדיר על המחירים", כהגדרתו של רולנט.



ואולם רולנט אינו רואה בכל אלו מחסום רציני במיוחד. "אנחנו מניחים שנוכל להגיע לנתח של 50% משוק קדם הדפוס המסורתי בתוך חמש שנים", הוא אומר. 2007 היא השנה שאליה נושאים כעת בקראו עיניים. עד לשנה זו, כלומר בעוד 4 שנים, אמורה החברה להגיע ליעדים השאפתניים שהציבה לעצמה.