חסינות עדר או מסיבת הדבקה? מה עומד מאחורי המדיניות הבריטית החריגה

מול גל סגירות בתי הספר, ביטולי האירועים ההמוניים והסגרים שהוטלו על תושבי אירופה - מדינה אירופית אחת ניצבה עד כה נגד הזרם. בריטניה, על 66 מיליון בני אדם שחיים בה, השאירה נכון לעכשיו את גבולותיה פתוחים, לא הציגה הגבלות על עבודה או פתיחת עסקים וגם הותירה את בתי הספר והאוניברסיטאות פתוחים. זה לא מקרי. הבריטים הודיעו בגאווה יחסית כי אימצו מודל אחר להתמודדות עם מגפת הקורונה, שבבסיסו עומד הניסיון לגבש "חסינות עדר" ולהמתין עם הצעדים הדרסטיים לגלי המגפה הבאים.

"החיים שלנו לא השתנו בכלל בגלל הקורונה עד כה", מספרת עינב בן־יהודה, ישראלית החיה בקרדיף יחד עם בעלה וילדם. "הבן שלנו הולך לבית הספר, בעלי הולך לאוניברסיטה ומלמד בפני כיתות מלאות, התחבורה הציבורית מלאה כרגיל, אין שום שינוי. יש קצת יותר קניות, אנשים חוששים, מדברים על זה, אבל סדר היום והחיים הציבוריים לא השתנו. אני מרגישה קרועה בין שני עולמות - אני רואה את התמונות מאירופה ומישראל ולא יודעת מה לחשוב, לא יודעת מי צודק".



מי שעיצבו עד כה את הגישה הבריטית הם היועץ המדעי לממשלה הבריטית, סיר פטריק וואלאנס, ביחד עם היועץ הרפואי לממשלה כריס וויטי ועמם קבוצה גדולה של רופאים ומומחים. הרעיון העומד בבסיסה הוא לא להילחם עכשיו במגפה בכלים החזקים ביותר - כמו סגר מוחלט על המשק - אלא לבודד את האוכלוסייה הפגיעה והקשישה ולתת לאוכלוסייה הצעירה־יחסית להידבק בהדרגה ולהחלים מהמחלה, מה שיגרום, כך הם מקווים, לכך שהנגיף יפסיק להתפשט - פשוט כי לא ימצא מארחים חדשים. אז, אפשר יהיה לשוב ולהסיר את הבידוד, או לנקוט בצעדים דרסטיים אם השיטה לא תוכיח את עצמה.


מדיניות שנויה במחלקות

למדיניות הניסיונית הזו יש מתנגדים חריפים בתוך בריטניה. לצד אזהרות של רופאים בכירים, שלחו בימים האחרונים קבוצות רופאים ומדענים מכתבים פתוחים לממשלה המבקשים ממנה לחזור בה. במקביל, כלי התקשורת התחילו להפעיל לחץ בנושא זה, ובין השאר פרסמו דוחות חשאיים של הממשלה לגבי מספר המאושפזים (בין 7 ל־9 מיליון בשנה הקרובה).

עד הערב, הממשלה בראשות בוריס ג'ונסון נראתה נחושה בדרכה. מה שסייע לה היה השיעור הנמוך יחסית של מקרי קורונה בממלכה: מספר החולים במדינה עומד נכון להיום על 1,391 ומספר המתים על 35 בני אדם. הערב, עם זאת, התייצב ג'ונסון בפני האומה, וקרא לנקוט כמה צעדים ש"מיישרים קו" עם הנעשה באירופה. הוא הודיע כי לא יסגור מסעדות ופאבים, כפי שנעשה ביבשת, אך כי הוא מצפה שהם "ייסגרו באופן וולונטרי" וגם שתושבי הממלכה יימנעו מיוזמתם ללכת אליהם. הוא הודיע על ביטול אירועים המוניים ואמר כי "יש להפחית את כל הקשרים החברתיים הבלתי-הכרחיים". למבוגרים במיוחד, לנשים בהריון ולחולים עם מחלות רקע היה לג'ונסון מסר נוסף: "אל תצאו החוצה, אפילו לא לקנות אוכל או מצרכים".

מי שעמדו לצדו במסיבת העיתונאים הערב היו ואלנס ו-וויטי. עמדתו מייצגת נסיגה מסוימת מהמודל שהם קידמו עד אתמול. "עד כה הבריטים הימרו על כך שהקורונה היא מחלה נגיפית לא קשה במיוחד, במיוחד באוכלוסייה שאינה זקנה, ומעריכים שהדבר הטוב ביותר להשיג הוא החיסון הטבעי שיתפתח באוכלוסייה, שנדבקת במהירות בימים אלה בנגיף", אומר פרופ' יהודה שינפלד, רופא פנימי ואימונולוג ישראלי. "הבריטים תמיד יוצאי דופן. הם תמיד מנסים כיווני מחשבה שונים, אבל גם מעבר לכך אפשר למצוא היגיון בגישה הבריטית. יכול להיות שהם גם מכמתים את המשמעות הכלכלית של הצעדים הקיצוניים שנוקטות מדינות אחרות - ופשוט לא ששים לשלם אותם".

"הבריטים לקחו הימור מטורף וקיצוני, ואני רק מקווה בשבילם שהוא יצליח", אומר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, עוד לפני ההכרזה על הצעדים החדשים. "בכל מקום בעולם חשוב לקבל החלטות על בסיס נתונים, תוך בחינה מתמדת של היישום של המשמעויות. בבריטניה נטען שיש מודלים, אבל הם לא הוצגו לציבור. הם לא שקופים. מכיוון שאחד הדברים החשובים בזמן התמודדות עם מגפה הוא אמון הציבור בממשלה, היה טוב אם הם היו משתפים עם הרופאים ועם הציבור את ההערכות ובסיס הפעולה שלהם". ג'ונסון, אגב, התחייב להציג כעת מדי ערב את מאמצי הממשלה להיאבק בהתפרצות במסיבת עיתונאים.

עד כה, הטון היה אחר. בשבוע שעבר נאם ראש הממשלה בפני הציבור והזהיר אותו כי "רבים מאוד יאבדו את מי שהם אוהבים כתוצאה מווירוס הקורונה", תוך כדי שהוא מביע תמיכה באסטרטגיה שהציג וואלאנס. כמו ממשלות רבות באירופה, גם מטרת ממשלת בריטניה המוצהרת היא "לשטח את העקומה" - הכינוי שניתן למאמצים להמיר את המגפה מהתפרצות אלימה בזמן קצר להתפרצות ניתנת־להתמודדות על פני זמן ארוך, אבל וואלאנס גם פירט מטרות־משנה שאינן נכללות בהמלצות ה-WHO או בתוכניות של מדינות אחרות.

"המטרה שלנו היא לנסות ולשטח את הפסגה, להרחיב אותה על פני הזמן, אבל לא לדכא את המחלה כליל. בגלל שמרבית האנשים חווים את הקורונה באופן קל, אנחנו רוצים לבנות סוג של חסינות עדר, כך שאנשים (מחלימים) יהיו חסינים בפניה ולא יוכלו להעביר אותה, תוך כדי שאנחנו מגנים על האוכלוסייה החלשה ביותר", אמר. "אם אתה נלחם נגד משהו מאוד מאוד חזק, בשיא הכוח", השתמש באנלוגיה מובנת, "כאשר תסיר את הצעדים שדיכאו אותו - הוא יקפוץ חזרה ויכה בזמן הלא נכון".

לא רק ניסיון לבנות חסינות עמד בבסיס המדיניות הבריטית, אלא גם העובדה ששירותי הרפואה מודאגים יותר מהגלים הבאים של המגפה - התפרצויות מחודשות שעשויות להתרחש בעוד כמה חודשים - מאשר מהגל הנוכחי. במיוחד חוששת הממשלה מהתפרצות נוספת, אלימה יותר, שתקרה עם תחילת החורף הבריטי, מה שימצא את ה־NHS הנאבקת ממילא על סף קריסה.


הגרמנים היו שם קודם


גם הגרמנים היו על מסלול אפידמיולוגי זה. ראש מכון רוברט קוך בברלין אמר בשבועות האחרונים בדיוק את אותם הדברים - כי הוא מודאג יותר מהגל של הסתיו מאשר הגל הנוכחי, וציין כי בין 60% ל־70% מהתושבים יידבקו, אבל אם גרמניה תצליח לפרוס זאת על פני שנתיים, המצב לא יהיה דרמטי. כמו בוריס ג'ונסון, גם הקאנצלרית אנגלה מרקל התייצבה בפני האומה וציטטה נתונים אלה. אבל ביום שישי האחרון גרמניה שינתה כיוון. החלטתן העצמאית של מדינות המחוז המרכיבות את גרמניה לסגור את בתי הספר החל מהיום (ב') הביאה לגל צעדים שתומכים בריחוק חברתי, סגר ובידוד. ברלין שינתה את המדיניות שלה בלחץ הציבור, הותירה את בריטניה לבדה, וכעת גם הממלכה משנה בהדרגה את הכיוון.

אם עד כה ההנחיות היחידות בבריטניה היו לבצע בידוד עצמי לשבעה ימים לכל מי שסובל משיעול עיקש שמלווה בחום גבוה, ההנחיות החדשות כבר כוללות בידוד עצמי ל-14 יום, כפי שמקובל בעולם. במקביל, ג'ונסון פנה לתושבים ואמר להם ישירות: "זה הזמן של כולנו להפסיק עם מגע לא-הכרחי עם אנשים אחרים, וגם להפסיק נסיעות בלתי-הכרחיות. אנחנו צריכים שתושבים יתחילו לעבוד מהבית אם הם יכולים. עליהם להימנע מפאבים, מועדונים, תיאטראות ומקומות ציבוריים אחרים".

צעד משלים שתוכנן עוד באסטרטגיה הקודמת היתה בידוד הקשישים בבריטניה. שר הבריאות מאט הנקוק אמר אתמול בראיון ל"סקיי ניוז" כי התוכנית היא "לבצע אותו בהחלט בשבועות הקרובים". במסגרת צעד זה, יתבקשו כל תושבי בריטניה בגילאי 70 ומעלה להיכנס לסוג מסוים של בידוד ביתי. במקביל, יוטל בידוד על בתי אבות, ויוצע לקשישים בידוד ביתי משותף במטרה להקל את הלוגיסטיקה וגם החוויה של הבידוד. ייתכן שהם יצטרכו לשהות בבידוד עד ארבעה חודשים, העריך השר.

הביקורת על מודל "חסינות העדר" הגיעה מכל הכיוונים. "המודל הבריטי נראה לי מסוכן מאוד", הסביר פרופ' לוין, ""מה שעלול לקרות שם הוא שהעקומה לא תשתטח כפי שאנו מקווים שיקרה כאן בישראל, שבבת אחת תהיינה הדבקות רבות ותירשם פסגה גבוהה של חולים. יכול להיות גם שהאסטרטגיה שלהם טובה, שהמדיניות עצמה הגיונית, אבל בלתי ישימה. יכול להיות שבני ה-70 לא יישארו בביתם לבד, שהם יידבקו מהמשפחות או כשייצאו לקנות מזון, ואז תהיה הדבקה בקהילה של האוכלוסייה הזו ועומס אדיר על מערכת הבריאות".
ההיגיון הכלכלי של בריטניה

למעשה, מומחים רבים אומרים כי המדיניות הבריטית עשויה להיות הגיונית רק אם לוקחים בחשבון שיקולים כלכליים. "הרציונל השני של האסטרטגיה הבריטית הוא לומר באופן גלוי - 'להחזיק מצב של עוצר מוחלט לאורך זמן היא לא אפשרות ברת קיימא. לכן, אנחנו שומרים את הצעד הזה לזמן חמור יותר. אנחנו נמנעים מלשחוק את המערכות'", אומר פרופ' לוין, "אמירה כזו היא נכונה באופן תיאורטי, השאלה היא איזו מדיניות מתאימה למצב הנוכחי בבריטניה". ג'ונסון אכן נימק את חוסר הנכונות שלו לסגור את בתי הספר או את העסקים בדרישה להמשיך ולהחזיק מעמד לפני השימוש ב"תותחים הכבדים". הוא ציין כי המצב חמור במיוחד בלונדון.

הרקע למסיבת העיתונאים הערב היה בין השאר לחץ מצד גורמים שביקרו באופן חריף את הממשלה. "כדי למנוע קטסטרופה בבריטניה אנחנו צריכים להיות כנים לגבי מה שהולך לקרות", צייץ ריצ'רד הורטון, העורך המשפיע של כתב העת המדעי הנחשב בעולם, "לנסט". "אנחנו צריכים הגברה חדה ביכולת הטיפול הנמרץ שלנו, אנחנו צריכים מדיניות ריחוק חברתית מיידית וצריכים לנקוט צעדים דרסטיים", כתב הורטון.
כושר עמידה לאורך זמן

פרופ' מרטין היברד, פרופ' למחלות זיהומיות חדשות בבית הספר לרפואה טרופית והיגיינה בלונדון (אחד המוסדות הנחשבים בעולם למאבק במחלות זיהומיות), דווקא הביע תמיכה בצעדי הממשלה, לא בשל חיסון העדר, אלא בשל ההימנעות משימוש בכל הכלים כבר בהתחלה: "התחושה שלי היא כי המדיניות של הממשלה רואה קדימה לתשעה החודשים הקרובים. על ידי כניסה למהלכי הריחוק החברתי לאט יותר, אפשר לשמר את כושר העמידה של הציבור לאורך תקופה ארוכה יותר. הבעיה עם מהלכי סגר מאוד קשוחים הננקטים מיידית, היא החשש שאי אפשר יהיה לשמר אותם לאורך זמן".

הימים הקרובים יהיו קריטיים לראות אם בריטניה אכן שינתה כיוון, ואם כן - האם לא עשתה זאת מאוחר מדי. עינב בן־יהודה מספרת כי בבית הספר של בנה יש שמועות שוויילס, טריטוריה בתוך הממלכה המאוחדת, עשויה להמרות את פי הממשלה בלונדון ולסגור את כל בתי הספר באופן עצמאי. בבריטניה יש דיווחים על כך שהורים רבים כבר מסרבים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, במחאה על המדיניות הבריטית. "אחד הדברים הכי חשובים במגפה הוא שמירה על אמון הציבור", מוסיף פרופ' לוין, "הממשלה הבריטית חייבת לוודא שהיא לא מאבדת אותו. התפתחות כזו עלולה להחמיר את המצב באופן משמעותי".

"באופן אישי הגישה הבריטית נראתה לי עד כה בעיקר כחסרת חמלה", מוסיפה בן-יהודה, "כאילו המסר העיקרי שהעבירו לנו הוא ש'החזק ישרוד'. מכינים את הציבור לזה שהקשישים ימותו, כמו שג'ונסון אמר, ופשוט תסתדרו עם זה. אבל אין לי שום יכולת לדעת מה נכון ולא נכון, יש המון מידע מכל הכיוונים ואני לא יודעת מה אמין ומה לא אמין". "רק בדיעבד נדע אם הבריטים צדקו", אומר פרופ' שינפלד.