בתקופה האחרונה ניצבים מעסיקים בפני דילמות ואתגרים לא פשוטים. הדברים נוגעים בשמירה על שלומו של הארגון כמו גם על שלומם של העובדים. ארגונים רבים כבר בעיצומם של הליכי צמצום בעלויות כוח האדם, כולל הפחתות שכר, פיטורים, צמצום היקפי משרה והוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום ("חל"ת"), ככל שמצב השוק ואופי העבודה אינם מאפשרים אופציה אחרת. אבל מדובר בפתרונות זמניים בלבד, שאין בהם כדי לפתור את האתגר העומד בפני מעסיקים בשלמותו. כך, למשל, הוצאת עובדים לחל"ת בעיקר נועדה לשמר את העובדים (במידת האפשר) במצב של ירידה בהיקף העבודה או קשיים פרקטיים בביצועה מרחוק, עד יעבור זעם.
צו השעה מאלץ היום את המעסיקים לפתח פתרונות יצירתיים יותר בכדי לשמור על העסק, לא רק עבורם אלא גם לטובת העובדים עצמם. על כתפי המעסיקים מונח מלוא כובד המשקל, לא רק בגלל ההתמודדות הכלכלית האישית, אלא מאחר שהחלטותיהם בימים ובשבועות הקרובים הן שתקבענה את חוסנם ועתידם של משקי בית רבים בישראל.
ואמנם, מפעלי תעשייה נדרשים להתמודד עם מציאות שעלולה להיות בלתי אפשרית עבור חלק מהם, עקב ההתאמות הדרמטיות המחויבות בסביבת העבודה במפעל, אם לנוכח החובה לצמצם מגע בין העובדים או להפחית את מספרם ל-30% ממצבת העובדים הרגילה. ברור שעבודה מרחוק אינה רלוונטית לגבי מרבית עובדי רצפת הייצור, והנחיות מסוג זה עלולות להוביל לסגירת דלתות המפעל באופן זמני ובסופו של דבר חלילה לכך שאולי לא יהיה מקום לחזור אליו בחלוף המשבר.
אבל למעסיקים רבים בישראל יש את ה"פריבילגיה" שבשימוש באמצעים טכנולוגיים לשמירה על המשכיות פריון העסק, אשר יאפשרו המשך עבודה גם מרחוק, ובעיקרם תעשיית ההייטק הישראלית האדירה (אך לא רק). מהצד השני מחויבים כמובן גם העובדים למציאת פתרונות לביצוע העבודה מהבית ביעילות, בסביבה עתירה בהפרעות ובהסחות הדעת (כולל לגבי לא מעט גם העסקת ילדיהם השוהים איתם וסיוע במטלות הבית הלימודיות). מדובר באתגר לא פשוט הן למעסיקים והן לעובדים, אך בהתגייסות הדדית הדבר אפשרי בהחלט.
דוגמה חיה ובועטת להצלחת פלטפורמה מסוג זה היא "כלכלת השיתוף" (ה"גיג אקונומי"), המתהווה בעשור האחרון כסקטור פורח שהופך דומיננטי משנה לשנה, וכבר היום כולל מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. מדובר בחברות שירותים טכנולוגיים שבבסיס המודל העסקי שלהן מתקיימת בין היתר העסקת עובדים ללא תלות במיקום משרדי החברה. הסקטור הזה מעסיק כידוע גם שליחים ונהגים, אך גם מיליוני אנשי פיתוח, שיווק, כספים, אקדמיה תוכנה ועוד רבים וטובים. המודלים התעסוקתיים של חברות "כלכלת השיתוף", שנתפסו במשך שנים כאתגר לדיני העבודה הקונבנציונאליים בארץ ובעולם, יכולים ללמד אותנו שיעור חשוב באפשרויות ניהול ותפעול גמישות ומתקדמות, שכן בבסיסן מתקיימת מדידה מדויקת של תפוקות עובדים מרוחקים. שגשוג כלכלת השיתוף מהווה הוכחה מובהקת לכך שעבודה מרחוק אפשרית בהחלט, באמצעות הכלים הטכנולוגים המתאימים, הדרכות עובדים, מעקב וניהול ביצועים אקטואלי וכן גמישות ומחויבות העובדים.
ארגונים שישכילו לבצע את ההתאמות הדרושות לסביבות עבודה נגישות ובטוחות מרחוק ייהנו בעתיד גם מהמשך הצמיחה בסיום המשבר הנוכחי, ואף ייתפסו כמקומות עבודה מבוקשים ואיכותיים יותר בשוק עבודה תחרותי. לכן בזמנים כאלו של חוסר וודאות מומלץ, במקביל להתמודדות המידית וההכרחית, לקחת בחשבון את מכלול האפשרויות המתאימות לקבוצות העובדים השונות בארגון ולתכנן אסטרטגיה ארוכת טווח. זאת תוך הקניית כללים ברורים לעבודה מרחוק לבניית מסגרת עבודה אלטרנטיבית נכונה ושמירה על קשר רציף עם העובדים בין (גם לצורך פיקוח על העבודה) והרחבת שעות העבודה במידת הצורך, עד לחלוף המשבר הנוכחי, שסיומו עדיין לא נראה בטווח הקרוב לעין.
עו"ד מירב אורן היא שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד שבלת ושות'.