מה ההבדל בין לארי אליסון לאלוהים

מאת מארק אמונס



בקרב האליטה כחולת הדם של עולם השיט, נורברט בג'ורין החזיק בתואר מכובד: המפקד הימי של "מועדון היאכטות שער הזהב" בסן פרנסיסקו. אך זהו תואר פחות נפוח ממה שהוא נשמע.



בג'ורין הוא שוטר לשעבר ובעל חנות מצננים לרכב במערב סן פרנסיסקו. הוא גם הרב חובל של ספינה טובעת. המועדון הלא יומרני שבראשו הוא עומד הפסיד כסף וחברים, והגיע על סף פשיטת רגל בחודש פברואר האחרון.



בשלב זה עלה בראשו רעיון משוגע: מה אם נצליח לשכנע את המיליארדר לארי אליסון להשיט את סירתו תחת דגל המועדון שלנו במסגרת תחרות גביע אמריקה היוקרתית.



עד כמה שהדבר נשמע מוזר, איש המצננים והאדם התשיעי הכי עשיר בארה"ב הגיעו להסכם בעניין.



וכך, ביום חמישי שעבר, כשהיא מניפה את הדגל המשולש של מועדון "שער הזהב", פתחה סירת המירוץ אורקל BMW של אליסון בתחרות נגד הנציג השווייצי במסגרת שלב הגמר של תחרות גביע אמריקה הנערכת באוקלנד, ניו זילנד. במידה שאורקל תזכה, ואחר כך תמשיך ותנצח בחודש הבא את הצוות של ניו זילנד המגן על תואר גביע אמריקה, עשוי הגביע הותיק ביותר בענף ספורט זה לעבור לסן פרנסיסקו.



ואז מי עשוי לארח את תחרות השיט המפורסמת ביותר בעולם בשנת 2005? מועדון "שער הזהב" - מועדון יאכטות של אנשים פשוטים.



"עכשיו אנחנו בין החבר'ה הגדולים", אמר בג'ורין כשחיוך על פניו וכשברקע נשמעים קולות המכונאים העובדים תחת מכסי המנועים של המכוניות בחנותו. "אגדות יכולות להפוך למציאות, והן יכולות לקרות גם לכם".



מייסדים בני מעמד הפועלים



מועדון "שער הזהב" הוא אנטי-תזה לדימוי מועדוני היאכטות של החברה הגבוהה. הוא הוקם בשנת 1939 על ידי בני מעמד הפועלים, בהם שרברבים, חשמלאים וסוחרים קטנים, ובניין המועדון הוקם על דוברה. כאשר בניין המועדון נהרס בעקבות רעידת אדמה בשנת 1989, הוא נבנה מחדש בבניין דו קומתי צנוע המשקיף למפרץ סן פרנסיסקו. אלא שבנייתו הותירה את המועדון עם חובות של 430 אלף דולר.



לקראת סוף שנת 2000 נראה היה כי מצב המועדון, שמספר חבריו צנח ל-220 בלבד, חסר תקווה. בג'ורין כבר החל להכין את עצמו ליום בו ייאלץ להוריד את דגל המועדון מהתורן. בדיוק אז הוא שמע על הקשיים שאליו נקלע המשא ומתן בין אליסון למועדון היאכטות "סנט פרנסיס" - השכן המהודר והיוקרתי של "שער הזהב".



כאשר אליסון, שייט חובב, רכש את נכסי קבוצת אמריקה-וואן אשר השתתפה בתחרות גביע אמריקה בשנת 2000 - אשר שטה תחת חסותו של מועדון "סנט פרנסיס" - והקים צוות שייטים משלו, ההנחה הרווחת היתה כי הוא ימשיך לשוט תחת דגל המועדון. הרי מדובר באחד ממועדוני היאכטות הבולטים באמריקה ואליסון היה בין 2,500 חבריו.



אולם היחסים בין אליסון ל"סנט פרנסיס" עלו על שרטון, אחרי שלא הצליחו להגיע להסכמה על מי יהיה בעל הסמכות לקבוע את נציגי המועדון בתחרות, מי יזכה להחזיק בגביע במקרה של ניצחון, ומי יהיה זה שיקבע את זהות המגינים על התואר.



בג'ורין הניח שאין לו מה להפסיד ופנה לאליסון, והופתע לטובה כאשר זכה למענה.



המשא ומתן עם אליסון



בעוד בג'ורין מנהל את המו"מ עם אורקל , קראה אשתו את הספר "ההבדל בין אלוהים ללארי אליסון (אלוהים לא חושב שהוא לארי אליסון)".



"כמובן שידעתי שהוא איל הון בתחום התוכנה, אך לא הרבה מעבר לכך", אמר בג'ורין. "אשתי היתה קוראת את הספר במיטה ואומרת לי, 'ידעת שהוא כך וכך...?' ואני הייתי קוטע אותה ואומר, 'אני לא רוצה לשמוע. אני אגלה זאת בעצמי'".



בעוד שמנכ"ל אורקל מוכר לכל כילד הרע של עמק הסיליקון, במעין שילוב של ראוותנות ויהירות, בג'ורין התרשם כי מדובר בבחור מעשי אשר הפך לאביר על סוס לבן שיציל את מועדון "גשר הזהב".



אליסון קיבל את מבוקשו - ובכלל זה את האפשרות להעניק לסירה שלו את השם "אורקל", הזכות להשתתף בתחרות כמגן התואר, ומשמורת משותפת עם המועדון על הגביע.



המועדון עצמו לא נדרש לשלם פרוטה, משום שאליסון נשא בכל הוצאות הרישום לתחרות. בג'ורין קיווה כי החשיפה התקשורתית תביא למועדון חברים חדשים. כבר בהתחלה הצטרפו למועדון מאה אנשי צוות אורקל BMW, וכל אחד מהם שילם דמי הצטרפות בני אלף דולר. בהמשך הם שילמו את דמי החבר של 90 דולר לחודש, לשנה מראש, וכך זרמו לקופת המועדון 108 אלף דולר נוספים. כעת יש למועדון "גשר הזהב" 350 חברים והוא כבר אינו שקוע בחובות.



צוות השיט של אורקל הוא ללא ספק ה"אנדרדוג" בתחרות גביע אמריקה מול הצוות השווייצי, אשר ניצח בתחרויות מול סירה של אליסון בחמש מתוך שש הפעמים שבהן נפגשו. במידה שאורקל תזכה בגביע, עשויות להיות לכך השלכות כלכליות מרחיקות לכת על אזור מפרץ סן פרנסיסקו במהלך השנים 2005-2006 כאשר תיערך התחרות על הגנת התואר, אשר תזרים לאזור מאות מיליוני דולרים. אך גם אם אורקל תפסיד, אמר בג'ורין, מועדון "שער הזהב" כבר ניצח.