פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כן, זה אפשרי: התקווה הישראלית ליציאה מהמשבר

      עידוד ההיצע, עידוד הביקושים והסרת החשש מאינפלציה הם רק חלק מהצעדים שממשלת ישראל צריכה לעשות כדי להחזיר את המשק לעמוד על הרגליים. זה הזמן לפעול בעוצמה ולא להסתגר תחת הפחד מ"היום שאחרי"

      "יום יבוא ואלוהים יחשוף את סודות העתיד לפני האדם. עד אז תתמצה כל החוכמה האנושית בשתי מילים: ציפייה ותקווה". כך כתב אלכסנדר דיומא בספרו המפורסם ביותר, הרוזן ממונטה כריסטו לפני יותר מ-275 שנה. בתקופה קשה וחסרת ודאות זו ישראל נואשת לתוכנית כלכלית שתייצר תקווה לאזרחיה.

      ישראל והעולם נמצאים במלחמה. מלחמה נגד וירוס הקורונה שכבר הדביק מאות אלפים ברחבי העולם וגרם למותם של אלפים. המצב בו אנחנו נמצאים מזכיר את מצבן של אומות בתקופת מלחמה. כמו בתקופת מלחמה, גם כעת ההיצע מוגבל, אך בעוד שבתקופת מלחמה ההגבלה על ההיצע נובעת מגיוס כוח העבודה לצבא או לייצור מוצרי לחימה, ההגבלות כיום על ההיצע נובעות מתקנות של בריאות הציבור המיועדות לצמצום הדבקה. ההשפעה על צד הביקוש אף היא דומה למצב של כלכלת מלחמה, אי הוודאות מקטינה את הביקושים לצריכה פרטית והשקעות ולכן גורמת לירידה בביקוש המצרפי. ניתן אם כן לומר שמבחינה כלכלית וירוס הקורונה הוא הסערה המושלמת: זעזוע משולב הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע שיכול לדרדר את המשק העולמי ואת המשק הישראלי למיתון עמוק ואפילו לשפל כלכלי שיימשך גם לאחר שהאנושות תצליח להיפטר מהנגיף המדבק.

      על מנת להימנע מכך חייבים קובעי המדיניות לגבש במהירות תכנית כלכלית לא אורתודוכסית אשר תטפל במוקדי הזעזוע בהיצע ובביקוש המצרפיים במשק. חשוב לומר, בניגוד למשבר של 2008-2009 שם שורש הבעיה היה נעוץ במערכת פיננסית חולה שהדביקה את הסקטור הריאלי, הבעיה הכלכלית בה נמצא העולם כיום נובעת מבעיה חיצונית לכלכלה ודווקא משום כך הפתרון הכלכלי יכול להיות יחסית פשוט יותר, בהנחה שנצליח למגר או לפחות להשתלט על התפשטות הנגיף בתוך מספר שבועות עד חודשים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון כלכלי בנושא מגיפת הקורונה,5 במרץ 2020 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      זה הזמן לצעדים אקטיביים. נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      העקרונות עליהם תושתת התוכנית הכלכלית

      א. דחיפה של צד ההיצע: בשלב הראשון המאמץ העיקרי של המדיניות הכלכלית צריך להתמקד בשמירה ככל שניתן על הסקטור היצרני כך שלאחר תקופת הבידוד כמות מקסימלית של עסקים תחזור לפעילות כלכלית. הדרך לעשות זאת היא באמצעות ביטוח אבטלה לעצמאים ועסקים קטנים, מתן ערבויות וקווי אשראי לעסקים על מנת להתמודד עם בעיות תזרים מזומנים, דחיית תשלומים לביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה ופישוט הבירוקרטיה והתנאים הנדרשים על מנת לקבל את התמיכות הממשלתיות לעסקים.

      ב. דחיפה של צד הביקוש: הפגיעה בכוח הקנייה ובביטחון של הצרכנים עלולה לגרום לכך שגם כאשר העסקים יחזרו לייצר הביקוש האפקטיבי שיעמוד מולם יהיה נמוך ולכן הם יאלצו לצמצם את היקף הייצור ולפטר חלק מהעובדים שאך עתה חזרו לעבוד לאחר תום תקופת הבידוד. על מנת להימנע מכך הממשלה חייבת להגדיל בצורה ניכרת את קצבאות ביטוח האבטלה ואפילו לשקול לתקופה זמנית מתן הכנסה בסיסית לכל משק בית.

      ג. לפעול במהירות, בעוצמה ולא באופן סלקטיבי: החשש הגדול ביותר הוא שהווירוס ידביק את הכלכלה הפיננסית ויפגע בשוק העבודה. השווקים הפיננסיים ושוק העבודה רגישים מאוד לזעזועים חיצוניים והתאוששות שלהם ממשברים היא איטית מאוד. לכן קובעי המדיניות צריכים לפעול מהר ובאופן אוניברסלי. בעת חירום זו אין לממשלה את היכולת המעשית לעזור באופן סלקטיבי רק לעסקים הטובים ולתת לעסקים הגרועים להיגרע מהענף בו הם פועלים. במילים אחרות התמיכה הממשלתית צריכה להיות בצורה רחבה ביותר למגזר העסקי על מנת להבטיח את יציבותו. יציבות המגזר העסקי תבטיח את יציבות השווקים הפיננסיים ושוק העבודה.

      שרון חדד (יח"צ , אודיה עוגן)
      ד"ר שרון חדד (צילום: אודיה עוגן)

      ד. לא לחשוש מהגידול הצפוי ביחס חוב תוצר: המשבר הנוכחי הדגים בצורה ברורה את החשיבות של ניהול מדיניות כלכלית אנטי מחזורית. מדיניות כזו יוצרת עודפים בתקופת גיאות בכדי להשתמש בהם בתקופות משבר שבוא יבוא. מדיניות כזו עומדת בניגוד גמור למדיניות הכלכלית הבזבזנית של הממשלה האחרונה שנבחרה בישראל. למזלנו מדיניות לא אחראית זו לא הספיקה עדיין לפגוע בהישגים הפיסקאליים של הממשלות שקדמו לממשלה האחרונה ולכן ישראל נכנסת למשבר הנוכחי עם יחס חוב תוצר יחסית נמוך דבר שיאפשר לה להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בכדי לייצב את המשק. יחד עם זאת, הממשלה חייבת לדאוג ליציבות פיסקאלית ברגע שתנאי המאקרו של המשק יאפשרו זאת.

      ה. לא לחשוש מאינפלציה: בריאיון עיתונאי הביע ראש הממשלה נתניהו חשש שהזרמת כסף מסיבית מצד הממשלה כעת למשק תגרום להיפר אינפלציה. זהו חשש שווא שלא צריך לרפות את ידי קובעי המדיניות לגבי העוצמה ומהירות התגובה הנדרשת מהם. בארה"ב למשל אושרה תוכנית סיוע עצומה לכלכלה בהיקף של כ-10% תוצר. הירידה בציפיות האינפלציוניות והעלייה מלמדת שהחשש מאינפלציה כתוצאה מכך בארה"ב לא קיים. תוצאה זו נובעת מכך שהשווקים מעריכים שהשפעת הזעזוע השלילי על הביקוש תהיה גדולה יותר מהשפעת הזעזוע בצד ההיצע.

      ו. ממשלה יציבה ועכשיו: נראה כי הפוליטיקאים שלנו עדיין עסוקים במלחמות האתמול ונמנעים מלהפנים שמה שנדרש יותר מכל עכשיו היא ממשלה אחראית ויציבה שתוכל לבצע את צעדי החירום הנדרשים כעת. ההיסטוריה מוכיחה שהסכנה לדמוקרטיה אינה נובעת מתעלולים פרלמנטריים אלא מאובדן שליטה כלכלי שמוביל למשבר כלכלי וחברתי נרחב.

      לא רחוק היום שהעולם יצליח להביס את וירוס הקורונה והוא ייעלם מחיינו בדיוק כמו שהוא הופיע. הוא אומנם גרם לנזק רב ואובדן מצער של חיי אדם אך הוא גם יאפשר למדינות העולם להפנים את החשיבות בהיערכות גלובלית לקראת המגיפה הבאה ולא פחות חשוב מכך, משבר הקורונה נתן לנו הוכחה נוספת לעוצמת הרוח האנושית, ליכולת המדעית וכושר היזמות של המין האנושי, ולמסירות הנפש של הצוותים הרפואיים בארץ ובעולם כולו.

      ד"ר שרון חדד הוא ראש המחלקה לכלכלה במכללה האקדמית ספיר.