אל תנסו את זה בבית: מה המשמעות החוזית האמיתית של "כוח עליון"?

    לאחרונה חברות וגופים נתפסים כמפרי חוזה, כשהם נשענים על נסיבות כוח עליון שבהן "הצד המפר לא ידע על הנסיבות המסכלות, לא צפה אותן ולא היה עליו לצפות אותן", כשגם שוכרי דירות חושבים בכיוון. האם זה תופס? התשובה לא ברורה, ובית המשפט יצטרך בקרוב להכריע בנושא

    • קבלנים
    עו"ד עופר כהן צדק
    צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

    בווידאו: אפקט סגר הקורונה בעולם

    למשבר הקורונה השלכות מרחיקות לכת על חיי המסחר בישראל. התפרצות הנגיף יצרה מציאות חדשה שבה העסקים נאלצים להתמודד עם שאלות הנוגעות לקיומם (או אי קיומם) של חוזים שנערכו עימם לפני שאירע המשבר.

    בצל האירוע המשברי אנו עדים בימים אלה למספר הולך וגובר של חברות וגופים אשר נתפסים כמי שמפרים את ההסכמים שהם צד להם. אותן הפרות, לכאורה, הן תולדה של אירועים קשים וקיצוניים אשר מונעים מאחד הצדדים לחוזה את האפשרות לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו, כולן או מקצתן. כך למשל, צד לחוזה אינו יכול לקיים, בשל שינוי הנסיבות, את התחייבותו במועד שנקבע בהסכם, ולעיתים קיום ההתחייבות אינו אפשרי כלל מטעמים שונים.

    החיים מזמנים לנו לא מעט מקרים שבעטיים קיומו של ההסכם על ידי אחד הצדדים (או שניהם) אינו אפשרי, כדוגמת כוח עליון, מלחמות, מהומות ואירועים כלכליים ופוליטיים קיצוניים. ייחודם של אירועים אלה הוא בכך שהם אינם נשלטים אך משליכים באופן ישיר על ההסכם שבין הצדדים ומסכל אותו.

    עוד בוואלה! NEWS

    תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

    פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    לכתבה המלאה
    קבע כי סכנה לפרוץ מלחמה היא תמיד בגדר הצפוי. השופט משה לנדוי (במרכז. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

    מגפת הקורונה שהתרגשה עלינו עונה, ללא ספק, על מאפיינים רבים של כוח עליון. המגיפה הינה אירוע עולמי חוצה גבולות, ששינה את אורחות החיים מן הקצה אל הקצה. התפשטות הנגיף חייבה את הרשויות להטיל מגבלות כבדות על חופש התנועה, לסגור עסקים ומפעלים ולשתק כמעט לחלוטין את חיי המסחר. המגפה הינה אירוע בלתי צפוי ובלתי נשלט, המפר את האיזון שיצרו ביניהם הצדדים לחוזה עוד בטרם נודע להם עליה. אפשר להניח שאם הצדדים היו מודעים למגיפה ולהשלכותיה במועד שבו חתמו על ההסכם, הם היו משנים את תנאיו באופן יסודי (או לא חותמים עליו כלל) ומחלקים ביניהם את הסיכונים בדרך אחרת.

    המשפט הישראלי מתייחס למקרה של כוח עליון המסכל את קיומו של הסכם שנערך בין צדדים כלשהם. באופן כללי, הצד המפר שנמנע ממנו לקיים את החוזה, יהיה פטור מתשלום פיצויים (באופן מלא או חלקי) ואף תהיה לו הגנה מפני תביעה לאכיפת החוזה, אם יתקיימו כל התנאים הבאים: 1) נוצרו נסיבות שבהן קיום החוזה הוא בלתי אפשרי, בלתי חוקי או שונה באופן יסודי מההסכמה המקורית (כדוגמת כוח עליון); 2) הצד המפר לא ידע על הנסיבות המסכלות, לא צפה אותן ולא היה עליו לצפות אותן; 3) הצד המפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות המסכלות.

    עו"ד עופר כהן צדק

    עיקר הדיון שהתקיים עד היום בבתי המשפט בנושא זה, נגע לקריטריון השני. בית המשפט העליון פירש תנאי זה באופן מצמצם מאוד, אשר רוקן את "הגנת כוח עליון" מתוכן והפך אותה ל'אות מתה'. הגישה שהשתרשה הייתה שבמציאות החיים בישראל ניתן לצפות גם את האירועים הקשים והקיצוניים ביותר. כך למשל, קבע השופט לנדוי בעניין מלחמת יום הכיפורים, כי סכנה של פרוץ מלחמה הינה תמיד בגדר הצפוי. עוד נקבע, כי ניתן לצפות שינוי בשער המטבע וכי ניתן לצפות עיכוב בקבלת אישורי מיסים לצורך העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין, בעקבות המעבר של רשויות המס למחשוב.

    במהלך השנים התחילו להתגלות ניצנים לשינוי גישה לטובת הרחבת ההגנה שעניינה כוח עליון. כך למשל, הוצע על ידי השופט אנגלרד בהערת אגב בלבד, לרכך את הפרשנות הנוקשה ולקבוע שאין צורך לבחון את היכולת לצפות את האירוע החריג עצמו, אלא יש לבחון אך ורק את יכולת צפיית השפעתו של האירוע החריג על החוזה בין הצדדים. לדוגמא, גם אם ניתן לצפות התפרצות של מלחמה בישראל, אין בהכרח יכולת לצפות את ההשלכות הקונקרטיות של המלחמה על ההסכם.

    נדמה כי מצב החירום שהוכרז בשל התפשטות נגיף הקורונה, המשנה סדרי בראשית, הוא הזדמנות טובה לבחון מחדש את דיני הסיכול ואת המשמעות שיש לייחס לקיומו של כוח עליון בהקשר של מערכות היחסים החוזיות.

    עו"ד עופר כהן-צדק הוא שותף, מחלקת ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, איתן מהולל שדות עורכי דין ועורכי פטנטים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully