הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

שיעור המובטלים בישראל חצה השבוע רף מבהיל של 25%, ובסך הכל סופרים בלשכת התעסוקה 1,053,538 מובטלים. זהו המחיר הכבד של משבר הקורונה. כ-90% מאותם מחוסרי עבודה שנרשמו במהלך חודש מרץ הוצאו אמנם לחופשה ללא תשלום, אבל גם ההגדרה הזאת לא תעזור לחלקם - על-פי נתוני שירות התעסוקה כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת וזוכים כעת לדמי אבטלה לא יחזרו למקום העבודה שלהם.

קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה | חן מענית, דעה

מבדיקת "גלובס" עולה כי לא מעט מעסיקים מפרשים את הוראת החל"ת באופן שנוגד את החוק. מעדויות של עובדים שאיתם שוחחנו, נראה כי האפשרות שניתנה באופן גורף למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת מביאה חלק מהם לנצל את המצב. למשל, להוציא עובדים לחל"ת גם אם הפגיעה בעסק אינה משמעותית; במקרים אחרים, נדרשים עובדים מהמעסיק לעבוד בפועל, בעוד שהתשלום נופל על הביטוח הלאומי.

לדברי א', עובדת בחברה ביטחונית, "הרגיש לנו קצת מסריח כשהבוס הודיע לנו שהוא מתכוון לסגור את המשרד ולהוציא את כל העובדים לחל"ת. התחושה היא שאין קשר בין המצב הכלכלי לבין ההוצאה שלנו לחל"ת. שום דבר מהותי לא נעצר. לדעתי, הוא ניצל הזדמנות כדי להרוויח על הגב שלנו".

א' אינה היחידה. עובדים רבים הנמצאים בחל"ת סיפרו לקרובים להם על התופעה אך מפחדים לחשוף אותה ברבים. הפחד מובן. לפי שירות התעסוקה, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יהיה לאן לחזור.

א' מספרת כי היא עובדת מספר שנים בחברה ונחשבת לעובדת מוערכת. במהלך עבודתה קיבלה בונוס על בסיס הביצועים והייתה מעורבת בעסקאות גדולות. תחושת חוסר הצדק התעצמה כאשר א' קיבלה בקשה מהבוס להמשיך לעבודה "בקטנה", ללא שכר.

"אל תעני למיילים בתיבה של העבודה, אבל תמשיכי לקרוא אותם ותעני לטלפונים", ביקש ממנה המעסיק. א' מספרת כי היא ניצבה בפני דילמה בלתי אפשרית מבחינתה. "אי אפשר לבקש ממני לעבוד וגם להוציא אותי לחל"ת. מצד שני, אני לא יודעת כמה זמן תימשך הסיטואציה הזו ואיך ייראה שוק העבודה בעתיד, אני רואה כמה מובטלים יש. אני מבינה שאין לי אלטרנטיבה ובינתיים ממשיכה לעשות את הטלפונים ולעבוד ברמה מסוימת".

"בשורה התחתונה", אומרת א', "הוא מציב אותי בדילמה לא הגיונית - אם לא אשתף פעולה לא יחזירו אותי לעבודה כשהכול יסתיים. בנוסף, אם בביטוח הלאומי יגלו שאני עובדת יגזלו ממני את דמי האבטלה".

חלק מהמעסיקים אף מציעים פיצוי בצורת מענק לתקופה שאחרי הקורונה. אם מוסיפים לכך את העובדה כי דמי האבטלה שהמדינה נותנת לחל"תניקים אינם מתקרבים לשכר הרגיל, הפיתוי להיענות להצעת המעסיק הוא גדול.


חל"ת? תמשיך לענות לטלפונים

ג', עובד בחברת נדל"ן מזה מספר שנים, מספר על מקרה דומה. "לפני כשלושה שבועות הודיע לי המעסיק שהוא מתכוון לחתוך משמעותית את היקף המשרה שלי, כך שארוויח פחות מאשר אם אצא לחל"ת. כשביקשתי שלפחות יעניקו לי היקף משרה ששווה לסכום שאקבל אם אצא לחל"ת - פשוט הוציאו אותי, כמו את שאר עובדי החברה, לחל"ת".

גם במקרה הזה התגלה הצד הפחות יפה של המעסיק. "החופשה היא לא באמת חופשה. ביקשו ממני להמשיך לתחזק עסקאות ולספק מענה טלפוני. שום דבר לא נאמר בצורה מפורשת, אבל התחושה היא שאם אני רוצה לחזור אז אני חייב לעשות את זה".

ג' מוסיף: "יש לי התחייבויות, משפחה וילדים. ברור לי שכשהמשק יחזור לפעילות תהיה תחרות מטורפת על כל משרה".

איך הגענו למצב הזה ומי אשם? ג' אומר, כי "אני מכיר יותר מסיפור אחד שבו המעסיק ניצל את המצב כדי להרוויח. המעסיקים שולטים בשוק, ולעובדים אין הרבה מה לעשות אלא להיכנע. אני חושב שנכון יותר היה שהמדינה תשתתף בשכר העובדים, אפילו ב-30%, ותאפשר לאנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. בטווח הארוך התועלת תהיה גבוהה הרבה יותר".

ר', עובד בתחום הפרסום, הוצא לחל"ת במהלך מרץ, למשך חודשיים. שבוע אחר כך הוא החל לקבל טלפונים בבקשה לעשות בירורים לגבי לקוחות שלו, תשלומים ובירורים כספיים. בהמשך פנו אליו אנשים בתפקידים נוספים, כל פעם בשאלה אחרת. לדבריו, הוא לא חשב להגיד לא. "זה היה די ברור שאני אמור לעזור. זה דרש ממני להיכנס למייל, בכל פעם כשעה עבודה. אלה אמנם בירורים קטנים, אבל זה לוקח זמן. אף אחד לא הציע לי תשלום, כי ברור שאין מאיפה לשלם את הכסף ואי אפשר להעסיק אף אחד".

ח', מנהלת שהוצאה לחל"ת בראשית מרץ, ממשיכה לעבור על מיילים ולענות לטלפונים. האם הבעלים דורש זאת? היא טוענת כי אין דרישה מפורשת כזו מצדו, אבל מצד שני היא תרצה לחזור למקום העבודה ולכן דואגת ש"לא להיעלם" בתקופת החל"ת.

אצל מ', עובד נוסף שהתבקש "לסייע" למעסיק בזמן שהותו בחל"ת, הובטח שהעניין ישתלם לו בעתיד. "כמה ימים אחרי שיצאתי לחל"ת קיבלתי טלפון מהמנכ"ל והוא ביקש שאעבוד כמה שעות ביום. כרגע בחינם, אבל אמר לי שייתנו לי משהו אחרי שאחזור".

אתה מאמין לו?
כן, יש בינינו הבנה ואני חושב שהוא לא מרמה אותי. כרגע העסק בלחץ גדול, לקוחות לא רוצים לשלם. הוא הסביר לי שהיה חייב להראות לבנקים שהעסק מהדק חגורה ומקצץ בהוצאות - כדי שיוכל לקבל הלוואה".
יש דיני עבודה ויש "דיני קורונה"

לדברי עו"ד ירון קרמר, שותף בנ. פינברג ושות' ומומחה בדיני עבודה, "משבר הקורונה נתן לנו חופש להגיד כי יש דיני עבודה ויש דיני קורונה. דיני הקורונה הביאו את המעסיקים לייצר כל מיני מנגנונים, בין בהסכמה עם העובדים ובין שלא.

"יש מעסיקים שמנסים להתחכם. הם אומרים לעצמם: אנחנו נרוויח את העבודה של העובד, והביטוח הלאומי יסבסד אותו. אתה העובד תלך הביתה, אני אתן לך מכתב שהוצאת לחל"ת בגלל הקורונה, תוכל לקבל דמי אבטלה. אבל - אל תספר לאף אחד, תשב עם המחשב ותמשיך לעבוד חלקית. על שעות העבודה אנחנו נתחשבן איתך, וכשייגמר החל"ת תקבל בונוס".



לטענת עו"ד קרמר, "יש פה לכאורה מפגש רצונות נפלא בין העובד לבין המעסיק - המעסיק מקבל עבודה חלקית בהיקפים שמתאימים לו, העובד חותם ומצהיר שהוא כרגע מובטל, ואת הפיצוי על העבודה הוא יקבל אחרי. הבעיה היא שזו עבריינות. המשמעות של הוצאה לחל"ת היא שהעובד לא עובד אצלך במשך 30 יום לפחות".

המעסיק יכול להתחרט?

"יכול להיות שהמעסיק הוציא שני עובדים לחל"ת והוא מתחרט, אבל אז הוא יצטרך לשלם את חלק המשכורת מרגע החזרת העובד. המונח חל"ת משמעותו ניתוק של העובד ממקום העבודה. בסיטואציה הזו אני מניח שצריך לנסות לייצר מנגנונים הגיוניים - אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות קומבינה על הגב של המוסד לביטוח לאומי".

לדברי קרמר, זה לא מפתיע שמעסיקים מגיעים לפתרונות האלה. "הרי במצב רגיל כשעובד רוצה לעזוב הוא מגיע לבוס שלו ומקבל מכתב פיטורים כדי שיוכל לקבל מיד דמי אבטלה. מעסיקים לא מסתכלים על זה כתחמון, זה כמעט יומיומי. אולי בגלל זה מעסיקים מוכנים להגמיש את הכללים. זה ‘האח הגדול' משלם".

הבעיה עלולה כמובן גם להתגלגל לשלב מאוחר יותר. "המעסיק חושף את עצמו לבעיה עתידית", מסביר קרמר, "כי אם הוא ישלם לעובד מענק בתום תקופת החל"ת, כשהיחסים יגיעו למשבר העובד יוכל להגיש נגדו תביעה ולטעון שלא קיבל שכר על עבודה שעשה".