פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נשיאות המגזר העסקי בפנייה לרה"מ: "הסגר הכללי - לא חוקתי"

      במגזר העסקי מאיימים על נתניהו ומנדלבליט: "בלית ברירה נפנה לבג"ץ. הגבלת התנועה בכל היישובים בארץ, גם באלה בהם אין התפרצות חמורה של נגיף הקורונה ושגופי הבריאות לא המליצו על הטלת סגר בהם איננה לתכלית ראויה, ועל-כן פסולה"

      נשיאות המגזר העסקי, "ארגון גג" המאגד ומייצג את המעסיקים המרכזיים במשק, פנתה הבוקר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ולמשרדי האוצר, הבריאות והכלכלה בדרישה לחזור מן ההחלטה להטיל סגר כללי על מדינת ישראל החל מהערב בשעה 16:00 ועד ליום שישי בשעה 7:00 בבוקר. לפי הנשיאות, שבראשה עומד דובי אמיתי, המשמש בשגרה כיו"ר התאחדות האיכרים, משמעות ההחלטה להטיל סגר כללי במסגרת תקנות שעת חירום, ולא במסגרת חקיקה ראשית, הינה "סגירה למעשה של כל הפעילות העסקית והמפעלית בישראל, משום שעובדים לא יוכלו להגיע לעבודה, גם במפעלים חיוניים". בנשיאות מציינים כי עלות המהלך עומדת על 2.5 מיליארד שקל ליום.

      במכתב, שעליו חתום עו"ד אלירן סטריכמן ממשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות', מודגש כי "הטלת הסגר במסגרת תקנות שעת חירום, שמשמעותו היא פגיעה אנושה בחופש העיסוק - אסורה ועומדת בסתירה להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק".

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו עם היועצת שלו לענייני חרדים רבקה פאלוך 4 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      עלות המהלך עומדת על 2.5 מיליארד שקל ליום. נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

      "יתרה מכך", מובהר בפניה הבהולה, "סעיף 12 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי - 'אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים'".

      על-כן, מדגישה נשיאות המגזר העסקי, בפנייתה, כי "גם בשעת חירום - אין לפגוע בכבוד האדם וחירותו, ובין היתר - בחופש התנועה שלו. פגיעה כזו אפשרית, אך ורק אם היא (1) לתכלית ראויה, (2) לתקופה ו-(3) במידה שאיננה עולה על הנדרש. ההחלטה המדוברת איננה עומדת בתנאים המחייבים, המאפשרים הגבלת התנועה במסגרת תקנות שעת חירום".

      נשיאות המגזר העסקי אינה מתעלמת מן הצורך בשמירה על בריאות הציבור בימים אלה של מגיפת הקורונה, אך טוענת כי "לא ידוע לנו על המלצה מנומקת של מומחי הבריאות להטיל סגר על כל הישובים בארץ, אשר נבחנת כנגד שיקולים אחרים, כדוגמת הפגיעה הכלכלית במשק. כן שמענו כי מומחים אלה הציעו להטיל סגר על מספר מצומצם של ישובים. עוד נודע לנו, כאמור, כי הסיבה להטלת הסגר הגורף איננה עניינית, אלא נובעת מלחצים פוליטיים או שיקולים חברתיים. לפיכך, הגבלת התנועה בכל הישובים בארץ, גם בישובים בהם אין התפרצות חמורה של נגיף הקורונה, ושגופי הבריאות לא המליצו על הטלת סגר בהם - איננה לתכלית ראויה, ועל-כן - פסולה".

      עוד מוסיפים בנשיאות כי "מדובר בהחלטה לא-מידתית הפוגעת אנושות במשק ובחירות התנועה של תושבי המדינה, המוגבלת גם כך; בנוסף הם מציינים כי "לא ברור מה הטעמים להטלת הסגר למשך זמן כה רב - החל מהיום בשעות הצהריים ועד לאחר צאת השבת, כך שההחלטה האמורה איננה עומדת גם במבחן התקופה"; ולבסוף נטען: "לא ראינו גם סיבה המצדיקה התקנת תקנות שעת-חירום שעתה שיש כנסת בישראל ואין מניעה להתקין חוקים במסגרת המשפטית הראויה להם".

      "לאור זאת", כותב עו"ד סטריכמן, "מרשתנו מתנגדת באופן נחרץ להטלת סגר גורף במסגרת תקנות שעת חירום, באופן לא-חוקי העומד בניגוד להוראות חוקי היסוד. אם לא תעמוד לה ברירה, היא תעמוד על זכויותיה בפני בג"צ".