"יהיה זה סביר להניח שחלק משמעותי מהפיגור הכלכלי בעולם יכול להיות מוסבר על ידי אמון הדדי נמוך" - קנת ארו חתן פרס נובל לכלכלה 1972.
כלכלנים ומדענים חברתיים מבינים היום שצמיחה כלכלית ופיתוח כלכלי אינם יכולים להיות מוסברים רק על ידי משתנים כלכליים כמותיים. אלא הם דורשים ראיה רחבה יותר המביאה בחשבון שיתוף פעולה, סולידריות חברתית ואמון הדדי בין הפרטים בחברה ובינם לבין מוסדות המדינה. מארג גורמים זה הוא שמרכיב את ההון החברתי (Social Capital) במשק.
מחקרים בשנים האחרונות מלמדים שקהילות עצימות בהון חברתי מסוגלות להתאושש מהר יותר ממשברים כמו אסונות טבע ומשברים כלכליים. ניתן למנות לכך שלוש סיבות מרכזיות: הון חברתי יוצר מעין ביטוח א-פורמלי המאפשר לנפגעים מהמשבר גישה לעזרה לוגיסטית, כלכלית ורפואית; קהילות מגובשות יותר יכולות לייצר לובי יעיל לקבלת משאבים מהרשויות; הון חברתי מגדיל את החוסן הנפשי האישי של חברי הקהילה והחוסן הציבורי של הקהילה כולה ובכך מובטחת התמודדות טובה יותר עם המשבר הן במהלכו והן ביציאה ממנו ובחזרה לשגרה.
לדוגמה, במחקר שנעשה לאחר מלחמת לבנון השנייה מצאו החוקרים כי ככל שהחוסן האישי והציבורי המדווחים היו גבוהים יותר כך רמת תסמיני הדחק נמוכה יותר וקצב ההתאוששות מהטראומה היה גבוה יותר.
הסיבה השלישית היא הנקודה החשובה ביותר בעינינו. חוסן נפשי אישי זו עמדה נפשית המאפשרת לנו עמידות, גמישות ויכולת להסתגל ולהתמודד עם מצבי משבר ולחץ. חוסן ציבורי קהילתי משקף את מורל הקהילה ומושפע בין השאר מתחושת הסולידריות, קשרים, מנהיגות ועוד. משיש כרסום בחוסן, חשים ירידה בתחושת הביטחון וברמות האמון שלנו כלפי מוסדות המדינה, אנחנו פחות אופטימיים ויותר קצרי רוח ותחושות החרדה, חוסר התקווה וחוסר האונים גוברות. גורמים אלו מעצימים את הטיית השליליות הגורמת למיקוד מוגזם של תשומת הלב שלנו לאירועים שליליים. מחקרים מצאו שהטיית השליליות משפיעה על התפקודים הניהוליים הגבוהים שלנו כמו שיקול דעת ויכולת תכנון והיא עלולה להוביל להתנהגות אימפולסיבית עם נקודת ראות צרה. כל האמור מוביל לפגיעות אישית, להאטה ביצרנות וברוח היזמית ולכך כמובן יש השפעות כלכליות שליליות ברורות.
משבר הקורונה פגע בכל מגזרי החברה הישראלית, אולם נראה כי המגזר שנפגע הכי קשה הוא מגזר העצמאים והעסקים הקטנים. בישראל יש כ-550,000 עסקים, כ-90% מהם הם עסקים קטנים אשר מעסיקים עד 20 עובדים ורבים מהם הם עצמאים - עסקים זעירים אשר אינם מעסיקים עובדים מלבד את עצמם. הללו מצאו את עצמם פתאום ללא הכנסה ועם שמיכת הגנה מינימלית, אם בכלל מהמדינה. ההידרדרות הכלכלית הפתאומית עבור אותם בעלי עסקים עלולה לערער את החוסן הנפשי שלהם ובכך פוגעת ישירות בתפקוד העסק שכן אחד המאפיינים המרכזיים של סקטור זה הוא שלא ניתן להפריד בין העסק, לבעלים והתא המשפחתי שלו. "העסקים הקטנים הם השדרה היסודית של היוזמה הפרטית במדינת ישראל", טען רה"מ נתניהו לאחרונה ואכן העסקים הקטנים מעסיקים כמעט 70% מסך העובדים במגזר העסקי ואחראיים על קצת יותר מ-60% מהתוצר העסקי בישראל. הפגיעה הכלכלית והנפשית במגזר זה עלולה לעכב מאוד את ההתאוששות הכלכלית במשק.
במדינת ישראל למודת המשברים ושגרות החירום המתמשכות, כמו שגרת החירום הבלתי נגמרת בדרום, יש שפע של ידע וניסיון רב בהתמודדות עם משבר קהילתי ואישי. במרכז חוסן שדרות למשל מתמודדים כבר 12 שנה בדרכים בהן בונים ומייצרים חוסן אישי, משפחתי וקהילתי וכיצד מעגלי חוסן אלו עוזרים לצלוח משברים אישיים, ביטחוניים, ועכשיו גם בריאותיים. מקבלי ההחלטות בישראל חייבים להפנים שהמפתח להתאוששות הכלכלית והחברתית טמון בבנייה של תכנית שיקומית ארוכת טווח עם התייחסות מובנית לרכיבי החוסן האישי והקהילתי השונים על מנת לאושש את תחושת האמון ההדדי הסולידריות והתקווה תוך מתן דגש על החיבור בין החוסן האישי-הפרטי לחוסן הכלכלי-עסקי.
ד"ר שרון חדד הוא ראש המחלקה לכלכלה במכללת ספיר.
אורטל ששון חדד היא פסיכולוגית חינוכית מדריכה בעוטף עזה ובמרכז חוסן שדרות.