וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסינים כמקור השראה: כך יש לנהוג ביום שאחרי המשבר

קובי שופן

7.4.2020 / 14:31

הממשלה תגביל את החזרה לעבודה ותתנה אותה בשורה של פתרונות טכנולוגיים. המשק הישראלי חייב להתחיל להתכונן כבר עכשיו

אחרי שבועות ארוכים של מלמולים על "אסטרטגיית יציאה" מהסיטואציה הייחודית שהמשק נקלע אליה, השבוע פורסם שאוסטריה תהיה הראשונה ממדינות אירופה שתתחיל לחזור לשגרה שלאחר הקורונה. תאריך היעד האוסטרי הוא 19 באפריל, וגם בגרמניה דנים בעניין באינטנסיביות. בישראל גדל הלחץ החיצוני להקל את הסגר ולאפשר הרחבה הדרגתית של הפעילות הכלכלית.

החזרה לשגרה היא לא גחמה, אלא הכרח כדי לשקם ולהמשיך לקיים עסקים, וגם לשמר את עוצמתו של המשק הישראלי. ישראל מדורגת במקום ה-32 בעולם במדד החוסן העולמי של FM Global Resilience, שמשקלל את עמידות המשק לפי פקטורים של כלכלה, סיכון ושרשרת אספקה. במילים פשוטות, כדי להישאר גבוה ברשימה או אפילו להמשיך לטפס, אנחנו חייבים לחזור לעבוד, ומהר.

שוק הכרמל, תל אביב 22 במרץ 2020. ראובן קסטרו
שוק מתפקד הוא הכרח, לא גחמה. עסקים סגורים בשוק הכרמל, סוף מרץ/ראובן קסטרו

קצת קשה לדמיין איך ייראו חיים "נורמליים" החל ממאי 2020. בני האדם הם חיות חברתיות שחיות בצפיפות, מכורות לאינטראקציה ומגע. הקורונה, מנגד, מכתיבה לנו שורה ארוכה של חוקי התרחקות הדרושים כדי לשמור על עצמנו ועל הקהילה כולה. נשאלת השאלה איך חוזרים לשגרה, איך חוזרים לסביבת עבודה נורמלית כששום דבר כבר לא נורמלי, וכשכל אחד ואחד מאיתנו עלול להיות מוקד התפרצות חדש. לאיזה מענה טכנולוגי אנחנו זקוקים כדי שלא נחזור לסכן ולהדביק זה את זה מיד עם החזרה לעבודה?

בסין עמלים מזה שבועות ארוכים כדי לפתור את הסוגיה הזו, ומשיבים פעילויות למצב סמי-נורמלי בזו אחר זו: מקומות עבודה, קניונים ובתי מסחר, אתרים תיירותיים ואפילו בתי קולנוע נפתחים מדי יום מחדש. מה שכן, שום דבר לא נראה בדיוק כמו פעם, ופתיחה של פעילות כזו דורשת אמצעים שלא הכרנו בעבר.

כך, למשל, מפעלי ייצור גדולים נדרשו לערוך לעובדיהם עשרות אלפי בדיקות קורונה ואפילו צילומי חזה כדי לוודא שריאות העובדים לא הוכו על ידי הנגיף. רק לאחר מכן שבה העבודה לסדרה. במקביל, בנייני משרדים וקניונים עשו בתחילה שימוש במדחומים ידניים כדי לבדוק האם מי שבאים בשעריהם סובלים מחום גבוה, אבל ככל שגבר השימוש, התברר שהפתרון גם הוא עלול להפוך לבעיה, כשתורים ארוכים החלו להתגודד בכניסה ולחכות לבדיקת המדחום.

גם לבעיות כאלה נמצאים יותר ויותר פתרונות, כולל מתקנים שמאפשרים למדוד את החום לעשרות אנשים שונים בתוך יחידת שטח. הפתרונות הללו מתאימים גם לכניסות של מתחמים הומים וגם לניטור של אזורים אסטרטגיים, כמו טרמינלים בשדות תעופה, אזורי מסחר צפופים ובתי חולים.

אנשי אבטחה בווהאן, סין 1 באפריל 2020. AP
שורה של פתרונות טכנולוגיים. אנשי ביטחון בווהאן/AP

כאן עולה השאלה: מה תדרוש החזרה לשגרה בישראל, וביתר שאת, מה תגדיר הממשלה בחוקים ובתקנות כדי לאפשר לעובדים לחזור לבנייני המשרדים, למפעלים ולמקומות העבודה האחרים? הממשלה הרי תאפשר לחדש את הפעילות הכלכלית בצורה מדורגת, אבל באילו תנאים? וחשוב במיוחד: כמה זמן יידרש לעסקים לעמוד בתנאים הללו כדי להתחיל לעבוד בפועל?

הרי אם בנייני משרדים יידרשו להפעיל מערכות בקרה וניטור, יהיה עליהם להשיג את העמדות האלו בזמן קצר. ומן הסתם, אלפי בניינים ובתי עסק יידרשו לפתרונות המגוונים האלו. בעל מכולת לא יוכל להפעיל מאבטח עם מדחום. הוא יצטרך התקנה של פתרון קבוע. מגדל משרדים לא יסתפק בעמדת בקרה חיצונית, אלא יידרש גם למערכות וניטור שמחוברות למערכי בקרה והתראה פנימיים. במילים אחרות, מדובר בשורה של פתרונות שונים לעסקים שונים ולסיטואציות שונות. רבים מהפתרונות האלה ידרשו מעסקים להיערך: לרכוש, להזמין, להתקין ולחבר את המערכות החדשות למערכות קיימות.

לכן, עסקים בישראל, קטנים, בינוניים ותאגידים צריכים להתחיל לזהות כבר עכשיו מה יהיו הצרכים שלהם להתמודד עם הנגיף בשבועות, בחודשים ובשנים הקרובות. רק כך, בשעת השין הכל כך נחשקת שבה נוכל לחזור לעבודה - אפשר יהיה להתחיל לעבוד בפועל ולהימנע מהמתנת סרק מתסכלת ויקרה למערכי הבטיחות של עידן הקורונה.

קובי שופן. יח"צ Matrix,
קובי שופן/יח"צ Matrix

הביקושים ירקיעו שחקים, הספקים יתקשו להשיג את הפתרונות ולספק אותם, בוודאי על רקע הביקוש הגלובלי, מתקיני הפתרונות ידרשו זמן המתנה ארוך, המחירים עלולים גם הם לזנק - וכל זה צפוי לקרות ממש בעוד שבוע או שבועיים. למדנו כבר לא מעט במשבר הזה על היצע מוגבל וביקוש קיצוני: זה קורה עם מכונות הנשמה, מטושים, ניירות טואלט וביצים. אין סיבה לחשוב שפתרונות היום שאחרי יתנהגו אחרת.

המשק הפרטי והציבורי צריך להתחיל להתכונן. עכשיו. כדי שלא נשלם בעוד חודש כלכלי אבוד.

הכותב הוא מנכ"ל matrix medical technologies and devices בחטיבת מערכות בריאות טכנולוגיות רפואיות של מטריקס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully