מאות אלפי כתבי אישום עשויים להימחק, ומערך התביעה בישראל עלול לקרוס, כתוצאה מיישום החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב - כך אומרים בכירים במערכת האכיפה הכלכלית. משמעות פסק הדין היא שלתובעים בהליכים פליליים מטעם משרדים ממשלתיים אין סמכות להגיש כתבי אישום, שכן זו שמורה לפרקליטי המחוזות. המדובר בתובעים המייצגים את אגף המכס ומע"מ, מס הכנסה, הרשות להגבלים העסקיים, הרשויות המקומיות, משרד התמ"ס, המשרד לאיכות הסביבה וכל שאר משרדי הממשלה המגישים כתבי אישום וקיבלו לכך הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.
בעקבות ההחלטה העלו סניגורים בעשרות תיקים את הטענה כי יש לבטל את כתבי האישום שהוגשו בהיעדר סמכות ומבלי לקבל את אישור הפרקליטות. בחלק מהמקרים נעתרו שופטים בבתי המשפט השלום לבקשות הסניגורים.
במטרה להתמודד עם ההחלטה, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לתובעים במשרדי הממשלה להעביר את מאות התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום בעבירות של פשע (שהעונש המקסימלי עליהן הוא יותר משלוש שנות מאסר) לאישור רטרואקטיווי של פרקליטי המחוזות. בנוגע לכ-10,000 תיקים בעבירות חטא ועוון, הנחה רובינשטיין לטעון בפני בתי המשפט כי אלה הוגשו בסמכות, על אף שהדבר מנוגד להחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. במקביל הגישה אתמול פרקליטות המדינה בקשת ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.
החלטתו של בית המשפט המחוזי עלולה לגרום בפועל לשיתוקם של אלפי הליכים הפליליים, שהוגשו על ידי תובעים ממשרדים ממשלתיים, המתנהלים כיום בבתי המשפט השונים. זאת, מאחר שהפניות של מאות תיקים לבחינה מחודשת של פרקליטי המחוזות, יוצרות צוואר בקבוק בפרקליטויות השונות, אשר קורסות תחת נטל התיקים.
במשרד האוצר לא ממתינים להחלטה של בית המשפט העליון ומתכוונים לפעול כבר בימים הקרובים לתיקון של החוק, באופן שיאפשר לתובעים מטעמם להגיש כתבי אישום ולמנוע פגיעה באכיפה בתחום המיסוי.
פסק הדין המדובר ניתן בנובמבר 2002 על ידי הרכב שופטים בראשות השופטת שרה סירוטה, אשר כלל את גם את השופטים עמירם בנימיני ואברהם טל. החלטת השופטים ניתנה במסגרת ערעור שהגישה המדינה על קביעותיה של שופטת בית המשפט השלום בנתניה יעל קלוגמן בנוגע לסמכויות שיש לתובעים של מע"מ להופיע בהליכים פליליים כנציגי היועץ המשפטי לממשלה.
עוה"ד שמואל קליין ויובל קינן, אשר ייצגו נאשמים בהליך פלילי שהוגש באמצעות עורכי דין ממע"מ, טענו כי כתב האישום נגד הלקוחות הוגש ללא סמכות, שכן הסמכות בעניין שמורה על פי חוק לפרקליט מחוז. קלוגמן קיבלה את הטענה, והורתה על ביטול כתב האישום, בקובעה כי רק לפרקליט המחוז יש סמכות להורות על הגשת כתבי אישום בעבירות פשע שהעונש המקסימלי עליהן הוא שלוש שנות מאסר ויותר.
הפרקליטות מיהרה להגיש ערעור על החלטה זו. הערעור נדחה, והשופטת סירוטה אף הרחיבה את החלטתה של קלוגמן בקובעה כי רק לפרקליטי המחוזות יש סמכות להורות על הגשת כתבי אישום גם בעבירות לא חמורות של חטא ועוון, שהעונש המקסימלי עליהם קטן משלוש שנות מאסר.
בפסק הדין של השופטת סירוטה נכתב: "ההפרדה בין הרשות החוקרת לבין הרשות התובעת, ובמיוחד הרשות שמחליטה בדבר העמדה לדין, היא עיקרון על". השופטת קבעה כי ההחלטה בדבר הגשתם של כתבי אישום צריכה להישאר בידיו של פרקליט המחוז, גם במקרים שבהם המחוקק הביא בחשבון את הצורך להסמיך גופים שונים בעניינים הדורשים התמחות מיוחדת או בעבירות קלות.
ברשויות האכיפה קיבלו את ההחלטה בתדהמה, שכן טיעונים דומים של נאשמים בתיק של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים מזרחי, בסוף ספטמבר 2002.
בהתאם להנחייתו של רובינשטיין החלו תובעים, בעיקר ממע"מ, לפנות לפרקליטויות על מנת שיכשירו רטרואקטיווית כתבי אישום על סמך חומר חקירה בתיקים בעבירות מסוג פשע.
באגף המכס ומע"מ לבדו יש כ-40 יועצים משפטיים המנהלים מאות הליכים פליליים נגד נאשמים בעבירות מס, ובעקבות ההחלטה הם נאלצים להעביר ארגזים של חומר חקירה לבחינה מחודשת של הפרקליטות. כתוצאה מכך מעוכבים כיום ההליכים משפטיים במרבית תיקי מע"מ. בניסיון להתמודד עם היקף העבודה הבלתי צפוי בכל הנוגע לתיקי מע"מ, חולקו התיקים בין פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) אלה רובינק, פרקליט מחוז תל אביב (אזרחי) יעקב כהן והאחראית על תיקי המיסוי בפרקליטות המדינה לאה מרגלית.
עורכי דין המתמחים בייצוג נאשמים בעבירות מס טוענים כי הבעיה שעליה הצביעה השופטת סירוטי חמורה עוד יותר במקרה של רשויות המס, אשר משמשות רשויות גבייה במקביל לסמכויות החקירה ואכיפת החוק שלהן. הם טוענים כי לעתים קורה שמנהלי התחנות במע"מ ופקידי השומה במס הכנסה משתמשים ביכולתם לפתוח בהליכים פליליים כדי ללחוץ על נישומים במסגרת הניסיון לגבות מהם מסים. ברשויות המס דוחים את הטענה הזאת בתקיפות, וטוענים כי כתבי האישום מוגשים על סמך קריטריונים ברורים של ראיות לכאורה ועניין ציבורי לאישום.
עורכי הדין המתמחים בעבירות מס סבורים כי החלטת השופטת סירוטה תחייב את הפרקליטויות לסיים יותר תיקי מס בכופר, בגלל העומס שיוטל עליה.
ברשות להגבלים העסקיים, אשר מבצעת חקירות בנוגע לעבירות על חוק ההגבלים העסקיים ובמקביל מגישה כתבי אישום נגד הנחקרים, מאמינים כי ההחלטה לא תפגע בפעילות המחלקה המשפטית של הרשות. לדברי הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום, הוא מסתמך בעניין זה על החלטתה של השופטת מזרחי וכן על כמה החלטות נוספות של בתי המשפט המחוזיים, שדחו טענות על קיום של ניגוד אינטרסים בפעילות הרשות.
באשר לרשות ניירות ערך, ההחלטה אינה רלוונטית מאחר שכתבי האישום המבוססים על חקירותיה מוגשים על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הגם שהרשות משלמת את שכרם.
בפרקליטות לא מקבלים את פסיקתם של שופטי בית המשפט המחוזי וסבורים כי אין מניעה כי למשרד ממשלתי תהיה סמכות לפתוח בהליכים פליליים, בעיקר אם מדובר בעבירות הדורשות מומחיות מסוימת. בנוגע לעיקרו
מאות אלפי תיקים של מס הכנסה, מע"מ והעיריות בסכנת ביטול
אסף ברגרפרוינד
13.1.2003 / 8:07