רק עובדים עם "כוחות על" ישרדו את עידן הקורונה

העידן החדש מציב אתגר לא פשוט: הסתגלות מהירה לשינויי הרגלי העבודה ו"חשיבה פרדוקסלית", במסגרתה יש להציב את צורך הפרט במקביל לצורכי הארגון. מי שיידע לשלב אותם בתפישת עולמו יוכל גם לצלוח את המשבר

  • זום
  • שוק העבודה
ד"ר רונית נדיב

דוח פורום הכלכלה העולמי future of jobs שפורסם בשנת 2018 , ניבא כי 75 מיליון משרות עתידות להיעלם ו -133 מיליון משרות עתידות להיווצר בטווח של 5 שנים עד שנת 2022. מסתבר שבמידה רבה התחזיות של פורום הכלכלה העולמי היו אופטימיות מדי, כי הן לא לקחו בחשבון משבר משמעותי כמו מגיפה עולמית. כך, למשל, כבר בשבוע החולף הופתעו לגלות כלכלני הפורום כי המשק האמריקאי איבד בשבועיים האחרונים פי 7 משרות מהצפוי. בישראל שיעור האבטלה זינק ליותר מ-20% ומספר דורשי העבודה במשק עומד על כמיליון מובטלים.

דוח פורום הכלכלה העולמי אכן פספס בתחזיות התעסוקה אשר הציג, אולם בהחלט דייק באבחנה לפיה חלק לא מבוטל מהעובדים אינו מצויד בכישורים הנדרשים על מנת להתמודד עם דרישות עולם העבודה העתידי. התבוננות מעמיקה בכישורים המאפשרים את המשך העבודה של עובדים חיוניים במשק, ועובדים אשר עבודתם כמעט לא נפגעה בצל משבר הקורונה נותנים לנו אינדיקציה נוספת על חשיבותם של יכולות אלו ועל "כוחות העל", המאפשרים עבודה בעידן של משבר. אני מבקשת להתייחס כאן לשתיים מהם: למידה עצמאית וחשיבה פרדוקסלית.

עוד בוואלה! NEWS

שיער אדום ולמי הוא מתאים. כל הגוונים והטיפים שאת צריכה לדעת

לכתבה המלאה
כך נראה העולם החדש, ויש כאלה שכבר הסתגלו אליו (צילום: צילום מסך, Facebook/Piers Mummery.)

"למידה היא הלנשום החדש", כתבה רינתיה ברוכים. המשבר הנוכחי ממחיש עד כמה היכולות של למידה מהירה, הסתגלות לשינויים, אימוץ מהיר של טכנולוגיה ורכישת מיומנויות תוך כדי תנועה מהירה חיוניות להמשך השרידות האישית והארגונית בתקופות של משבר. הדוגמה המוחשית ביותר היא ההסתגלות המהירה ומעוררת הפליאה ללמידה מקוונת של חברי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה הגבוהה. שינוי ארגוני מסדר גודל שכזה מחייב באופן טיפוסי היערכות ארוכת טווח והכשרה משמעותית של העובדים. אנשי הסגל האקדמי, המצוידים בכישורי למידה עצמאית מכורח טיבה של הכשרתם האקדמית, אפשרה למרצים להמיר קורסים להוראה מקוונת, ללמוד במהירות טכנולוגיות חדשות, לנסח מחדש עבודות ותרגילים, ללמוד את עקרונות הטכנו-פדגוגיה וכל זאת לצד עשייה מחקרית משמעותית והתייחסות פרטנית לצרכים של סטודנטים בתקופה זו. בתום המשבר הנוכחי, ארגונים יצטרכו לתת את הדעת על תהליכי הלמידה המוצעים לעובדיהם, ולחשוב כיצד ניתן יהיה לפתח ולשפר היכולת של עובדים ללמידה עצמאית, לא להתמקד רק בהקניה של ידע.

"כוח על" נוסף הדרוש לעובדים ובעיקר למנהלים להתמודדות בעת משבר הנוכחי הוא תבנית חשיבה פרדוקסלית. תבניות חשיבה הן סדרה של הנחות, אמונות בסיס, ומסגרות המאפשרות לנו לצקת ולתת פרשנות לאירועים המתרחשים לנו וסביבנו. תבניות חשיבה פרדוקסליות מאירות על אפשרויות חיבור חדשות, כלומר מאפשרות לניגודים לכאורה לדור בכפיפה אחת, וכך יוצרות פתרון חדש לדרישות סותרות, לכאורה. הצרכים המנוגדים בתקופה זו ממחישים צורך בחשיבה פרדוקסלית: התמקדות בצרכי פרט וארגון במקביל, התמודדות עם כאן ועכשיו לצד הכנת תרחישים עתידיים, המשך השגרה לצד קיומו של מצב החירום דוגמה.

מחקרים קודמים מצאו כי תבנית חשיבה פרודקסלית מסייעת לאנשים להתמודד טוב יותר עם מתחים וסתירות, משפרת ביצועים וחדשנות, משפיעה באופן חיובי על יצירתיות, ומקלה על אנשים להתמודד עם דרישות תפקיד סותרות. בניגוד לכך, תבנית מחשבה בינארית של "או-או" (למשל התמקדות בעבר או עתיד) מתייחסת למסגרת חשיבה שבה חלופות נתפסות כאפשרויות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת. תבנית חשיבה כזו אינה מאפשרת לאדם לראות את האפשרות של קיום הבו-זמני של שתי חלופות סותרות, לכאורה, ולכן הוא יתקשה להתמודד עם מתחים.

כך, למשל, עובד בעל תבנית חשיבה פרדוקסלית יוכל להסתגל בקלות רבה יותר לדרישות הסותרות של עבודה בשגרה בתקופות חירום, בעוד שעובד בעל תבנית מחשבתית של "או-או" יתקשה לתפקד באופן שגרתי בשעת חירום. משבר הקורונה חשף ביתר שאת כי אנשים שנוח להם לעבוד עם דרישות סותרות - התמקדות בצרכי פרט וארגון במקביל, התמודדות עם כאן ועכשיו לצד הכנת תרחישים עתידיים, המשך השגרה לצד קיומו של מצב החירום - אלו הם העובדים הנחוצים ביותר לארגון ואותם הוא ינסה לשמר בכל מחיר. גם בהיבט זה, יש להשקיע חשיבה ולמידה על הדרכים בהם ניתן לפתח יכולת על זו בקרב עובדים.

מי שיכול לעבוד עם דרישות סותרות ימצא את עצמו במערכת החדשה (צילום: ShutterStock)

לסיכום, חיסון למחלת הקורונה עוד לא הצלחנו למצוא, אולם חיזוק "יכולות העל" של עובדים מקבלת משמעות ארגונית ואישית בעידן זה. האתגר המשמעותי של ארגונים ועובדים ביום אחרי הקורונה יהיה להמשיך לפתח ולחזק "יכולות על" גם בתקופות של שגרה, כאשר, לכאורה, יכולות אלו פחות נחוצות והיום יום גובר על ההסתכלות העתידית.

ד"ר רונית נדיב היא ראשת המחלקה לניהול המשאב האנושי, המכללה האקדמית ספיר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully