אפס חולים חדשים בהוד השרון: הנתונים שיכולים להחזיר את ישראל לשגרה ועוד כמה סימני שאלה

לאחר שבשבוע שעבר הונחו על שולחן המועצה לביטחון לאומי תוכניות שונות המדברות על אסטרטגיית היציאה מן הסגר, הממשלה תתחיל כעת לדון בדברים, כדי לפתח תוכנית להשבת המשק והחיים החברתיים למסלולם, באופן הדרגתי שיאפשר את מיתון עקומת התחלואה והבטחת היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם חולי הקורונה, שעה שאין חיסון באופק.

היכולת לצאת מהסגר תלויה במספר הבדיקות, ביכולת לנתק את שרשראות ההדבקה ולבודד חולים באופן יעיל, ובאסטרטגיות של סגר על אזורים מצומצמים יותר, בהם ישנה תחלואה משמעותית. עם זאת כל הדיון על חזרת החיים לשגרה כלשהי מחויב בהסמכות על נתונים. הנה כמה מספרים מפתיעים שיכולים לסייע לקבל החלטה.


11,501 שיא של בדיקות יומיות. במוצאי החג פרסם משרד הבריאות נתונים לפיהם לראשונה, ב-13 באפריל בוצעו בישראל כ-10,401 בדיקות מעבדה לקורונה - מתוכן 839 בדיקות חוזרות לחולים אשר בדיקתם אבדה או בדיקות חוזרות של חולים עבור מעקב רפואי, וב-14 בחודש מספר בדיקות המעבדה שהושלמו עלה ל-11,501, מתוכן 921 הינן בדיקות חוזרות. עם זאת בחג חלה שוב ירידה במספר הבדיקות, והן עמדו על 8,791 בדיקות. כלומר, מאז תחילת ביצוע הבדיקות בישראל, בוצעו יותר מעשרת אלפים בדיקות רק לאורך יומיים.

אמנם, ההבטחה לביצוע 30 אלף בדיקות ביום עודנה רחוקה, אך בהשוואה לכמות הבדיקות שנעשתה עד כה - יש שיפור. ב-3 אפריל בוצעו 9,903 בדיקות ואילו ב-10 באפריל, בוצעו רק 5,980 בדיקות - פחות מ-6,000 בדיקות ביום במשך שלושה ימים, בשבוע חג הפסח. מיעוט הבדיקות קשור במחסור בחומרי בדיקה (ריאגנטים), בקריטריונים הקשיחים לבדיקה ואולי גם במספר נמוך יותר של ישראלים שניגשו להיבדק בחג.

קשה להמעיט בחשיבותן של הבדיקות. זהו נושא אחד שאין עליו מחלוקת בישראל ובעולם: כדי להוציא את הציבור מן הבתים בחזרה למקומות העבודה יש לבצע בדיקות - הרבה מהן. לשם כך, מערך הבדיקות צריך להיות מסוגל להחזיר לנבדקים תשובות במהירות המרבית.


15% שיעור ההידבקות במרחב הציבורי. מנתוני משרד הבריאות, נכון ל-11 באפריל, עולה כי 50% מהחולים נדבקו כתוצאה ממגע הדוק עם חולה מאומת, 19% מתוכם חלו כששהו בחו"ל. רק 15% מהחולים נדבקו כששהו במקום ציבורי משותף. מקור הדבקתם של 17% עדיין לא ידוע. ההגדרה של "מקומות ציבוריים משותפים" כוללת, בין השאר, בתי כנסת, מרכולים, שווקים ומוסדות רפואיים.

בעולם, ישנם נתונים על כך שחלק ניכר מההדבקות מתבצעות בבית. ולכן, ישנה חשיבות גדולה לבידוד החולים מחוץ לביתם. כרגע, הציבור ספון בביתו וייתכן שזו אחת הסיבות לכך שבמרחב הציבורי מספר ההדבקות נמוך. נכון להיום, יותר מ-7,000 מהחולים בישראל, מאושפזים בבידוד ביתי, למרות שמרבית ההדבקות קורות במגע הדוק וממושך עם חולים.


0 חולים חדשים בחלק מהיישובים. מספר החולים המאומתים בישראל עומד על יותר מ-12,500 בני אדם, אך אפידמיולוגים ומומחים מציעים לצד הקלה בצעדי הסגר, לבודד "אזורים אדומים", בהם יש תחלואה גבוהה והסיכון להדבקה עולה.

תמונת התחלואה משתנה בין הערים בישראל. בזמן שבירושלים חל גידול של 24% במספר החולים ב-12-16 באפריל ומספרם עלה ל-2,418 חולים, בתל אביב חל גידול של כ-7% במספר החולים באותה תקופה - 483 נכון להיום. בחיפה - עלייה של 6% ל-142 בסך הכול. בשדרות ישנם 29 חולים - תוספת של חולה אחד מאז יום ראשון. בבית שמש נרשם גידול של 37% במספר החולים, באשדוד 31%, מודיעין עילית 27%, ובבני ברק 19%.

לעומת זאת, בעיר הוד השרון נרשמו בימים הללו אפס חולים חדשים, ואליה מצטרפים יישובים קטנים יותר דוגמת בית דגן, מזכרת בתיה, עתלית וקרית יערים.

בשבוע שעבר החלו לבצע בדיקות משמעותיות יותר במגזר הערבי, והתברר כי מספר החולים בדיר אל אסד עלה ב-400%, ובכפר קאסם ב-71%. מספר החולים נמוך - 12 בכפר קאסם, אך המגמה מדאיגה. נציין כי מספר הבדיקות בחברה העברית נמוך.

"הממשלה חייבת לגבש תפיסת הפעלה שתאפשר יציאה מהסגר לערים שהצליחו לשטח את העקומה, ואת זה יוכלו לעשות רק בשיח ישיר מול הרשויות המקומיות, בעלי העסקים וגופים ייצוגים של עובדות/י מערכת החינוך", אומר ראש העיר אמיר כוכבי, שבעירו ישנם 36 מקרים, חלקם כבר החלימו.

"חוסנה הכלכלי כמו גם הרגשי של המדינה תלוי בכך שייווצר אופק לערים שמצליחות להקפיד על ההנחיות. בהיעדר אופק כזה, נדרדר לתסכול, חוסר אמון במערכת וייאוש ומשם הדרך לאנרכיה קצרה, כשברקע קריסת הכלכלה וערעור מצב הרוח והחוסן הלאומי".

140 מונשמים. כאשר החלו מקרי הקורונה לטפטף, באיטיות או במהירות, לתוך מדינות שונות בעולם, נפתח המרוץ אחר מכונות ההנשמה. לכן, גרף המונשמים המטפס קובע את מספר מכונות ההנשמה הנדרשות, ואלו שעוד יידרשו. כיום ישנם 180 מאושפזים במצב קשה ו-140 מונשמים. מספר המונשמים לעת עתה, נמוך מהתחזיות הקודרות.


90 הדבקות "שהגיעו" מחו"ל. ההדבקה הראשונית בישראל החלה עקב כניסה של חולים מחו"ל, כאשר דוח משרד הבריאות מעלה כי מוקד ההדבקה העיקרי הוא ארה"ב: 40% מהחולים ששבו מחו"ל חזרו משם. זהו שיעור גבוה בהרבה מיתר המדינות - עד פי שניים ממספר החולים שהגיעו מכל מדינות אירופה גם יחד, כמעט פי 4 מאשר מקרים מאומתים שמקורם בכל מדינה אחרת בחו"ל.

לפי מרכז המידע והידע למערכה בקורונה, למרות הירידה החדה במספר הנכנסים לארץ, מסתמנת בימים האחרונים עלייה במספר ההדבקות שמקורן בחוזרים מחו"ל - מ-16 הדבקות ב-4 באפריל ל-90 הדבקות ב-9 באפריל - עלייה של 462.50%. לאחר שחלק מהשבים נשלחו לביתם, לאחר ביקורת ציבורית, אישרה הממשלה את העברתם של כלל השבים מחו"ל לבידוד במלוניות הקורונה.


השאלות הפתוחות. למרות שבימים האחרונים משרד הבריאות מעביר לציבור יותר מידע, יש אינפורמציה חסרה. מהו מספר הבדיקות שנלקחו בפועל? הנתונים המתפרסמים הם של מספר הבדיקות שבדקו במעבדה, בעוד החזרת התשובות לא אחת מתמהמהת, ויכולה לקחת גם שבוע ושבועיים. מהו זמן החזרת התשובות הממוצע? חזרה לשגרה מחייבת בידוד מהיר מאוד של חולים.

בנוסף, מהו היקף הסיקור במוסדות שונים, וכמה מן החולים המאותרים הם ללא סימפטומים? באשר למונשמים - מהי החלוקה לקבוצות גיל, ומהן מחלות הרקע מהם הם סובלים? בתוך הערים - כמה מהחולים נדבקו בבתים וכמה במרחב הציבורי?

לבסוף, מידע חשוב שאין ברשותנו, קשור לגלי ההדף של הקורונה. האם ישנו מחיר בריאותי לסגר כאשר חולים במחלות אחרות חוששים להגיע לבתי החולים? למידע באשר לתחלואה ותמותה שאיננה מקורונה בעת הזו, יש חשיבות רבה.